.

 
 
 
 
 
 
 
 
 









 

 
 
 
 
 
 

.
.

הערכה עצמית של מבוגרים לקויי למידה

פצעי הילדות שנגרמו בשל הכישלון הלימודי בגיל הגן ובית-הספר עלולים ללוות את האדם ולהעכיר את עולמו כמבוגר. בנוסף למאבקו בהשלכות השליליות של לקויות הלמידה, הוא נאלץ להתמודד גם עם השרידים הקשים של הכישלונות שהוא חווה בילדותו.

תחושת הנחיתות אורבת לילד לקוי למידה כבר בגן הילדים, הזירה בה הוא נקלע לראשונה להשוואה בין יכולותיו לאלה של חברת השווים שלו.

המורים של חינוך מבוגרים מעידים כי המכשלה הגדולה ביותר שניצבת בפניהם בניסיונם לקדם את המיומנויות האקדמיות של תלמידיהם היא מצבור עצום של כעס, תסכול, חוסר אונים ותחושות נחיתות שנערם בהם בילדותם.

כדי למדוד את ערכנו באורח מציאותי אנו בוחנים את ההיצע שלנו לאור הנתונים של קבוצת השווים לנו מבחינת גיל, מצב כלכלי, רמת השכלה ועוד. אנו עוקבים אחר השינויים שיכולים לחול בנתונים אלה ומתאימים להם את רף הציפיות והדרישות העצמיות. במקום שילדים ל"ל יבחנו וימדדו את עצמם בהתאם לחברת-השווים הם נוטים להשוות את עצמם עם התלמידים הטובים שאינם סובלים מל"ל. מהשוואה כזאת הם יוצאים בהכרח נפסדים.

דרך נוספת להימנע מתחושת נחיתות היא הפחתה בערכה של התכונה, הכושר, התפקוד שבו אנחנו לא מצטיינים.

גם אילו ידעו או רצו, ילדים ל"ל לא היו יכולים להפחית בערכו של הכישלון הלימודי שלהם. כל הזרקורים - של המורים, ההורים, שאר התלמידים - מאירים את נקודות התורפה הלימודיות שלהם. < ההערות במחברת, הנזיפות, השיחות עם ההורים ועם מחנכת הכיתה יכולות להעניק ללוח הכפל או לשגיאות הכתיב חשיבות מפלצתית.

המחקרים העלו שגם ההורים עלולים לתרום לעיוות זה בהערכת כישוריו של הילד. ההורים של ילדים ל"ל מייחסים את הצלחות ילדם למזל ואת הכישלונות שלו לכשריו הפגומים. גם במסגרות שאינן לימודיות, כאשר הילד מפגין הצלחה, התחום בו הוא הצליח נתפס כלא חשוב בעיני ההורים ואילו לתחומים בהם הוא נכשל הם מייחסים חשיבות מופרזת.

ילדים ל"ל נוטים לאמץ את תכסיס; "התנפחות הקרפדה". אסטרטגיה זו עובדת טוב בשלוליות של עולם החי אך לא בעולמו של ילד ל"ל. הכחשת הכישלון הלימודי או הדחייה החברתית משככת מעט את תחושת הנחיתות והבדידות אולם היא זוללת אנרגיה נפשית ורוחנית, יוצרת אשליה של תקינות ומונעת בכך את העזרה הטיפולית ואת סיכויי השיפור.

לא קל להיות מורה של ילד ל"ל. תלמיד ל"ל פוגם בכושר השיווק של המורה. המורה מקבל בהבנה את מוגבלותו של ילד בעל רמת משכל נמוכה שמתקשה בקליטת החומר הלימודי. תלמיד ל"ל הוא ילד אינטליגנטי, פיקח וקשיי הקליטה שלו מהווים עלבון מקצועי ופוגמים בדימוי העצמי המקצועי של המורה. שיטות העבודה של המורה בנויות עבור הלקוח הרגיל ולא מסוגלות -למרות המסירות, הרצון הטוב והדאגה של המורה - לקדם את למידת הילד ל"ל. מורה שאינו מסוגל לקבל זאת, שאינו נשען על עזרת המומחה, עלול לפתח תחושות עוינות, אכזבה, חוסר אונים ותבוסתנות בגישתו אל התלמיד ל"ל.

המאפיין הבולט והמסוכן ביותר בגישת המורים אל התלמיד שסובל מל"ל הוא בהורדת רמת הציפיות. מורה שמציב לילד רף הישגים נמוך עלול להילכד בנבואה שמגשימה את עצמה. במערכת הקשרים בין מורה לתלמיד ל"ל גם תחזיות העתיד ניזוקו. כאשר המורה מייחס תכונות שליליות לתלמידיו, הוא מאמין שהתלמיד הרגיל יתגבר, עם הזמן, על התכונות האלה ואילו אצל התלמיד ל"ל - להערכתו - התכונות האלה ילכו ויחריפו. תלמיד ל"ל לכוד בטבעת חנק של פסימיות.

מסר הדסטיגמציה - המודעות לכוחות ולחולשות
את אבחוני ליקויי הלמידה שערכתי בעבר הייתי מסיימת בשיחת סיכום שמסבירה, לילד ולהוריו, בשפה מובנת לכל, את הממצאים שעלו במהלך הבדיקה. את השיחה הייתי פותחת בשאלה אל הילד באלו מבחנים - להערכתו - הוא נכשל ובאלו הוא הצליח. במקביל לתשובתו, על הטופס של מבחן וקסלר -לאחר שמתחתי קו המציין את הרמה הממוצעת של כלל הילדים-נהגתי לשרטט את הישיגיו של הילד הנבדק בתת-המבחנים השונים.

הפערים החדים שמאפיינים את ההפרעה משתקפים יפה בגרף שמתקבל מהייצוג הזה. בשל התמחותי בליקויי הלמידה של הכתיבה, הילדים שהופנו אלי סבלו מדיסגרפיה ומדיסאורתוגרפיה ורובם הפיקו פרופיל "מזוגזג" דומה כאשר בשני תת-מבחנים - "קידוד" ו"זכירת ספרות" - הישיגיהם נמוכים מאוד, הרבה מתחת לרמה הממוצעת של בני גילם.

הכישלון לא מפתיע את הילד או את הוריו, התגלית שגורמת להשתוממות עצומה היא שבכל שאר התת- מבחנים, הישיגיו של הילד הם מעל , ולעתים קרובות הרבה מעל, לממוצע הציונים של בני גילו.

המחשה גרפית ואובייקטיבית זו של כוחות וחולשות הילד במיומנויות שמבססות למידה חוללה לא פעם את ראשית המהפך המבורך בתפיסת הערך העצמי של הילד, בעיני עצמו, הוריו ומוריו.

מסר הדסטיגמציה - שלב התחלתי בשיטת טיפולו של מלוין ד. לוין בילדים נכשלי למידה - אומר שלכל אדם יש כוחות וחולשות וככל שיקדים ללמודאותם כך הוא ייטיב לשלוט בהם.

ארבעת האסים
בראש ההתמודדות למיתון תחושות הנחיתות של מבוגרים לקויי למידה עומדים המורים של מערכת החינוך של המבוגרים. כישלונות העבר לימדו את לקויי הלמידה לא ליטול סיכונים ועצם בואם למסגרות השלמת ההשכלה - האומץ ללכת לקראת הזדמנות שנייה - דורש משאבים נפשיים רבים מצדם ועידוד פעיל מצד הסביבה החברתית שלהם. המורים של השכלת המבוגרים אימצו את תיאוריית ארבעת האסים כקו מנחה לקידום הדימוי העצמי החיובי של תלמידיהם.

תיאוריית ארבעת האסים אומרת שכדי להתיר את סבך הדימוי העצמי השלילי שהכישלון הלימודי הותיר במבוגר לקוי הלמידה הוא זקוק לארבעה אסים:

advocacy ,accommodation ,assessment ,awareness

ה-awareness, היינו מודעות לקשיים. לקוי הלמידה, ילד או מבוגר, צריך להכיר ולתעד את קשייו ואת ההשלכות שלהם על תפקודו הלימודי, החברתי והאישי.

ה-assessment הוא זיהוי כישורי הכוח והחולשה. לקוי הלמידה שמשתחרר מתחושת הנחיתות יודע לקבל את השונות כעובדה אוניברסלית שאינה מפחיתה מהערך העצמי של האדם.

accommodation - לקוי הלמידה צריך לאתר וללמוד לנצל את כל אמצעי העזר שיכולים לסייע בידיו לעקוף את מגבלותיו. המכשור המודרני מציע טכניקות וכלים שבכוחם לאפשר ללקוי הלמידה לבצע את המיומנות שקשייו מונעים ממנו.

advocacy סינגור עצמי - הידיעה של לקוי הלמידה בדבר הזכויות שמגיעות לו בשל מגבלותיו ועמידה איתנה על השגתן.

כישורי חיים אלה הם נכס עבור כל אדם. אולם בעוד שהם מתפתחים באורח טבעי בקרב אלה שילדותם לא ניזוקה, החוויות הקשות של הכישלון הלימודי והחברתי של לקויי הלמידה עלולות לדכא את התהוותם. יש לכן להדריך אותם, מגיל צעיר ביותר, לפתח את כישורי האסרטיביות כדי לצייד אותם לעמידה מול התלאות שמצפות להם במעבר לעולם התחרותי של המבוגרים.

reframing
החוקרים שבחנו את סוגיית המבוגרים לקויי הלמידה העלו שהדרך היעילה ביותר להתמודד עם הקשיים היא להאיר את לקויות הלמידה באור אחר, לא לראות בהם מכות גורל, כי אם -על דרך החיוב - גורמים מאתגרים, הזדמנות לפתרון בעיות.

השלבים של ה-reframing הם זיהוי הקשיים, קבלתם, הבנת המשמעות שלהם ונקיטת דרכי פעולה להתמודדות אתם. המבוגרים לקויי הלמידה שהצליחו בחייהם עברו את ארבעת השלבים האלה, המבוגרים עם הצלחה חלקית עברו רק את השלבים הראשונים והמבוגרים שנכשלו בהסתגלותם לא הצליחו להגיע לאף אחד מהשלבים האלה.

בראיונות שהחוקרים ערכו עם מבוגרים לקויי הלמידה הם העלו שאלה שהצליחו נקטו בשיטות של הכוונה עצמית, הצבת יעדים ברורים, נחישות והתמדה, הסתגלות לסביבתם ובניית רשת תמיכה לקידום מטרותיהם והצלחתם.

"מתן מסגרת חדשה" הוא צעד של שינוי תפיסת המציאות על ידי החלפת המשמעות המוענקת לתפיסות, לאירועים. הפסיכולוגים שדנים בסוגייה מניחים ששינוי מסגרת ההתייחסות מחולל שינוי גם בחשיבתו, בתגובותיו ובהתנהגותו של האדם.

מתן פרשנות מחודשת, ההתנערות מהשלילה הגורפת של לקויי הלמידה, מעצים ומעודד את האדם לקראת התנהגויות מסתגלות והתמוגדדות אסרטיבית עם הקשיים.

"מבט אחר" על לקויות הלמידה אין פירושו אידאליזציה של ההפרעה.

שדה ההוראה והחינוך מוצף בפרסומים כוזבים ומטעים - שנכתבו לעתים מתוך תמימות חסרת אחריות ולרוב על-מנת "למכור" שיטה טיפולית חסרת ערך - שמדמים את לקויות הלמידה למעין מתנה שהוענקה למתי מעט נבחרים, בני מזל. להוכחת טיעונם הם מונים רשימת גאונים - ניוטון, איינשטיין וכד' - שזכו במתנת ליקויי הלמידה. אידיאליזציה כזאת עושה שירות דוב למאבק בסטיגמה השלילית של ליקויי הלמידה ומעוררת תקוות שווא בלב לקויי הלמידה וקרוביהם.

לקויות הלמידה הן מטרד ממשי, כאשר הן חמורות הן עלולות להכשיל תפקוד לימודי, לפגוע בחיי החברה, בהכשרה המקצועית ובהשתלבות בעולם התעסוקה. אולם לקויי הלמידה הם בעלי רמת משכל תקינה - וגבוהה - והאינטליגנציה במהותה היא היכולת לפתור בעיות, לכן אם הם יודרכו כראוי על ידי סביבה תומכת, לקויי הלמידה מסוגלים לתמרן, לרסן ולהשיג שליטה על קשייהם.



Gerber, P. J.; Reiff, H. B.; and Ginsberg, R. "Reframing the Learning Disabilities Experience." Journal of learning disabilities 29, no. 1(January 1996 )98-101:

Gerber, P. J., and Reiff, H., eds. Learning disabilities in adulthood: Persisting Problems and evolving issues Stoneham, MA Butterworth: -Heinemann, 1994.


.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאפרקביתקודם