.

 
 
 
 
 
 
 
 
 






 

 
 
 
 
 

.

התפתחות התנועה

המחקרים של השנים האחרונות חוזרים ומאשרים בהדגשה יתרה את קשר הגומלין שקיים בין תחומי ההתפתחות השונים. תחומי ההתפתחות משולבים זה בזה ומותנים בגורמים כמו תרבות, חברה, בריאות נפשית וגופנית ורמה שכלית המחקרים מעלים גם שונות משמעותית בין הילדים בדרכם אל ציוני הדרך הראשיות של ההתפתחות התנועתית.

כל ילד יכול לעלות על נתיב אישי במימוש המיומנויות התנועתיות שלו. כך למשל לא כל הילדים עוברים את שלב הזחילה לפני הגיעם להליכה ורבים אינם מכבדים את המועדים הסטנדרטים שנקבעו להשלמת מיומנות תנועתית. אם בעבר היה מקובל לחשוב שגיל הילד הוא קנה המידה להישיגיו התנועתיים, בשנים האחרונות עולות עדויות שרואות בהתנסות התנועתית שלו גורם מנבא חזק יותר.

כיוונים כלליים בהתפתחות התנועה
מתנועות רפלקסיביות אל תנועות רצוניות - כדי להעפיל לתנועות רצוניות הפעוט צריך להשתחרר מהרפלקסים, מורשת קדומה של שימור החיים. בשל חוסר האונים שלו  ומוחו שטרם הבשיל, הפעוט זקוק למכלול רפלקסים שיגנו עליו. ככל שמוחו משתכלל יותר, כך הוא יוכל להתנער מהתנועתיות המוטבעת, הקדומה ולעבור לתנועתיות רצונית, נשלטת משלו. אחדים מהרפלקסים העיקריים

רפלקס הרתיעה המכונה גם רפלקס מורו Moro Reflex מתעורר במצבים של איום על הקיום כמו למשמע קול חזק, כאשר ראשו נשמט לאחור או בעקבות שינוי חד במנח גופו של הפעוט. הרפלקס מתבטא בפריסה פתאומית של הזרועות והרגליים ומתיחת הצוואר של התינוק. לאחר תגובת הבהלה הבלתי רצונית הזאת, התינוק מכנס את זרועותיו ומתחיל לבכות. הרפלקס נעלם לקראת גיל שלושה חודשים.

רפלקס הלפיתה Grasp Reflex. הרפלקס מופיע כאשר יוצרים גירוי על כף ידו של הפעוט. כף היד מתכווצת לאגרוף ולופתת בכוח רב את גורם הגירוי. הרפלקס נעלם לקראת גיל 5-6 חודשים והילד משיג שליטה רצונית על אחיזה ועל שחרור חפצים.

רפלקס ההליכה Walking Reflex. רפלקס מפתיע מאוד. כאשר מרימים את התינוק, למנח של עמידה, תומכים בראשו ומניחים את רגליו על משטח כלשהו, הוא מתחיל לבצע תנועות הליכה. הרפלקס נעלם לאחר 2-3 חודשיים והתנועתיות חוזרת לקראת גיל שנה עם הופעת ההליכה הרצונית.

בנוסף לרפלקסים שקיימים עם הלידה, מופיעים גם מאוחר יותר, כאשר תנועתיות התינוק הופכת למורכבת, רפלקסים של סיוע לקידום התנועות ולהגנה מפני תאונות אפשריות.

Derotational Righting - רפלקס זה מופיע לקראת גיל4-5 חודשים והוא גורם לסיבוב גוף התינוק לכיוון סיבוב הראש ומסייע בפעולת ההתהפכות.

Parachute Response תגובת המצנח מופיעה לקראת גיל 8-9 חודשים ובה התינוק מושיט את זרועותיו בשעת נפילה כדי לבלום את נזקיה.

Propping Response תגובות שבאות לשמור על שיווי המשקל בשעת ישיבה, הישענות לאחור או הטיה של הגוף.

מפעילות כללית לפעילות מיוחדת - שלב זה נוצר על-ידי הפרדת תנועות הגוף המתאפשר תוך כדי התפתחות השליטה השרירית על חלקים מבודדים של גוף התינוק. כאשר הפרדה זו מושגת, התינוק מגיע ליכולת ביצוע התנועה המיוחדת. התנועות הנפרדות אינן מתקיימות כאוסף של מיומנויות עצמאיות אלא מתקשרות לדפוסים קואורדינטיביים בהם תנועה נפרדת פועלת בתיאום עם שאר חלקי הגוף. על- ידי הפרדה ויצירת דפוס, מתהווה מערכת מובנית של תגובה תנועתית.

משליטה בדפוס תנועתי מיוחד להכללות תנועתיות. בתהליך זה רכיבים נוספים מתווספים לתנועה הראשונית, התגובות מתחילות להתקשר אחת לשנייה ויוצרות קבוצות גדולות יותר של תנועות. לאחר שהילד רכש כמה דפוסים כאלה, הוא מארגן אותם סביב תפקודים או מטרות ויוצר מהם קבוצות של "הכללות תנועתיות". בתוך הכללה כזו, הילד יכול לעבור בחופשיות מדפוס אחד לשני ולרכז את תשומת לבו במטרת התנועה ולא בתנועה עצמה .

רשימת אבני הדרך ההתפתחותיות מובאות במקורות רבים. רוב ההורים אינם זקוקים לרשימות המלומדות האלה. להורים הצעירים חסרי הניסיון אני מעלה אחדות מאבני הדרך שנקבעו על-ידי המומחים להתפתחות הילד

את ציוני הדרך בהתפתחות המיומנויות התנועתיות ניתן לחלק לשלושה כיוונים : תנועתיות גסה, תנועתיות
עדינה והתנועה הגרפומוטורית

התפתחות התנועתיות

עד גיל חצי שנה הפעוט מנהל מאבק עיקש עם כוח הגרביטציה, מנסה למתן תגובות רפלקסיביות שטבועות בו להגנתו אך מכתיבות את תנועותיו ובוחן דרכים להשיג שיווי משקל לקראת פעילות רצונית, עצמאית בסביבת החיים החדשה.

בשכיבה על הגב הוא מתחיל לבדוק את המתרחש סביבו ובוחן את מה שנקלע לידיו תחילה בפה ובמישוש ולאט לאט בהסתכלות

אחת המשימות התנועתיות הראשונות שעומדות בפני הפעוט היא הרמת הראש. שרירי הצוואר שלו חלשים והפעוט זקוק, בחודשים הראשונים של חייו, לתמיכה זהירה בראשו עם כל שינוי במנח גופו.

בשל חשיבות האיבר החושב התינוק צויד במנגנוני אזעקה רבים שמתריעים על מצוקה או סכנה במנח הראש. שמיטה של הראש מעוררת את "רפלקס הרתיעה" בהלה פתאומית  מפני סכנה קיומית וכאשר מושיבים את הפעוט, לפני שהוא רכש את המיומנות, הבעת פניו משתנה כדי להזהיר שמשהו לא כשורה עם מנח הראש.

עם התחזקות שרירי הצוואר התינוק לומד, לאט לאט, להרים את ראשו ולפנות למשימות התפתחותיות נוספות.

אחרי שהתינוק מיצה את ההתנסויות החושיות בשכיבה על הגב, הוא מתחיל בתנועות של התהפכות. לקראת גיל 4-5 חודשים תינוקות רבים מצליחים להתגלגל משכיבת פרקדן לשכיבה על הצד ובגיל חצי שנה מהגב לשכיבה על הבטן.

בשכיבה על הגב תנועתיות התינוק מפעילה ומחזקת את אברי גופו, בשכיבה על הבטן התנועות מתחילות להעניק לו את הניידות העתידית שלו. אחד ההישיגים החשובים של מחצית שנה זו היא היווצרות הקשר ושיתוף הפעולה בין העין ליד.

כבר בחודשים הראשונים של חייו התינוק עוקב במבטו אחר דברים שנמצאים, או נעים, בשדה הראייה שלו. היות ושרירי העיניים שלו אינם מפותחים דיים, מבטו מובל על ידי שרירי הצוואר. לקראת גיל 5-6 חודשים, שרירי העיניים המפותחים מתחילים להנחות את המבט.

בראשית חייו החפצים ניתנים או נקלעים, במקרה, לידיו של התינוק. רפלקס הלפיתה סוגר עליהם את כף ידו בחוזקה ורק לאחר שההחזר מתמתן הפעוט לומד לשחרר אותם ולאחוז בחפצים לפי רצונו ובחירתו. לקראת החודש החמישי של חייו הילד מאתר במבטו ומושיט יד כדי לאחוז בחפץ בהישיג ידו. הוא מביא את החפץ לפני עיניו - ולא לפיו - ובוחן אותו במבטו. בגיל 6 חודשים הוא מסוגל להחזיק בחפץ ביד אחת ולבדוק אותו בידו השנייה.

בגיל חצי שנה התינוק מעדיף לשכב על הבטן, מרים את פלג גופו העליון נשען על זרוע ובידו החופשית בוחן ומפעיל חפצים וצעצועים.

מגיל חצי שנה עד שנה - מתחילה הניידות של התינוק. המשימות התנועתיות הראשונות הן הישיבה והזחילה

ישיבה עצמאית, עם גב זקוף מושגת לקראת גיל 6-8 חודשים, ידי התינוק השתחררו מתפקידי התמיכה והוא מפעיל אותן ללמידה של החפצים שבסביבתו. הוא מעביר חפץ מיד ליד ולקראת גיל שנה הוא מסוגל לבצע תנועות של שיתוף פעולה ביניהן כמו לאחוז ביד אחת בבקבוק וביד השנייה להבריג את המכסה שלו.

לזחילה וריאציות רבות ולא כל הילדים מתנסים בהן. זחילת גחון, זחילה על ידיים וברכיים והליכה על ארבע. תחילה הזחילות איטיות מגושמות ועם התרגול הן משתכללות לזחילה מהירה בדפוס צולב.

עם הניידות החדשה התינוק פותח במסעות של "ההתנהגות האפטנטית" סיורי התיאבון החוקרניים בהם הוא זוחל בכל הבית, נכנס - ונתקע - בכל מרווח או רהיט שהוא מסוגל להיכנס אך אינו יודע כיצד לצאת מהם. בגיל 9 חודשים הוא מרבה לטפס על כיסא -למשל- אך אינו יודע להסתובב ולהתישב עליו. הוא יודע לעלות במדרגות אך טרם למד לרדת מהן.

לקראת גיל 10 חודשים התינוק מתחיל לפתח תוכניות תנועתיות לפתרון בעיות הזחילה והטיפוס ומוצא דרכים יצירתיות להיחלץ מהמלכודות שסיורי "התיאבון" טמנו לו.

בגיל 10-11 חודשים
הפעוט מצליח למשוך את עצמו, בעזרת רהיטי הבית, לעמידה. לאחר שהוא מתעייף מהעמידה, הבעת הגאווה על ההישג התנועתי המרשים מתחלפת בדאגה ולפעמים אף בבכי משום שמתברר לפעוט שאין לו מושג כיצד יוצאים מהמנח החדש.

לאחר הישג העמידה, התינוק מתחיל בהליכה מהוססת, איטית, בעזרת מבוגר או באחיזה ברהיטי הבית.

בין גיל שנה לשנתיים גיל שנה הוא גיל מכריע שבו מופיעים כל הסממנים של "מותר האדם" ההליכה על שתיים, הופעת השפה ו"אחיזת הפינצטה".

יציבות הגוף כציר נייח היא תנאי בל-יעבור להפעלה חופשית של האיברים ולתנועתיות היד בכל פעילות. בהתפתחות התקינה הילדים משיגים שליטה על הפעלת חגורת הכתפיים, תחילה בתנועות זרוע רחבות ולומדים בהדרגה לתאם בין תנועות עדינות יותר של המרפק, פרק כף היד והאצבעות. אחיזת הפינצטה היא גולת הכותרת של תהליך התפתחותי זה.

בגיל זה התינוק הולך ללא עזרה, מרים חפצים מהריצפה מבלי ליפול, עולה ויורד במדרגות ומתנועע בהנאה לצלילי מוזיקה.

בתנועתיות עדינה הוא לומד לסובב ידיות, יכול לבנות מגדל משלוש קוביות קטנות ולהשחיל ארבע טבעות על מקל. הוא מתחיל לשרבט, לעת עתה כהנאה תנועתית וחושית גרידא.

בין גיל שנתיים לשלוש. תנועות הריצה והקפיצה נכנסות לסדר יומו של הפעוט. שיווי המשקל שלו משתפר והוא יכול לעמוד על רגל אחת עם עזרה. הוא מסוגל ללכת על קצות האצבעות ומתחיל לגלות את משחקי הכדור.

בגיל זה חלה התקדמות גדולה בעיסוקים של התנועתיות העדינה גזירה, צביעה ובשעשועים של עיפרון נייר. התינוק מתחיל לגזור במספריים, לופת עיפרון באצבעות ולא באגרוף ויכול לחקות ציור של עיגול וקווים אנכיים ואופקיים.

בין גיל שלוש לארבע הפעוט עוקף מכשולים בריצה יכול לצעוד על קו ישר, לדלג על רגל אחת, לרכב על אופניים עם שלושה גלגלים, לזרוק כדור למעלה ולתופס כדור מוקפץ.

בתנועתיות עדינה הוא מסוגל לבנות מגדל מתשע קוביות קטנות, להעתיק צורת עיגול ולחקות ציור של צלב.

בהתפתחות התקינה של גיבוש השליטה הצדית הילד משתמש באותה יד בכל הפעילויות הידניות, אכילה, גזירה, ציור ומשחקי כדור.

בין גיל ארבע לחמש המיומנויות התנועתיות משתכללות. הילד מסוגל לקפוץ עשר קפיצות קדימה בלי ליפול. עולה ויורד במדרגות ללא עזרה ובהחלפת רגליים ויכול לבצע גילגול קדימה.

הוא גוזר במספריים קו ישר ובפעילויות עיפרון-נייר מעתיק צורת צלב, ריבוע ומצייר מספר אותיות.

בין גיל חמש לשש הילד רץ בקלילות על קצות הבהונות, הולך על קורת התעמלות, מנתר בהחלפת רגליים למרחק שני מטר

בתנועתיות עדינה, הוא גוזר צורות פשוטות במספריים, מעתיק משולש, מעתיק את שמו הפרטי וצובע בתוך הקוים. לפיתת העיפרון שלו בוגרת, בחצובה דינמית והוא מפגין שליטה ידנית מגובשת היטב.

הילד מוכן לכיתה א'



.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאפרקביתקודם