.



 
 
 
 
 
 
 


.

אבני היסוד של הקריאה

השפה הכתובה היא תגלית -techne- אמצעי טכנולוגי להעשרת התקשורת. כדי לרכוש אותה, הילד לא אמור להמציא אותה בכוחות עצמו - אלא - כשם שהוא עושה עם כל כלי טכנולוגי אחר, עליו ללמוד להשתמש בה.

בשפות שבנויות על העקרון האלפביתי, הילד צריך ללמוד שצלילים ניתנים לייצוג בדגם גרפי של אות ושל אותיות שמרכיבות את המילה. למידה זו בנוייה על מודעות פונולוגית, על הכרת האותיות והפרוש הצלילי שלהן ועל המזוג בין שתי המיומנויות האלה.

אנשי עידן הטכנולוגיה של המחשב מדמים את הקשר בין צליל לאות ל-analog to digital converter שבו זרם הצלילים מומר ליחידות, לגושים של סמלים גרפיים.

הקריאה היא אחת המיומנויות הלשוניות המורכבות ביותר שבנויה על כישורים  קוגניטיבים רבים. רכישתה מערבת קשב, הבנה, זיכרון, את מערכת עיבוד המידע הפונולוגי, החזותי, את מכלול המערכת הלשונית - ואת היכולת להביא את כל הרכיבים האלה לידי שלמות תפקודית אחת.

פעולת הקריאה מותנית כאמור, בראש ובראשונה - ועל כך יש הסכמה רחבה בקרב המומחים בכשרים הפונולוגיים של הלומד. המידע החזותי-גרפי חייב לעבור הסבה לזרם של צלילים, לדיבור. הקורא צריך להכיר את האותיות ואת החלופה הקולית שלהן ולדעת לנוע - במהירות, ברהיטות ובשטף - בין שני אופני השפה האלה.

תנאי חשוב ליעילות הקריאה הוא שתהליכי הפיענוח וההמרה יהפכו לאוטומטיים. האטומטיזציה של המיומנויות הבסיסיות האלה סוללת את הדרך לכשרים הקוגניטיביים הנאורים; לקליטת המשמעות של המילים והמשפטים - להבנת הנקרא.

לגורמים רבים אחרים כמו זיכרון קצר וארוך טווח - חזותי ושמיעתי, כושר ריכוז, מוטיבציה, תרומה חשובה לטיב הקריאה. אוצר לשוני עשיר משפר את תהליך הקריאה משום שקל יותר לקרוא מילים מוכרות מאשר לפענח מילים חדשות.

על הכשרים הפונולוגיים ראו את הפרק פונולוגיה בספרי "יסודות ההבעה הכתובה"

סוגים של דיסלקציה
הדיסלקציה אינה תמונה קלינית הומוגנית. אחת החלוקות המקובלות עושה הבחנה בין הקורא והמאיית

דיסלקציה חזותית dyseidethic
דיסלקציה שמיעתית - dysphonetic
דיסלקציה מעורבת - (alexic (dyseidethic- dysphonetic
וקבוצה רביעית, נדירה מאוד המכונה דיסלקציה קינסתטית - kinesthetic dyslexia

התסמונת של ליקויי הקריאה שונה בכל קבוצה.

חלוקה אחרת יוצרת שתי תת-קבוצות phonological (deep) dyslexia שכיחה יותר ו-surface .dyslexia

-developmental phonological dyslexia נגרמת משיבושים בעיבוד המידע הפונולוגי ומתבטאת בקשיים בפיענוח מילות תפל. developmental surface dyslexia מקורה בהפרעה בעיבוד מידע חזותי ופוגמת בעיקר בקריאת מילים מורכבות, חריגות.

קשיי קריאה ודיסלקציה
לפני כל דיון בסוגיית הדיסלקציה יש לעשות הבחנה ברורה בין קשיי קריאה לבין דיסלקציה

הדיסלקציה -כלקות למידה ספציפית -כפופה לתנאי היסוד של הגדרת לקויות הלמידה: היא מופיעה בקרב תלמידים בעלי רמת משכל תקינה, שאינם לוקים בקליטה החושית, שזכו בחינוך אורייני ולא סובלים מהפרעות נפשיות חריפות. חוקרים רבים מתארים אותה כ"הפתעה" היינו כתופעה שאין לה הצדקה, שלא מתיישבת עם הנתונים והיכולות הפוטנציאליות של הילד.

קשיי קריאה יכולים להופיע בקרב ילדים שסובלים מרמת משכל נמוכה, ממוגבלות חושית, מחסך והזנחה אוריינית ומהפרעות נפשיות חריפות.

ילדים רבים נכשלים בקריאה משום שמעולם לא לימדו אותם לקרוא. ילדים אלה אינם דיסלקטים; הם קורבנות של הזנחה חינוכית, או של תיאוריות שמצפות מהם "להמציא, יש מאין" את העקרון האלפבתי.

גורמים סיבתיים לדיסלקציה
המחקר הקדחתני של הדיסלקציה נמצא בעיצומו. הסוגייה נבדקת מהזווית הנירו-אנטומית, הנירו- פיסיולוגית, המיקרוביולוגית, הנירו-קוגניטיבית, האופטלמולוגית, הגנטית - ועוד- כשכל דיסציפלינה בונה את עבודתה על נומנקלטורה, על שיטות ועל כלי מחקר משלה. אציג כאן, בקווים כלליים, תיאוריות אחדות שמנסות להסביר את הדיסלקציה.

התיאוריה של אורטון
בראשית המחקר המדעי המודרני של המוח; ב-1925 הופיעה התיאוריה של Samuel T. Orton נירולוג אמריקאי להסבר הכשל ברכישת מיומנויות השפה.

תורת אורטון מייחסת את השיבושים ברכישת השפה להפרעות בגיבוש השליטה הצדית. שליטה צדית פירושה שהמיספירה מוחית אחת מיטיבה לתפעל את האיברים - עין, יד, אוזן,רגל שהיא אחראית עליהם. האיברים המועדפים מהירים, מדויקים ומיומנים יותר מהאיברים שמנוהלים על-ידי ההמיספירה המשנית. כדי לתפקד כראוי - כדי לפתח כישורים לשוניים תקינים - תהליכי הרכישה, האחסון, הזכירה והביצוע חייבים להתבצע על-ידי המיספירה מוחית אחת. אצל רוב-האדם - הימניים - ההמיספירה השמאלית השלטת ממונה גם על כל הכישורים הלשוניים שלהם.

כאשר גיבוש השליטה הצדית נכשל, שתי ההמיספירות מעורבות במידה שווה - מצב שמכונה אמבי- לטרליות, דו-צדיות - ברכישה ובהפקה של השפה. מכיוון שאין שלטת ואין משנית, במקום חלוקת תפקידים נוצר סיכסוך בין השתיים שמתבטא בהפרעות לשוניות כמו גימגום, שיכול אותיות בשפה מדוברת וכתובה, כתב ראי והפרעות לשוניות אחרות.

תורת אורטון זכתה בשעתה לפופולריות רבה אך עם חלוף השנים קרנה ירדה והיא נעלמה מהכותרות. בשנים האחרונות היא חוזרת לשדה המחקר והחינוך ותופסת שוב את המקום הבכיר שהיא ראויה לו.

מידע מורחב ומפורט על שליטה צדית תמצאו בפרק - גיבוש שליטה צדית - בספרי "יסודות ההבעה הכתובה".

התיאוריות המגנוסלולריות
מערכת הראייה היא בעלת מורכבות מדהימה והמחקר שלה מהווה היום את אחד המוקדים החשובים של חקר המוח.

התיאוריה המגנוסלולרית של הדיסלקציה מובילה אותנו אל מעמקי איזור הרמה. בתלמוס מרוכזים כל הדחפים העצביים שבאים מגירויים מכניים, קינסטתיים, תרמיים, כימיים, אופטיים, אקוסטיים ומגרימת כאב בכל הגוף. הגרעינים שבתלמוס מפזרים את כל המידע שמגיע אליהם ליעדים המוחיים לפיענוח ולמתן משמעות.

מהעין יוצאים סיבי עצב אל גרעין הראייה שנקרא גרעין הברכי הצדדי lateral geniculate nucleus באיזור הרמה thalamus של המוח. הגרעין הברכי הוא תחנת מעבר בין העין למוח. תאי העצב מסודרים בגרעין בשכבות, חלקן מגנוסלולריות וחלקן פרבוסלולריות. השכבות המגנוסלולריות ממונות על המידע התנועתי ואילו השכבות; הפרבוסלולריות אחראיות על מידע הצורה, הצבע והמרקם.

תיאוריות מגנוסלולריות אחדות מסבירות  את הדיסלקציה כליקוי במערכת זו שלא שולטת כראוי בתנועות העיניים ובמיקוד הראייה בשעת הקריאה. חוקרים אחרים מייחסים את ליקויי הקריאה לקצב נמוך של עיבוד המידע במערכת המגנוסלולרית.

החוקרים שחולקים על ההסבר המגנוסלולרי טוענים שרק כשליש מקרב הדיסלקטים מראים סימנים של נחיתות בתפקוד המערכת המגנוסלולרית ובמחקרים אחדים לא נמצא כל קשר בין התופעות.

phonological-deficit hypothesis
רוב התיאוריות מייחסות את הדיסלקציה להפרעות בתהליך התפיסה השמיעתית, בתפקוד המערכת הפונולוגית של המוח.

מערכת עיבוד המידע הפונולוגי של המוח

כאשר המוח מתחיל לעבד את הצלילים שמגיעים אליו הוא בונה מפה טונוטופית שעליה הוא ממקם את המידע. מפה טונוטופית נבנית בשבלול באוזן הפנימית ובקליפת המוח השמיעתית ותפקידה לקלוט ולהעביר את מידע הצלילים.

התנסות מוקדמת בעיבוד מידע קולי מחדדת את הכשרים הפונולוגיים ומחווטת את המוח לתפקודו העתידי במיומנויות האורייניות. המוח זקוק לגרייה סביבתית כדי לעצב כראוי את התכונות האנטומיות, הפיסיולוגיות והתפקודיות שלו.

מהירות הפעולה - עיבוד המידע - של המערכת הפונולוגית תקבע את רמת ההצלחה ברכישה ובהפעלה של המיומנויות האורייניות. מהירות זו נקבעת על-ידי טיב החיווט של המסלולים העצביים, של הצמתים ושל תחנות המידע השמיעתי וקצב הירי של הדחף העצבי שמעביר את השדר הקולי .

חוקרים רבים רואים בקשיי מהירות בעיבוד המידע הפונולוגי את הגורם המרכזי לדיסלקציה. הזמן שנדרש למוח כדי לזהות שהוא שומע שני צלילים ולא צליל אחד, ממושך הרבה יותר בקרב ילדים שמתקשים ברכישת המיומנויות של השפה. לפי החוקרת P.Tallal סף התזמון timing threshold של הירי העצבי של ילדים עם התפתחות לשונית תקינה נמדד בעשרות אלפית השנייה, ואילו בקרב הילדים המתקשים, במאות אלפית השנייה.

המחקר האנטומי
בשנות השמונים של המאה שעברה שני חוקרים A. Galaburda וN. Geshwind - מבית-הספר לרפואה של הארווארד העלו השערה שההפרעה ברכישת הקריאה נגרמת בשל תאי ectopias, תאי עצב שלא הגיעו ליעדם במהלך נדידת התאים - של מוח העובר- ואינם ממלאים את התפקיד שנועד להם בחיווט המוחי. החוקרים סבורים שה-ectopias פוגמים בתקינות המערכת המגנוסלולרית שמעבירה את האותות האודיטוריים והויזואליים לקליפת המוח.

המחקר הגנטי
ההשערה שלדיסלקציה רקע תורשתי חזק מקובלת על רוב המומחים. עם פיצוח הקוד הגנטי החל מחקר ענף שמטרתו לאתר את הגנים שמעורבים בגרימת ליקויי הקריאה. הממצאים הולכים ונערמים פיסות המידע הקטנות מתחילות לבנות את הפסיפס הגנטי המורכב של המוח הקורא.


.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאביתפרקקודם