.

 
 
 
 
 
 
 
 
 







 


   
 

.

היווצרות הכתיב

הכישרון לאיות ממשיך להפתיע וטרם זיהו בוודאות את מקורו. יש מאייתים ווירטואוזים מלידה ויש ילדים - נבונים ומוכשרים - שלמרות שינון עקשני וחזרות אין-ספור מרבים בשגיאות כתיב.

הדיסאורתוגרפיה היא הפרעה חמורה ברכישה וביישום של חוקי הכתיב. המונח dysorthography מופיע בספרות המקצועית הצרפתית והאיטלקית. במקורות אנגלו-סקסוניים הפרעה מכונה בדרך כלל lexical dysgraphia.

מערכת החוקים המורכבת ולעתים הסהרורית של השפה הכתובה מהווה מטרד לימודי ממדרגה ראשונה. התלונות המרות ביותר באות מהשפות בעלות הכתיב "העמוק", הצרפתית והאנגלית

"צחי-הלשון של העת החדשה השתעשעו בסיבוך השפה הכתובה שלנו בכללים המציבים אתגר אמתי בפני החשיבה הנורמטיבית. בתואנה של מתן כבוד למסורת וליפה, ההומניסטים של ה"פליאד" הכינו תעלול מרושע לדורות של נכדיהם! הכללים המקודדים שלהם במאה השבע-עשרה, שנשמרו בקפדנות נוקשה על-ידי מומחי הלשון שבאו אחריהם, גרמו להיווצרות ולהתמסדות הדרגתית של שפה שנייה." "הכתיב הצרפתי הוא דרמה בעבור כל צרפת וכל הצרפתים משום שהוא מחייב את לימוד הדקדוק אשר - אם עוסקים בו ברצינות -מהווה חומר קשה ביותר. הוראת הדקדוק לילדים בני שבע היא הבל מוחלט. החומר הנלמד עומד על רמת מופשטות אליה הם אינם מסוגלים להעפיל".

הכתיב האנגלי עבר תלאות דומות במשך השנים. לפני שנת 1770 לא היו קיימות שגיאות כתיב. בעבר הרחוק השפה האנגלית הייתה שקופה, עם זהות בין היגויה לבין אותיותיה. אם האיות נשמע נכון - הכתיב היה נכון.

תחילה, שונו המילים כדי להקל על תנועת כתיבתן. עם הופעת הדפוס ולפי ארץ מוצא המדפיסים שורבבו כללים חדשים שערפלו והעמיקו את הכתיב האנגלי. רפורמות הכתיב ששאפו לייצג במילה את מוצאה היווני או הלטיני יצרו מורכבות אורתוגרפית נוספת והעמיקו ביתר שאת את הכתיב האנגלי.

לעומת האורתוגרפיות העמוקות האלה, הכתיב העברי - פרט למהמורות אחדות - רחום למדי.

במהלך עבודתי עם ילדים מוכי דיסאורתוגרפיה ראיתי כתבי-חידה רבים. הפיסקה הזאת היא החביבה עלי ביותר. לאחר שתפענחו אותה, עיצרו לרגע ותקשיבו לתוכן שלה.


לא הצלחתם לפצח ???
הינה הפתרון.

לכתבי-חידה נוספים ראו את התערוכה בספרי "יסודות ההבעה הכתובה"


.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאביתפרקקודם