.

 
 
 
 
 
 
 
 
 










 

.
..

תנאי השילוב

קיימות רשימות מפוארות רבות שמונות את התנאים האידאליים להצלחת השילוב. המחשבה הראשונה שהן מעוררות היא שמחבריהן מעולם לא ביקרו בכיתה משלבת, שהן נכתבו על חוד התורן של הדגלים הרעיוניים ולא על פני הקרקע של הזירה החינוכית. לאחר עשרות שנים של עבודה בשדה החינוך והחינוך המיוחד ומפגש אותנטי עם משתלבים ומשלבים רבים אעלה את שיקולי השילוב מזווית אחרת, מגובה העיניים של הנפשות הפועלות.

האידאולוגיה של השילוב
השילוב זקוק לעמוד שדרה אידאולוגי שכל המערכת המשלבת עומדת מאחוריו. החברה המערבית הנאורה דוגלת בשתי מגמות: מיזוג חברתי, אינטגרציה - ביטול המחיצות וההבדלים ביןבני-האדם ופלורליזם, שמירה על ייחודיות - בזכותו של כל אחד להיות שונה. קיום-יחד של מגמות השוויוניות והייחודיות מעמיד את המחנך המודרני בפני אתגרים קשים, מלמד אותו לפגוש את פחדיו וקורא לו לגלות פתיחות ואומץ רוחני ורגשי.

כאשר האידאולוגיה ספוגה בהתנשאות פילנטרופית או ניזונה מתחושות רחמים יהירות, היא לא תוכל למלא את תפקידה כעמוד התווך של תהליך השינוי.

המשולבים שחוו את השילוב כאקט מעליב של חסד עלולים לפתח תחושות עוינות קשות אל הגוף המשלב. לפני שנים אחדות פתחו את תיבת הפנדורה של בוגרי "פרוייקט" אינטגרטיבי והופתעו לגלות שלמרות ההצלחה המקצועית המופלגת שלהם, במקום שבחים והכרת תודה, הבוגרים העלו גל עכור של מרירות וטינה.

קבוצת ההשתייכות
פרוייקטים אינטגרטיביים רבים עלו על שרטון משום שהם ערערו את תחושת הזהות וההשתייכות של המשולבים.

במבצעים חינוכיים שנועדו להכשרת "קאדרים" בהם צעירים מוכשרים מאזורי מצוקה נבחרו ורוכזו במסגרת חינוכית מעשירה כדי שעם שובם הביתה הם יהוו מנהיגים קהילתיים שיחוללו את ההבראה - לא תמיד יידעו לסלול את הדרך בחזרה. רבים מקרב בוגרי הפרוייקטים האלה איבדו קשר עם קבוצת ההשתייכות המקורית שלהם והמשיכו בתנופת העלייה במעמדם החברתי.

הסיסמאות
הסתאבות אחרת מתרחשת כאשר סיסמאות השילוב מטיפות לערכים הזויים, אוטופיים ורומנטיים.

במאמרם:
The Ethics of Inclusion: Three Common Delusions המחברים ,Marsha ForestJack Pearpoint ,Shafik Asante , Judith Snow ,John O'Brien; מציגים שלוש סיסמאות כאלה:

We are really all the same

"Inclusion cures all ills."

"We must all be one big, happy family!" OBHF


הציפיות מהשילוב חייבות להיות מציאותיות. קל להיסחף אחר המאוויים הכמוסים, האוטופיים של "שבת אחים גם יחד" ולעומתם היעדים הפרגמטיים נראים אפורים ובנליים אולם כדי להבטיח את הצלחת השילוב מישהו חייב "לקצץ את הכנפיים" ולדאוג לכך שהוא ישאר על קרקע המציאות.

הורדת רף הציפיות מהשילוב צריכה לחול הן על משך הזמן המיועד לו והן על הטווח והגובה של ההישגים.

השילוב כאומנות הפשרות
אם תוכנית השילוב בנוייה על רשימת מטלות שרואה רק את התחום הצר של "טובת הילד המשולב" סיכויי ההצלחה שלה קלושים מאוד. "טובת הילד" בהיבט מערכתי כוללת "טובת המורה, טובת ההורים, טובת שאר התלמידים" והשילוב המוצלח מותנה בטיב הפשרות שבוחנות את המכלול ולא רק פרט בודד בתוכו.

זירת שדה החינוך גדושה בניגודי אינטרסים מקצועיים והדבר מגביר את נחיצות אומנות הפשרות. המנהל שואף לשפר את מעמד בית-ספרו ולהפיק מתלמידיו את מרב ההישגים הלימודיים, המורים מעוניינים בכיתה שיש בה אוירה לימודית נינוחה, הורי התלמידים המשלבים רוצים שלילדם תהיה מורה במשרה מלאה, הורי הילד המשולב רוצים... הילד המשולב רוצה... בסבך הזה של הניגודים רק שזירה וירטואוזית, נבונה של פשרות יכולה להגשים את השילוב.

תחושת מסוגלות
התנאי הבסיסי ביותר להצלחת השילוב הוא "תחושת המסוגלות" של משתתפיו. מורים רבים למדו זאת בדרך הקשה כאשר בכיתתם "הונחת" במפתיע ילד לשילוב. המורים שיצאו לאסוף מידע כדי להכשיר את עצמם לעבודה עם התלמיד החדש יודעים לספרעל ההבדל בתפקודם לפני ולאחר רכישת אותה תחושה של מסוגלות.

הכשרת המשלבים והמשולבים לנסיבות החדשות וליווי מקצועי של תהליך השילוב - ולא סיסמאות מתקתקות, או אידאולוגיות נעלות - הם שיבטיחו את הצלחת השילוב.

ההכשרה צריכה להינתן על-ידי מסגרות ההשכלה הגבוהה והממסד החינוכי אך אם הם לא עומדים בכך, המורה יכול לצייד את עצמו- בזכות הנגישות הקלה והנוחה אל המומחים ואל המידע בתקשורת האלקטרונית - בכל המידע הדרוש לו כמשלב מצליח.

התנאים
תקצוב נאות של תהליך השילוב כדי להגיש למשתלב ולמשלבים את השרותים החיוניים להשתלבות לימודית וחברתית.

הכשרה מקצועית של אנשי המערכת בתחומים כמו למידה שיתופית, בניית תכנית לימודים אישית, מותאמת ליכולות ולקשיי המשתלב, סגנונות למידה וכד'.

דאגה לטיפול בקשייו היחודיים - לימודיים, התנהגותיים, חברתיים - של התלמיד המשולב על-ידי מומחים שונים מתחום ליקויי הלמידה.

הכנה יסודית הן של אנשי המערכת המשלבת והן של המשתלב והוריו לקראת תהליך השילוב עם מיקוד לא רק בפן הרעיוני כי אם גם בהיבטים הפרגמטיים, הבעייתיים של העשייה.

צמצום מספר התלמידים בכיתה המשלבת בהתאם לקשיי הילדים המשולבים בה.
 
שיתוף פעולה בין הורים, מורים וההנהלה הבית-ספרית.

מינוי "אפוטרופוס" לתהליך השילוב שירכז בידיו את כל המידע, ישמש מקור לפניות עבור כל משתתפי השילוב, יבחן את ההישגים ויידווח עליהם באורח קבוע.





ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאפרקביתקודם