.

 
 
 
 
 
 
 
 
 






 

.
.
children learn how to make good decisions by making decisions, not by following directions

המוטיבציה

המוטיבציה, הדחף של ילדים לקויי למידה להתקדמות, להתפתחות, עומדת בסכנה מתמדת בשל הכישלונות החוזרים ונשנים, בשל משאבי-השווא הכבירים שהם משקיעים בעשייה עקרה, מאכזבת ומיאשת.

חוסר אונים נלמד
בשל רצף הכישלונות הילד מאבד את תקוותו לסיכויי הצלחה, שוקע ב"חוסר אונים נלמד", מסתגר, קופא ונמנע מכל התנסות חדשה שעלולה אף היא לעלות על שרטון.

יותר משאר הילדים, לקויי הלמידה זקוקים לעזרה  בשמירה על - ואם צריך בחידוש - המוטיבציה, התיאבון שלהם לדעת ולהתפתח.

קיימות תיאוריות מוטיבציה רבות, נפנה אל אחת הנועזות ביותר, אל "מכסח המיתוסים הסדרתי" Alfie Kohn. אלפי קון ממוטט - בעשרות ספרים ומאמרים, ועל סמך סקירה של מאות מחקרים - תפיסות מקובעות שהפכו ל"אקסיומות" של החינוך המסורתי.

שיטת השכר והעונש היא מוקד מרכזי לביקורת של קון. לדבריו, שיטה זו מתבססת על תורות פבלוב וסקינר שנבנו על יסוד ניסויים בחיות מעבדה.

מתן השכר - אחת מהפרות הקדושות של החינוך המקובל לעידוד מוטבציה - אינו אלא סוג של עונש הבטחת השכר היא שליטה באמצעות שוחד ופיתוי. הילד שאינו זוכה בשכר נענש לא פחות מהילד שזכה בעונש. מתן השכר מערער את מערכת היחסים הן בין מחנך-תלמיד והן בין התלמידים עצמם.

שכר ועונש פירושם שמישהו מחזיק בשליטה ובפיקוח על מישהו אחר והם קובעים דפוס התנהגות שבו - במקום לעודד קשרים של פתיחות ואמון - הצד הכפוף חותר לרצות ולהרשים את מעניק הפרס. תלמידים שחשים שהמחנכים שלהם שולטים בהם לא יפתחו את התמריצים הטבעיים - חוקרנות, סקרנות - ללמידה.

שיטת השכר היא אמצעי להשגת ההתנהגות "הרצויה", המקובלת, והיא עלולה לפגום במקוריות, ביצירתיות ובייחודיות של הפרט.

הענקת השכר יכולה לשנות; באורח שטחי ולטווח קצר התנהגות לא רצויה אך היות והיא לא יורדת לשורשים של גורמי ההתנהגות, השפעתה לטווח ארוך אפסית.

שיטת השכר משנה את הדרך בה ילדים ניגשים לביצוע מטלה. פיתוי של ילד בפרס על עשייה מאתגרת, מרתקת שעצם ביצועה היה מתגמל ובונה את הערך העצמי שלו הוא הרס המוטבציה.

קון סבור שגם לשבחים שמעריפים על הילדים יכולה להיות השפעה רעילה. השבחים לעתים ניתנים לנוחיות המשבח ועל מנת לתפעל את הילד.הילד "המשובח" יתר על המידה עלול להתמכר לתמריצים החיצוניים - ליחס חשיבות גדולה מדי לדעתם של אחרים - ולזנוח את גורמי המוטיבציה שבאים מעשייה מאתגרת ומהתמודדות עם קשיים ומורכבות

תופעה מוכרת בתחום ההוראה המסייעת היא שלמראה קשיי הילד לרכוש מיומנות אקדמית, המטפל הרחום נוטה לשבח את המאמצים שהילד משקיע במטלה ומאמצעים, החריצות וההתמדה הופכות למטרה.

בספרו No contest: the case against competition קון שולל את המיתוס שתחרותיות מגבירה את המוטיבציה. לדבריו, התחרותיות מזיקה לכל היבט חשוב של החוויה האנושית, למערכות היחסים, לערך העצמי, להנאה של שעות הפנאי והמפתיע ביותר - לפרודוקטיביות.

את טיעוניו קון מבסס על עשרות מחקרים שנערכו בנידון. אחד מהם, שנערך באוניברסיטת טקסס נועד לאיתור המאפיינים האישיותיים שנמצאים במתאם הגבוה ביותר עם ההישגים המקצועיים הטובים ביותר. השערת החוקרים הייתה ששאיפה לבקיאות, גישה חיובית אל המשימה ותחרותיות יהיו המרכיבים העיקריים של ההצטיינות. הממצאים הפתיעו. בעלי ההישגים הגבוהים אכן הראו רמה גבוהה שלבקיאות ומגמה חיובית אל העבודה אולם שלא כמצופה, רמת התחרותיות שלהם הייתה נמוכה.

הממצאים האלה הטרידו חוקרים רבים שחזרו שוב ושוב על המחקר עם נבדקים ממגזרים שונים -אנשי עסקים, סטודנטים ותלמידים מכיתות יסוד- וקיבלו את אותם ממצאים: מתאם שלילי בין הצטיינות בהישיגים לבין תחרותיות. מסקנתו של קון: "החלופה האמיתית למקום הראשון אינו המקום השני כי אם ביטול מוחלט של הדירוג".

קון לא רק שולל את גורמי המוטיבציה המקובלים בשדה החינוך הוא גם מציע חלופות שאינן בגדר שוחד ופיתוי ולא מהוות אמצעי שליטה להכנעה ולתפעול של הילדים.

ברוח הגישה הקונסטרוקטיביסטית קון מאמין שהלמידה היא תגלית והילדים הם תאבי דעת וילמדו בזכות נטייתם הטבעית לחוקרנות ולרצונם להקנות משמעות ולהבין את העולם.

הוא מציע את "שלושת ה content, collaboration and choice" -" C" כגורמי מוטיבציה חלופיים

content - תוכנית לימודים בעלת משמעות, שתואמת את הצרכים ואת ההתענינות של הלומדים.

collaboration - למידה בצוות. יש לעודד שיתוף פעולה בקרב התלמידים ומעורבות פעילה של הסביבה החינוכית בחווית הלמידה. למידה שיתופית, בהשווה למסגרות תחרותיות או פרטיות, מקדמת רמות גבוהות של הערכה עצמית ומהווה במה בריאה יותר לבחינת היכולת העצמית.

choice - שיתוף הלומדים בקבלת ההחלטות על מנת להבטיח את האוטונומיה והשליטה שלהם במעשה הלמידה.

כאשר ספרו של קון, Punished By Rewards:The Trouble with Gold Stars, Incentive Plans" "A's, Praise, and Other Bribes יצא לאור דבריו היו מהפכניים כל כך שהוא הוסיף הערה רחומה עבור הקוראים המסוחררים:

Ride my train as far as you can and get off when you have to. Maybe later you'll
hop aboard again, ..... and we can continue the journey.

אחד המומחים שלא ירד מהרכבת הדוהרת של קון הוא Richard Lavoie כמו קון, גם לבואה שולל את מעוררי המוטיבציה המקובלים, שכר ועונש, שבחים ותחרותיות. לדעתו, המיתוס המסוכן והמזיק ביותר - שמהווה בסיס לכל שיטת המבחנים - הוא שכל הילדים מונעים על ידי התחרות. לאמיתו של דבר הילד היחיד שהתחרות מדליקה בו מוטיבציה הוא זה שסיכוייו לנצח הם הגבוהים ביותר.

כדי להדליק את הילד הכבוי, זה שאיבד את התיאבון ללמידה, לבואה מציע לבנות עבורו תוכנית תפורה לפי מידותיו, לפי צרכיו ומאפייניו האישיותיים. הצעד הראשון בהגשת העזרה הוא באיתור סיגנון המוטיבציה של הילד.

לבואה מזהה שישה גורמים שמניעים את הילדים. את אסטרטגיות ההנעה הוא מכנה ששת ה-P

project child - ילדים סקרנים ועצמאיים המאותגרים על ידי ביצוע משימות ארוכות טווח ומגוונות

people child - כל הילדים זקוקים למערכת יחסים טובה עם מוריהם אולם עבור ילדים מסוימים
קשר אישי עם המורה הוא גורם הנעה ממדרגה ראשונה.

praise child - ילדים שנהנים מהענין שהמורה מגלה בעבודתם ומונעים על ידי שבחים אמיתיים שנוגעים בהישיגים שלהם.

prizes child - עבור ילדים המונעים על ידי מעמד, הכרה או כוח, לפרסים כוח משיכה עצום אולם היות ובשיטת השכר והעונש הנהוגה הלמידה היא רק אמצעי להשגת הפרס, לבואה מציע להעניק מדי פעם בפעם פרס, מבלי להבטיח אותו לפני המטלה הלימודית.

prestige child - כל ילד זקוק לחוש חשוב אך עבור ילדים מונעי מעמד וכוח ליוקרה ולמוניטין שבהצלחה חשיבות עליונה והם מחפשים הזדמנויות להפגנת הכישרונות שלהם.

power child - ילדים אלה מיטיבים לתפקד כאשר הם חשים שליטה על מה וכיצד הם לומדים ילדים שנוטים להיכנס למאבקי כוח עם דמויות סמכותיות ייטיבו ללמוד כאשר תינתן להם מידה מסויימת - שלא תגרע מסמכות המורה - של בחירה והחלטה.

The Motivating Classroom-

בנוסף לאסטרטגיות ההנעה המותאמות לאישיות הילדים לבואה מעלה שיטות כלליות שיכולות לעורר השראה והנעה בכל ילד. האסטרטגיות האלה לא באות לשנות את הילד אלא את הסביבה הלימודית שלו.

The motivation breakthrough: 6 secrets to turning on the tuned-out child

ששת ה- C's של הכיתה המניעה הם:

control creativity, community, clarity, coaching, conferencing

creativity - יצירתיות. כדי לקדם את המוטבציה ללמידה המורים צריכים להפיח גיוון ויצירתיות בשיעוריהם. עליהם להביא לכיתה נקודות ראות חדשות, חשיבה אחרת, תגלית והפתעה.

community - התלמיד צריך לחוש שהוא שייך לקהילה של לומדים. קהילה זו מכילה כל אחד,עונה על הצרכים של כל אחד - מבטיחה לחבריה תחושת שייכות ומוגנות.

בכיתה תחרותית הצלחתו של תלמיד מותנית בכישלונו של תלמיד אחר. גישה זו - טוען לבואה - היא קרקע פוריה לרמאויות, לקנאה ולפגיעה בערך העצמי. ילדים לקויי למידה הם הקורבנות העיקריים של השיטה הזאת.

בלמידה שיתופית, הדגש מושם על מטרות הקבוצה ועל תלות הדדית בין חבריה. הצלחתו של תלמיד מותנית בהצלחה של התלמיד האחר והדבר מטפח ידידות, איכפתיות ונכונות לשיתוף.

Clarity - כל חבר בקהילה זו חייב להבין ולהישמע לחוקיה ולציפיותיה.

Coaching - ילדים עם ליקויי למידה מגיבים טוב יותר על אסטרטגיות של אימון מאשר על דרכי ההוראה המקובלות. המאמן הטוב מכיר את שחקניו ושואף להפיק מהם את מירב הכישורים וההישגים

Conferencing - יש להעמיד לדיון את כל תהליכי הלמידה. המפגשים האלה יוצרים היכרות ובונים את מערכות היחסים ואת הקשרים ההדדיים בין התלמידים ובינם לבין המורה.

Control -לילדים צורך טבעי בשליטה וכדי לבחון אותה הם בודקים שוב ושוב את הגבולות שהמחנך מציב. כדי לאפשר להם להתנסות בבחירה ובנטילת החלטות המורה צריך לטעת בתוכנית הלימודים שלו הזדמנויות להתנסויות אלה.



.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאפרקביתקודם