.

 
 
 
 
 
 
 
 
 











 

.
.
A great many people think they are thinking when they are merely rearranging their prejudices. William James

חשיבה ביקורתית

הדעות הקדומות באות לענות על צרכים רוחניים ונפשיים, אך הן נוצרות גם משום שהתודעה האנושית מתקשה לבקר את דעותיה ואינה מקפידה על בחינת העובדות. למרות שיש לה את כל הנחוץ ואת כל הכלים היא מתקשה להבחין בין אמונה, ידע מלא, ידע חלקי או היעדר ידע. לתופעה זו סיבות רבות:

היכולת לבחון עובדות היא רכש מאוחר במהלך התפתחות הפרט. האמונה קודמת ליכולת הבחינה הביקורתית ולכן הילד מאמץ עמדות - ומתבצר בהן - בטרם למד להעמיד אותן במבחן המציאות.

אימוץ דעה קדומה הוא נטול מאמצים ומתרחש בתהליך של למידה סופגת, בלתי פורמלית. הדעות הקדומות עוטפות את הפרט מרגע היוולדו ונתפסות כאקסיומות, כעובדות מוצקות שלא צריך ולא ניתן לערער עליהן.

החשיפה לדעות קדומות היא תופעה כללית. העובדות הנכונות לא תמיד גלויות - לעתים אף נעלמות - ויש לפקפק ולשאול שאלות על מנת להגיע אליהן. הספקנות ברוכת הדמיון, היכולת לפקפק אינן נחלת הרוב של הציבור.

החברה הטכנולוגית המודרנית מאופיינת בהצפת מידע ולא ניתן לבחון את כל העובדות ולאשר את אמיתותן. גודש המידע שנוחת על המוח האנושי, באמצעות ערוצי התקשורת המשוכללים, מאיים בסחרור ומאלץ את האדם לנקוט באסטרטגיות ארגון מכל-הבא-ליד. האדם המודרני שמנסה לגשש את דרכו ב"ערפיח הנתונים" נקלע לא פעם לסמטאות שבהן ההיגיון, השכל הישר, האינטואיציה שוב אינם משרתים את הבנתו.

המדעים החדשים כמו תורת הקוונטום, תורת הכאוס עברו את גבולות דרכי החשיבה להן הורגלנו וקוראים להכשרה חדשה של עבודת המוח.

קרבה ומעורבות
קיימת סברה - תקווה - שמגע בלתי-אמצעי בין קבוצות ובין בודדים יפחית את השפעתן של דעות קדומות. המפגש והקרבה עשויים להבליט את הייחודי ולהפריך את התפיסה הדוגמטית והכוללנית. אולם מחקרים רבים חולקים על התועלת שבמגע ישיר לביטול ולמיתון דעות קדומות. התנסות משותפת שלא עולה יפה עלולה אף להחריף את התפיסות הסטריאוטיפיות. טיבו של המפגש נקבע לפי התמיכה החברתית, התרבותית והתקשורתית שהוא מקבל. התנסות שיש בה פוטנציאל לשינוי חיובי היא זו שיש בה שילוב של "נכונות מלכתחילה", אינטימיות כנה, שאיפה למטרה משותפת, פתיחות, מעמד שווה ונעימות. אמיר, י. 1968 מגע אישי בין עדתי כגורם בהתפתחות דעות קדומות מגמות ט"ז 1

מגמות האינטגרציה מניפות דגלים של נאורות שמעטים חולקים עליהם. ברמה העיונית, בגבהים של הרעיונות קיימת הסכמה רחבה לכך שהחברה המודרנית חייבת לשאוף לשילוב ולשוויוניות ועליה לרפא את החולי של הקיפוח, הנחיתות, החריגות.

ברמת שדה החינוך, בחיי יומיום נדרשת גישה מפוכחת, ענווה ואמיצה יותר. המאבק למיתון דעות קדומות לא מתמצה באימוץ רעיונות נאורים. הוא חייב להתמודד עם אויבים קשוחים כמו כוחות השמירה על הקיים, חרדות, תרבות הרחוב ולעיתים אף באופייה של הסביבה המחנכת.

כולנו ספוגים בדעות קדומות. במקום לנסות להתכחש להן מוטב שנפנה את המשאבים למיתונן. אם הציפיות מהישגי השילוב גבוהות מדי יש להנמיך אותן ולהימנע מזירוז-יתר ומכפייה של הצלחתו. אין די בהיכרות הדדית ובקרבה מרובה כדי לשנות דעות קדומות שינויים עמוקים מתחוללים לאט, לאורך שנים רבות ולאו דווקא כתוצאה ישירה של המפגש וההיכרות הקרובה.

הישגי האינטגרציה לא נמדדים בשעון -עצר אך אם נבחן אותם לאורך השנים ניווכח ש"הזמן עושה את שלו" ואם עוזרים לו הוא אף מיטיב לעשות זאת.

פיתוח חשיבה ביקורתית במסגרת הכיתה

Walsh, D. 1988 Critical thinking to reduce prejudice Social Education  52  280-282

יצירת Community of inquiry
במקום להתמקד בקבלת התשובה הנכונה המחנך נדרש לעזור לתלמידים לשאול את השאלות הנכונות. לא לכל שאלה תשובה אחת, לאחדות תשובות רבות. השאלות שיש להן תשובות רבות תורמות לפיתוח חשיבה רב-כיוונית, יוצרת, מקורית ומאפשרות שתלמידים רבים, מכל רמות ההבנה ימצאו להן מענה.

לנתח את המחשבות
חשוב מאוד להביא את התלמידים לחשוב על מחשבותיהם, לנתח את תהליך החשיבה שלהם בדרכם אל נטילת החלטות, אל עיצוב דעה. רצוי אף להלביש במילים, לתמלל את התהליך הזה. השפה הכתובה היא אמצעי טוב לפיסול רעיונות והיא נוסכת בהירות במחשבה המפותלת ומנתבת אותה.

לעודד את התלמידים; להשמיע את דברם -
ולהציע (ולהדגים) הקשבה באווירה של כבוד ואמון לנקודות המבט ולדעות של אחרים.

גירוי סקרנות אינטלקטואלית תוך  שמירה על שיטתיות
יש לעודד גמישות ופתיחות מחשבתית ולטעת בתלמידים ספקנות ברוכת דמיון. יש להביא לכיתה את המורכבות, התמורות, הרבגוניות, את השוני הפרטני. אולם מסע הלמידה אינו הרפתקה פראית ואנרכית. בד בבד עם עידוד הפתיחות והגמישות המחשבתית יש להקפיד על כך שהתלמידים יהיו עקיבים בשעת בחינה של בעיה. למרות שהם נראים כניגודים, למעשה אין כל סתירה בין שתי המגמות האלה.

לאחר הגדרת נושא הדיון יש לערוך סעור מוחות  שבמהלכו התלמידים יעלו מכלול עשיר של רעיונות. לאחר מכן יש לאתר את התת-נושאים ולדרג אותם לפי חשיבותם וללכת לקראת סיכום ועיצוב הידע.

טיפוח החלטיות
רכיב חשוב של החשיבה הביקורתית הוא להיות מסוגל לתפוס עמדה ולהציג דעה הנתמכת על ידי עובדות. למרות שיש להבין שלכל נושא פנים רבות, בסופו של תהליך הלמידה יש להגיע למסקנה ברורה.

שמירה על הגינות אינטלקטואלית
קל להיסחף לעמדה רגשית בשעת דיון על נושא מסוים. יש ללמד את התלמידים להבחין בין הפנייה לרגש לבין הפנייה להגיון ולהעניק לכל תחום את מקומו ואת תפקידו בעולמם.

החינוך לחשיבה ביקורתית יכול לשכך את החרדה מפני האקראיות, לא על ידי קביעת סדירויות שאינן קיימות, כמו דעות קדומות כי אם באמצעות תכנים של קביעות, חוקים ואמיתות אוניברסליות. הקביעות אינה סותרת שינוי והשתנות, היא אף מונחת ביסודם כאתגר לגילויה.

השינויים וההשתנות מאיימים על תחושת הביטחון כל עוד הם נראים סופיים. כאשר הם נראים זמניים ויחסיים הם הופכים למקורות חיוניים של עידוד והעזה.

יש לפגוש את החדש כאתגר להיכרות וללמידה, ללא מורא וללא ניסיונות להפוך אותו למוכר על יסוד אסוציאציות מקריות מהידוע בעבר.

ק. פרנקנשטיין - שחרור החשיבה מכבליה 1972 בית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית


.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאפרקביתקודם