.

 
 
 
 
 
 
 
 
 






 

.
.

הערכה עצמית

הערכה עצמית מוגדרת בדרך כלל כתחושה של מסוגלות, יציבות, יכולת ושליטה. חווית הכישלון שעלולה להיגרם מליקויי למידה פוגמת בראש ובראשונה בהתהוות תחושת הערך העצמי החיונית לקבלה עצמית, להתמודדות - בראש מורם - עם האתגרים שהחיים מזמנים.

תיאוריות פסיכולוגיות רבות עסקו בהערכה העצמית, המתאימה ביותר להצגת נושא דיוננו היא תורת מדרג הצרכים של הפסיכולוג האמריקאי אברהם מאסלו.*

הצרכים הפיזיולוגיים : הצרכים למזון, לאויר, לחום, לשינה, הכרחיים להישרדות והם התנאים הבסיסיים לקיום.

הצרכים לביטחון ולמוגנות: הצרכים לביטחון שואפים לתחושת המוגנות, ליציבות ולעקביות בעולם מורכב וכאוטי. את הציר הנייח הזה מספקת, בראשית החיים, המשפחה.

הצרכים לשייכות: השלב הבא במדרג הצרכים בא לענות על הצורך האנושי להיות מקובל, נאהב ושייך ליחידה חברתית משמעותית.

הצרכים להערכה עצמית: מאסלו מבחין בין שתי רמות של הערכה עצמית. האחת מקורה בהערכה שהילד מקבל מהסובבים אותו. היא בנויה מהצרכים למעמד, כבוד, תשומת לב, מוניטין, שליטה. הרמה השניה, הנעלה יותר, נבנית מהתמודדות עם אתגרים, מעשייה מתגמלת ומהישג. היא כוללת ביטחון עצמי, תחושת מסוגלות, עצמאות. בעוד ההערכה העצמית שתלויה באחרים רופפת למדי, זו שנוצרת מעשייה פעילה עמידה וכאשר היא נרכשת דבר לא יכול לערער אותה.

הצרכים למימוש עצמי: ברמה הגבוהה ביותר של הפירמידה נמצאים הצרכים למימוש היכולות והכישורים היחודיים לאדם. מאסלו חילק את הצרכים האלה לשלוש קבוצות :צרכים קוגניטיביים, השאיפה להכיר, לדעת, להעמיק וללמוד. צרכים אסתטיים התפעלות מיופי, מההרמוניה של הטבע והצרכים למימוש היחודיות.

לפי התיאוריה של מדרג הצרכים, כדי להעפיל לשלב גבוה יותר, הצרכים של השלב הקודם צריכים להתממש. צרכיו הפיזיולוגיים וצרכיו למוגנות של ילד לקוי למידה מובטחים לו על-ידי המשפחה.הסדקים הראשונים בהתפתחותו התקינה עלולים להיווצר בשלב הצרכים לשייכות, למקובלות. המשפחה עדיין ניצבת לצדו ומעניקה לו ציר נייח, חשיבות, שייכות ואהבה אולם, על סף החיברות, בבואו להתקבל כחבר מן המנין בחברת השווים, ילד לקוי למידה עלול להיכשל ברכישת המיומנויות החברתיות החיוניות להשתלבות.

השלב ההתפתחותי הבעייתי של ילדים לקויי למידה הוא זה שנועד לעיצוב הערך העצמי על שני ממדיו. במקרים הקשים יותר ילד לקוי למידה מוקף ביחס שלילי ובזילזול, בשדרים גלויים וסמויים של אכזבה. בסביבה רחומה יותר הוא מתנסה בציפיות נמוכות, בהגנת יתר שהוא עשוי לפרש כסימן לנחיתותו. כך או אחרת הוא אינו זוכה מסביבתו לאותו משוב שיעניק לו מעמד, כבוד והכרה.

החלק העמיד יותר של ההערכה העצמית שנבנה מחוויות של עשייה והתמודדות מוצלחות עלול להיפגע בשל הכישלונות שהילד חווה בתפקידו כתלמיד.

ההערכה העצמית הנמוכה, השלילית, היעדר הבטחון העצמי פוגמים אף הם בלמידה וסוגרים את מעגל הקסמים של תסמונת הכישלון.

קיימות רשימות רבות, ארוכות, של הצעות לטיפוח הערך העצמי של הילדים. אינני חסידה של המתכונים אך יש בודאי הורים שיודעים להתאים אותם לילדם ולהפיק מהם תועלת.

אתיחס לגורמים שעלולים להעצים את תחושת הכישלון ואת היעדר הערך העצמי שניתן למנוע או לכל הפחות - למתן.

שיטת השכר והעונש, התחרותיות והשבחים
האקסיומות הקדושות של החינוך המקובל שאמורות לעודד ולעורר מוטיבציה לגדילה וללמידה, אינן מתאימות לכלל התלמידים והן מזיקות במיוחד לילדים לקויי למידה. על אסטרטגיות חלופיות לחיזוק המוטיבציה ושיפור הערך העצמי ראו את הפרק שדן בנושא.

הכחשה
החוקרים מצאו שכ-70% מכלל הילדים לקויי הלמידה סובלים מדימוי עצמי שלילי. תחושת הנחיתות היא בלתי נסבלת וילדים רבים בוחרים להתכחש לה. הדבר בולט במיוחד בנושאים הכואבים ביותר כמו המקובלות החברתית. בשאלונים הסוציומטריים שנוהגים להעביר בכיתה תלמידים לקויי למידה רבים מצהירים - תוך התעלמות ממעמדם החברתי הנמוך - על רמת מקובלות טובה ואף גבוהה ההכחשה של המציאות הכואבת יוצרת הרדמה מקומית שטחית וקלה אולם לטווח ארוך היא מסוכנת משום שהמועקה המוסתרת גוזלת משאבים רבים ומונעת טיפול בבעיה.

אין כורתים - כמובן - את הענף מתחת לרגלי הילד שטיפס על עץ גבוה, אך מומלץ להחזירו על קרקע המציאות על מנת למצוא פתרון לקשייו. אם ההכחשה של הילד עיקשת וחזקה, רצוי להפקיד את תהליך ההתפכחות בידי איש מקצוע, יועץ חינוכי או פסיכולוג.

הקונטמינציה - אחת התופעות הרעילות שמתלווה לליקויי למידה היא פלישה פרזיטית של תחושת הכישלון לתחומי חיים שאינם - ולא צריכים להיות - נגועים כלל. יש להתחים, באופן ברור וחד את קשיי הילד ואת ההשלכות הישירות שלהם על הלמידה ולהפריד בין תחומי התפקוד שעלולים להיפגע מהם לבין תחומים אחרים שאינם קשורים כלל לכישורים הפגומים של הילד.

אובדן הפרופורציות
המחקר העלה שהורים של ילדים לקויי למידה נוטים ליחס חשיבות רבה לתחומי תפקוד בהם נכשל ילדם ומאידך להפחית בערכם של תחומי עיסוק בהם הוא מצטיין.

כאשר כל הזרקורים - נזיפות, עידוד, שעות רבות של אימום ותרגול - מתמקדים בתחום לימודי כלשהו אין פלא שהוא מקבל חשיבות מלאכותית ומופרזת. עם כל הכבוד ללוח הכפל, לחוקי הכתיב מידת השליטה בהם לא חייבת להכתיב - או להכתים - את עתידו המקצועי, החברתי והאישי של הילד. הסביבה החינוכית של הילד צריכה לזכור שתחושת הכישלון שמתלווה לתפקוד לימודי מזיקה לאין ערוך יותר משליטה כושלת בו.

אימון הילד לקוי הלמידה בכשרים חברתיים.
לאחר שהתברר שהנחיתות החברתית של ילדים לקויי למידה לא נגרמת מתסמונת הכישלון כי אם מאותם כשרים לקויים שפוגמים בלמידה הפורמלית שלו שוב אין ספק שכשם שהילד הדיסלקטי זקוק להוראה מסייעת של הקריאה וזה שלוקה בדיסקלקוליה של החשבון, גם הילד שמתקשה ברכישת המיומנויות החברתיות זקוק ללמידה מובנית של המיומנויות האלה.

בעוד להכשרת הילד שמתקשה במיומנויות אקדמיות פותחו שיטות רבות, הכישורים החברתיים טרם עובדו כחומר לימודי ודרכי הקנייתם נמצאות רק בראשית הדרך. פעילות מבורכת בנידון נעשית על-ידי איש החינוך ריצ'רד לאבוה שאת תורתו ועבודותיו ניתן למצוא באתרו.



*Maslow, A. (1970) Motivation and Personality. New York: Harper and Row


.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאפרקביתקודם