.

 
 
 
 
 
 
 
 
 










 

 
 
 
 
 
 

.
.

מבוגרים לקויי למידה

בעבר הייתה רווחת הסברה שליקויי הלמידה - בזכות הבשלת מערכת העצבים - הולכים ומתמתנים עם חלוף השנים. המחקר המודרני מוטט את ההנחה הזאת והראה שהליקויים - לעת עתה - הם חשוכי מרפא.

על אף היותם חשוכי מרפא, מבוגרים לקויי למידה רבים מוצאים דרך לעקוף את מגבלותיהם ולהגיע למימוש עצמי מקצועי, חברתי ואישי מוצלח ומספק.

המחקרים העלו שמידת ההצלחה של ההתמודדות עם המכשלות של ליקויי למידה נקבעת על ידי מספר גורמים :

חומרת ליקויי הלמידה, רמת המשכל, רקע סוציו-אקונומי והאפשרות להסתייע במערכות תמיכה חינוכיות, חברתיות ופסיכולוגיות.

המבוגרים שהצליחו להתנער מהמגבלות של לקויות הלמידה מודעים לקשייהם, אתרו אסטרטגיות של פיצוי, נטלו יוזמה ופיקוד על חייהם. הם מונחי-מטרה ובוחרים בסביבת חיים שמתאימה ליכולותיהם ולמגבלותיהם.

לרמת האינטליגנציה של הילד לקוי הלמידה תפקיד מכריע בהתמודדותו עם קשייו. האינטליגנציה, בהגדרתה הבסיסית, היא היכולת לפתור בעיות וילדים לקויי למידה רבים מנצלים אותה, עד נקודת ה-.I.Q האחרונה הן על-מנת להסתיר והן על-מנת להתמודד עם קשיי הלמידה שלהם. תרומה חשובה נוספת של רמת משכל גבוהה היא בכך שהיא מסגירה בקלות את היות הילד לקוי למידה. תלמיד "בינוני" שמתקשה בקריאה לא מעורר את אותה תשומת לב וחשד ללקויות למידה כמו תלמיד "מבריק" שקריאתו עילגת.

הגורם החשוב ביותר שיקבע את מסלול חייו של המתבגר והמבוגר לקוי למידה הוא הרקע הסוציו- אקונומי בו הוא גדל.

במשפחה מבוססת מבחינה כלכלית הורי הילד לקוי הלמידה יכולים להרעיף עליו שיעורי עזר, חוגים עזרה נפשית, אבחונים וטיפולים שימתנו את קשייו ויסייעו בלמידתו. הילד לקוי הלמידה שבא ממשפחה דלת אמצעים אינו משופע בתמיכה סביבתית עשירה אך בית-הספר מחוייב לספק לו את העזרה הבסיסית - לימודית ונפשית - שתבטיח את למידתו.

עם סיום שנות "לימוד החובה", על סף הבגרות, דרכי הנערים האלה נפרדות. רוב בני המשפחות המבוססות ימשיכו בלימודיהם וייכנסו למסגרות ההשכלה הגבוהה שמגלות מודעות לבעיית לקויי הלמידה ומעניקות מסגרות תמיכה כדי להבטיח שוויון הזדמנויות ומימוש הפוטנציאל של הסטודנטים לקויי הלמידה. דרכם אל הבגרות המקצועית והחברתית סלולה...

מסיימי בית-הספר בני השכבות החלשות לא יכולים להרשות לעצמם את העלות של מסלול ההשכלה הגבוהה ונדרשים במקרים רבים להירתם בדחיפות לעזרה בפרנסת משפחתם.

לעומת קבוצת לקויי הלמידה עם הפרעות קלות, רמת משכל גבוהה, רקע סוציו-אקונומי מבוסס ונגישות נוחה למערכות תמיכה, מבוגרים לקויי למידה רבים לא זכו בנסיבות מקלות כאלה והם קורסים תחת המצוקה של מגבלותיהם.

ליקויי הלמידה של הילד מהווים מקור לדאגת הוריו ומחנכיו, ללקוי הלמידה של המבוגר השלכות חמורות פי כמה וכמה.

בהיעדר השכלה בסיסית, עם ידיעה מוגבלת בחשבון, בקריאה ובכתיבה, המבוגר לקוי הלמידה נאלץ להסתפק בעבודות מזדמנות, לא מקצועיות או ליפול לנטל על לשכות הסעד ובמקרים הקשים ביותר להדחף לשולי החברה, לפשע ולסמים. אם וכאשר הוא יקים משפחה, הוא יוריש לילדיו - וכך הוא ינציח - את העוני, את הבערות ואת המצוקה.

עד חקיקת חוק חינוך חובה רוב הילדים לקויי הלמידה שנכשלו בלימודים נפלטו מבית הספר.אלה שנקלעו -כחניכים- למסגרת של הכשרה מקצועית התמזל מזלם וזכו לבסיס מקצועי שיכול להוות עבורם כרטיס כניסה לשרות הצבאי ולמסלל את עתידם המקצועי. אלה שנזרקו לרחוב סיכוייהם להימלט מהתדרדרות לשולי החברה קלושים ביותר.

הסטיגמה
בעוד מערכת בתי-הספר ומוסדות ההשכלה הגבוהה למדו את נושא יקויי הלמידה והחלו להיערך לקראת דרכי הסייוע, בציבור הרחב שלטה הסטיגמה שליקויי הלמידה הם מעין פיגור שכלי. בסקר Roper שנערך בארה"ב בשנת 85% 1995 מהמשיבים ראו בליקויי למידה פיגור שכלי 66% סברו שהם תוצאה של כבדות שמיעה ו-60% קישרו אותם עם קשיי ראייה.

Stephen Reder מאוניברסיטת פורטלנד ערך בשנת 1995 מחקר מקיף על מעמדם הכלכלי והחברתי של מבוגרים לקויי למידה בארה"ב. בכל קבוצות המצוקה -מובטלים, נתמכי סעד, חסרי -בית שנבדקו, מספר המבוגרים לקויי הלמידה היה גבוה בהרבה ממספרם של המבוגרים ללא ליקויי למידה.

אם הם השתלבו בשוק העבודה הם קיבלו משכורת נמוכה יותר מהפועלים שאינם לקויי למידה. המשכורת השנתית של פועל לקוי למידה מגיעה למעט מעל מחצית מזה של כלל העובדים. 42% מכלל המבוגרים לקויי הלמידה חיו מתחת לקו העוני לעומת 16% מהמבוגרים של קבוצת הביקורת.

מערכות התמיכה
לפי דו"ח הביטוח הלאומי של תחילת שנת 2008, מספר הילדים שחיים מתחת לקו העוני חצה את גבול ה-800.000. נכון להיום, אחד מכל שלושה ילדים בישראל חי מתחת לקו העוני.

אוזלת ידה של מערכת הרווחה להעניק לבני הנוער לקויי הלמידה את התמיכה המקצועית והתעסוקתית מעמידה אותם בסיכון גבוה להתדרדרות לבערות מנוונת שתמנע את השתלבותם בחברה תשליך אותם לחיי עוני, פשע וסמים.

תחזיות המאה ה-21
המגמה הכללית של שוק העבודה במאה ה-21 הולכת ומעצימה את חשיבות השליטה במיומנויות האקדמיות ומעבירה למכונות את העבודה הידנית. תיעוש ומיכון החקלאות, מקצועות השירות, מתנה את ההכשרה בהן בידע אקדמי, במיומנויות שהמבוגר לקוי הלמידה מתקשה בהן. ללא רשת תמיכה תעסוקתית, סיכויי המבוגרים לקויי הלמידה להשתלב בשוק העבודה התחרותי והתובעני הולכים וקטנים.


.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאפרקביתקודם