.

 
 








 

.
... .

דעות קדומות

אויב מספר אחד של השילוב הוא מערך הדעות הקדומות הטבוע עמוק במשלבים ובמשתלב עצמו.

שילוב הילד החריג בכיתה רגילה נתקל, לפני כל מחסום אחר, בדעות הקדומות שממתינות לו. חקר גישת המחנכים אל ילד שסובל מל"ל מעלה חוסר אונים, חוסר תקווה, ותרנות, הגנת- יתר או דחייה. עם בואו של הילד לכיתה, המורה שנשלט על-ידי דעות קדומות מנמיך את רף הציפיות ואת מדדי ההצלחה ובונה אתו מערכת קשרים אפופה בפסימיות ובחוסר תקווה.

בטרם נפנה אל עקרונות השילוב המיוחל, נעיף מבט כללי על מערך הדעות הקדומות, המחסום העיקש והקשיח שעלול לשבש את הצלחתו.

החברה המערבית הנאורה דוגלת בשני תהליכים: מיזוג חברתי, אינטגרציה - ביטול המחיצות וההבדלים בין בני-האדם ומאידך פלורליזם, שמירה על ייחודיות - בזכות להיות שונה. קיום - יחד של מגמת השוויוניות והייחודיות מעמיד את האדם המודרני בפני לבטים קשים, מלמד אותו לפגוש את פחדיו וקורא לו לגלות פתיחות ואומץ רוחני ורגשי.

המכשול הקשה ביותר שעומד בפני מאמצי האינטגרציה הוא הצורך הרוחני והרגשי של האדם לקבץ ולדרג כדי לאגד את הידע ולהשיג תחושת שליטה על אין-ספור הדברים שקיימים בעולמו. הדעות הקדומות הן אחת מדרכי ההכללה, הקיבוץ והדירוג שמקנות תחושת בטחון ואשליה של ידיעה ושליטה על הלא-ידוע.

דעה קדומה היא דעה על קבוצה חברתית, שאיננה מבוססת על בחינה של עובדות. בדעה קדומה יש יסוד "מכליל" היינו התייחסות זהה אל כל חברי הקבוצה, תיאור מאפייני הקבוצה ורכיב שיפוטי שמעריך את הקבוצה כחיובית, ניטרלית או שלילית. היסוד המכליל מכונה "סטריאוטיפ" היינו ייחוס תכונות זהות לכל בני הקבוצה "האחרת". הרכיב התיאורי מארגן את "המידע"; על הקבוצה בקטגוריות פשוטות וחד-משמעיות. על המכלול הזה נפרשת נקיטת עמדה שיפוטית שמחייבת או שוללת את הקבוצה.

דעות קדומות מבוססות על ההנחה שקיימים "אחרים" שאינם מתנהגים לפי הנורמות ולא מתיישרים עם הקו המקובל. אי-ציות לנורמה נתפסת כחריגה ושלילית ולכן "האחרים", השונים, הם שליליים. דעהק דומה מעוותת את שיקול הדעת, מפלה לרעה ומשבשת את המגעים החברתיים.

הפן ההכרני של היווצרות הדעות הקדומות
במציאות מורכבת, מלאת סתירות יש צורך ביצירת מסגרות, בתמונת עולם עקיבה ושלמה. ההכללות, ההקבצות והדירוג הם אמצעים לארגון אין-ספור הנתונים ומעניקים חיסכון קוגניטיבי.

אשליה של ידיעת הבלתי ידוע
הבהירות היא צורך רוחני, נפשי ומעשי. הבלתי ידוע גורם לתחושה מטרידה של עמימות ושל אי-נוחות. הדעות הקדומות והאמונות התפלות יכולות לסייע בהפגת המבוכה וליצור אשליה של ידיעה ושל שליטה על הבלתי ידוע.

הדעות שמאמתות ומנציחות את עצמן
בשעה שאנו מעריכים את סביבתנו אנו עושים זאת על יסוד מטענים רוחניים ונפשיים המשפיעים על אורח החשיבה שלנו. התודעה שלנו ממודרת במסגרות שעוצבו במהלך החיים והיא מתקשה להתנער או לסטות מהן. הדעה הכלואה בנו ממסללת אלינו וממיינת עבורנו את רכיבי המידע החדש, היינו קובעת מראש אלו נתונים יגיעו אלינו. היא  יוצרת נגישות לחומר עובדתי שאינו יוצר סתירות וחיכוכים אלא מאשר ומחזק אותה.

הפן הרגשי של היווצרות דעות קדומות
לפי הפסיכואנליזה, דעה קדומה היא אי-רציונלית, מבטאת צורך נפשי, אינה הפיכה ולא מסוגלת להשתנות באמצעות נימוקים הגיוניים או הצגת עובדות הסותרות אותה. דעות קדומות הן מערכת של השלכה של "כל מה שנתפס כפגום"  על אחרים, תפקידן "לטהר" את העצמי ולמנועסכסוך פנימי.

הגמדת הזולת לצורך הגבהה עצמית
התחזוקה וההוכחה של "הערך העצמי" היא משימה מייגעת וקשה. אחת הדרכים הקלות לשמירה על גובה היא "הגמדה" של האחר. קבוצות המיעוט, האנשים המתויגים, החריגים, הם קורבנות נוחים למטרה זאת.

תחושת ההשתייכות
תחושת ההשתייכות, החיונית כל כך לקיום, מניחה קבוצת-בית שאת ערכיה מאמצים ומגשימים וקבוצה "אחרת" שערכיה פחותים ולעתים אף שליליים. דעה קדומה אינה דעה פרטית אלא דעה מקובלת בקרב ציבור רחב לכן עצם אימוצה מעניק תחושת השתייכות.

תוקפנות חבויה
יש הרואים ברקע של הדעות הקדומות תוקפנות חבויה. קבוצות או אנשים מתוסכלים שאינם יכולים לפרוק את העוינות על הגורם הסיבתי המקורי נוטים לעשות זאת על השעיר לעזאזל.

 בארצות הגירה כל קבוצה אתנית זוכה לתווית שכל חבר בקבוצה חייב לשאת. כאשר קיים ניגוד יכולים לפרוק את העוינות על הגורם הסיבתי המקורי נוטים לעשות זאת על השעיר לעזאזל. אינטרסים ואיבה בין שתי קבוצות אתניות, הדעות הקדומות מוחרפות והופכות לרעילות יותר. *דעה קדומה קיימת לא רק בקרב אלה שמאמינים בה אלא גם בין אנשים שמתכחשים לה.

דעה קדומה משפיעה גם על דרך החשיבה של אנשים שיש להם את כל הכלים, אינטלקטואליים ומקצועיים לפעול נגדה ולהפריכה.

דעה קדומה משפיעה גם על אנשים שעדים - באופן קבוע - לעובדות המפריכות אותה.

אנשים שנמצאים במגע חברתי הדוק עם מיעוטים אתניים או עם אחרים המתויגים בציבור באורח סטריאוטיפי נגועים בדעות קדומות לא פחות מאלה שאינם יוצרים מגע עם השונה.

הכללה סטריאוטיפית אינה רק התייחסות המעידה על מצב של אי-ידיעה, אלא גם התייחסות מתעלמת או מתכחשת למידע המסוגל להפריך אותה.

אבני היסוד של היווצרות האדם בעל דעות קדומות

מאפייני אישיות
נמצא קשר בין תכונות אישיות לבין דעות קדומות. אישיות המאופיינת בשמרנות, סגירות, צייתנות וכפיפות לסמכות נוטה להאמין בדעות קדומות רבות. אישיות בעלת אפיונים של פתיחות, מתירנות, ליברליות וביקורתיות מעצבת דעות עצמאיות ופטורה יותר מדעות קדומות. דמות זו נגישה למידע אובייקטיבי, נטול עמדות ויש לה מרחב וחופש לשינוי דעות לאור נתונים עדכניים.

אדורנו קבע את המונח "אישיות סמכותית" המאופיינת בקבלה עיוורת של ערכים נורמטיביים, בשלילה של כל ביטוי שנחשב כ"חולשה". דמות זו מגלה חשדנות נוכח זרים, נאחזת במסגרות קבועות של משפחה ולאום ומכבדת סמכות. תפיסת עולמו של אדם זה נוקשה, מעוגנת בסמכות בלתי מעורערת ומסתמכת על "האמת האחת". עולמו בנוי על לבן ושחור והוא אינו מכיר ספקות או נסיבות משתנות. האישיות והקבוצה הדוגמטיות משוכנעות בצדק המוחלט שלהן ואם הן צודקות אזי האחרים שוגים ואם הם שוגים הרי הם רעים או חסרי הבנה.

"מאפיינים יסודיים אלה מלווים בדרך כלל בנוקשות, שמרנות, דעה קדומה וחוסר סובלנות כלפי חולשה או אי-בהירות." האישיות הסמכותית מנועה - במצוות החינוך הקפדני - מגילויי חולשה כמו תחושות, מאוויים. היא חייבת לדכא אותם ולהשליך אותם על החלש, על המיעוט, על השעיר לעזאזל" .

מיקוד שליטה
מקור מיקוד השליטה נוטל חלק חשוב ביצירת דעות קדומות. בעלי מיקוד שליטה פנימי הם אלה המאמינים כי החיזוקים שהם מקבלים תלויים בעיקר בהתנהגותם, ביכולתם ובמאמציהם. בעלי מיקוד שליטה חיצוני הם אלה המאמינים כי החיזוקים שהם מקבלים אינם ניתנים לחיזוי ונמצאים בשליטת כוחות חיצוניים כמו גורל, מזל, מקרה, כוחות על-טבעיים ואנשים בעלי סמכות. בעלי מוקד שליטה חיצוני נתונים להשפעה חיצונית ונוטים  לאמץ דעות קדומות רבות ואילו בעלי מוקד שליטה פנימי חשים יכולת לשלוט ומגלים יוזמה ומסוגלות לקבל אחריות אישית משום כך הם אינם זקוקים לכוח שמעניקות הדעות הקדומות.

הערכה עצמית והצלחה
קיים מתאם גבוה בין הערכה עצמית לבין רמה נמוכה של דעות קדומות. אדם בעל בטחון עצמי עמיד לא זקוק להרוויח גובה באמצעות הגמדה של אחרים.

מאפייני הסביבה המשפחתית והיווצרות  דעות קדומות

המשפחה הסגורה
משפחה זו יוצרת אקלים שמעודד דעות קדומות. מסגרת זו מעמידה מערכת משמעת קפדנית וחמורה. היחסים במשפחה זו בנויים על חוקים ברורים ועל כפיית ציות. משפחה זאת חיה בדאגה למעמדה החברתי בקהילה ולכן מגזימה בקבלת הנורמות החברתיות. ילד הגדל במשפחה כזאת נדרש לקונפורמיות ולקבלת מרות. דבר זה מוליד תפיסות סטריאוטיפיות, דיכוי הדמיון, העדר ספונטניות ומקוריות.

המשפחה הפתוחה
המשפחה שאינה מעודדת דעות קדומות מאופיינת בדרישות משמעת מועטות. ההורים לא מציבים את מעמדם החברתי בראש הסולם הערכי ואינם מזועזעים מהתנהגות החורגת מעט מהנורמה המקובלת. המשפחה מאופיינת בפתיחות, בחיי דמיון ורגש עשירים, היא מעניקה ביטויי חיבה וחופש לילדיה. ילדי המשפחות האלה לא נדרשים לפתח דעות זהות לאלה של הוריהם, הם פטורים מתכתיבים ומגבשים עמדות בתהליך עצמאי של בדיקה. הבנים שגדלו בצלו של אב נוח ומשחרר פטורים מן הצורך להפגין "גבריות" קשוחה. המשפחה לא מעבירה את עמדותיה כי אם מעצבת כיוון כללי.

האישיות הקונפורמית -שהיא תוצר של המשפחה הראשונה - נוטה לסגל את הקיים ואילו האישיות המשוחררת שצומחת במשפחה השנייה נוטה יותר לקבל דעות חדשות ולבחון את המציאות באורח עצמאי.




.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאפרקביתקודם