עמוד הבית
על האתר
המחברת מפת האתר כתבו לי


.


Jean Piaget 
1896- 1980
 
תיאוריות התפתחות
 
 
   








 





.

המטרה העקרית של החינוך בבית הספר צריכה להיות יצירה של אנשים שמסוגלים לעשות דברים חדשים ולא כאלה שיודעים לחזור על דברים שנעשו על-ידי הדורות הקודמים.

שלבים בהתפתחות הקוגניטיבית

תורת השלבים של ז'אן פיאז'ה

פיאז'ה הגדיר את עצמו כאפיסטמולוג, חוקר את המקור, האופי, ההיקיף והגבולות של הידע האנושי. הוא התמקד בחקר החשיבה, התפתחותה והרקע הגנטי שלה.

השלב הסנסו-מוטורי

ראשית ההתפתחות השכלית מרגע הלידה ועד תחילת הדיבור (שנה וחצי-שנתיים) מבוססת על שילוב בין הכשרים התחושתיים לכשרים התנועתיים. התינוק יוצר פעילות גומלין בינו לבין הסביבה, קולט בחושיו את הגירויים שמגיעים אליו ומגיב עליהם בתנועותיו.

השלב הסמנסו-מוטורי מחולק לשישה תת-שלבים שכל אחד מהם מאופיין במיומנות חדשה.

שלב הרפלקסים - עם הגיעו לעולם התינוק כבר מצויד בסכימות רפלקסיביות פשוטות, לפיתה, מציצה, בליעה, והחודש הראשון של חייו מתנהל בעזרתן. לאט ובהדרגה  תגובותיו מתרחבות, הופכות רצוניות ומכוונות למטרה כלשהי.

תגובות מעגליות ראשוניות מהלך תקופה זו (1 עד 4 חודשים) התינוק מתנסה בפעילות אקראית שגורמת לו הנאה - כמו מציצת האצבע - והוא מנסה לשחזר אותה
 
תגובות מעגליות שניוניות התינוק מתחיל להיות מודע לסביבתו, הלמידה על דרך ניסוי וטעיה הולכת ומתרחבת. בשלב הקודם היא התמקדה בגופו, בשלב הזה (4 עד 8 חודשים) היא מתרחשת באינטראקציה עם גופו והסביבה הקרובה של התינוק.

התנהגות מתואמת בשלב זה של חייו, (8 חודשים עד שנה) מתחילות להופיע אצל התינוק התנהגויות מכוונות למטרה כלשהי. תגובות הניסוי וטעיה מתחלפות בהדרגה לתגוגות המבוססות על ידע מופנם.

תגובות מעגליות שלישוניות השלב (שנה עד שנה וחצי) מאופיין בסקרנות רבה ובהשתתפות פעילה של התינוק להבין את סביבתו.תגובות התינוק הופכות מורכבות יותר ויותר.

ראשית החשיבה בסמלים בסופה של התקופה הסנסו-מוטורית (שנה וחצי עד שנתיים) מתחילה ראשית החשיבה בסמלים. הילד מתחיל להבין את העולם הסובב לפי ייצוגים רוחניים שנוצרו במוחו והוא שוב אינו זקוק ללמידה על דרך ההתנהגות התנועתית.

ההישגים הקוגניטיביים של השלב הסנסו-מוטורי

היווצרות ייצוגים פנימיים - אם בראשית השלב החפצים קיימים רק כאשר התינוק חש בהם, במהלך ובעיקר לקראת סוף התקופה מתחילים להתהוות ולהירשם במוחו ייצוגים פנימיים של העולם החיצוני. היצוגים הפנימיים האלה יאפשרו את התפקוד הסמלי מפגש עם העולם החיצוני מתוך ידיעה ולא מתוך התנסות חושית ותגובה תנועתית.

קביעות האובייקט - אחד ההישגים החשובים של שלב החקירה הראשונית הזאת הוא זיהוי תכונת "קביעות האובייקט" ההבנה שדברים קיימים גם כאשר אין רואים אותם. עד גיל שלושה, ארבעה חודשים הפעוט עוקב בעיניו אחר חפצים ומושיט את ידיו כדי לגעת בהם אך אם מסתירים את החפץ הוא מאבד בו ענין, כאילו החפץ חדל להתקיים. החל מגיל שמונה חודשים התינוק מתחיל לתפוס את משמעות ההסתרה ומבין, בהדרגה את העקרון של קביעות האובייקטים. בשלב הראשון הוא יחפש את האובייקט במקום שהוא הוסתר גם אם הוא רואה שהוא מועבר למקום אחר. לקראת גיל שנה, שנה וחצי הוא ינסה לאתר את החפץ המוסתר במקום בו הוא ראה אותו לאחרונה.

החיקוי - לפי פיאז'ה, פעילות הגומלין עם הסביבה בשלב זה מתרחשת בשיטת ניסוי וטעייה וחיקוי. החיקוי הולך ומשתכלל לקראת יכולתו של התינוק לבצע את הפעילות גם ללא נוכחות המודל לחיקוי בקרבתו.

תגלית הנוירונים של המראה מעמידה בסימן שאלה את הנחת החיקוי הנלמד והמשתכלל וקוראת לבחינה חדשה על למידת התינוק בראשית חייו.

השלב הקדם-אופרציונאלי

המוקד המרכזי של שלב זה הוא לימוד השפה והוא מתחלק לשני תת-שלבים.

השלב הקדם מושגי מסיום השלב הסנסו-מוטורי עד גיל 4. הילד רוכש מושגים בסיסיים ומעשיר את אוצר המילים שלו.

השלב האינטואיטיבי - מגיל 4 עד גיל 7. המושגים הולכים ומתגבשים והחשיבה הופכת להגיונית יותר ויותר.

התפקוד הקוגניטיבי של הילד בשלב הקדם אופרציונאלי

כושר המיון בשלב הקדם מושגי המיון של הילדים בנוי על חוויות ועל התנסות אישית ולא על מאפיינים מציאותיים של הפרטים שמרכיבים את הקבוצה. הילדים בגיל זה נוטים ליצור מושג - למיין לקבוצה -
בעיקר על יסוד דמיון חיצוני בין הפרטים. (העגבניה תיכלל ליד השושנה בקבוצת 'כל הדברים האדומים' והמלפפון ליד הקרפדה, בקבוצת 'כל הדברים הירוקים'. כאשר כושר המיון ישודרג, העגבנייה והמלפפון יכללו בקבוצת 'הירקות'.

חשיבה אגוצנטרית - בשלב הקדם מושגי החשיבה של הילד היא אגוצנטרית לפיה הוא מיחס כל תופעה אל עצמו, אל עולמו.

הנפשה - בשלב התפתחותי זה הילד מיחס חיים, כוונה, רצון ותודעה לחפצים דוממים. הנפשת הדומם עשוייה, לפי פיאז'ה להימשך עד גיל 10.

חשיבה טרנסדוקטיבית - החשיבה הטרנסדוקטיבית שמאפיינת את הילדים בגיל זה היא ייחוס קשר סיבתי בין שני אירועים שבאים זה לאחר זה.

עקרון ההפיכות - בשלב התפתחותי זה עוד לא קיימת היכולת להחזיר במחשבה מצב מסויים לקדמותו.  אם חל שינוי כלשהו בגירוי מסויים, הילד יתפוס אותו כחדש ולא כגירוי מוכר שעבר שינוי.

עקרון הריכוזיות - ריכוזיות היא מיקוד בממד אחד של תופעה והתעלמות מממדים אחרים שלה. הילדים בגיל זה נוטים  להתמקד בתכונה הפיזית הבולטת - לא בהכרח החשובה - של התופעה.

יכולת השימור--היות ועקרון ההפיכות והריכוזיות עוד לא הופנמו, לילד אין עדיין יכולת שימור. יכולת השימור היא ההבנה שגירוי כלשהו - כמות, מספר, אורך, משקל וכד' - שמוצג בצורה שונה הוא אותו הגירוי ולא גירוי שונה, חדש.

שלב האופרציות המוחשיות

בשלב זה - המשתרע בין גיל 7 לגיל 12- חלה העצמה בולטת בכישורי החשיבה של הילדים. החשיבה הופכת הגיונית, גמישה והיא מאפשרת הבנת חוקים, הסקת מסקנות

פיאז'ה מיחס לשלב זה את ההתפתחות המוסרית של הריאליזם המוסרי. המוסר נתפס כדבר מוחלט שלא ניתן לשנותו. העונש שיגזר על מעשה כלשהו אינו מותנה בסיבות, בכוונות ובנסיבות האירוע.

שלב האופרציות המופשטות

לקראת גיל ההתבגרות, ההתפתחות השכלית מגיעה לשיאה. ונוצר מעבר מחשיבה קונקרטית (על המצוי) לחשיבה מופשטת (על הרצוי), לחשיבה רפלקטיבית ולחשיבה מדעית.

החשיבה הרפלקטיבית
לפי פיאז'ה היא היכולת לבחון ולנתח את נכונות והגיוניות מחשבותינו כלומר "לחשוב על מחשבותינו"

חשיבה מדעית - בשלב זה הילדים מסוגלים לפתור בעיה באופן שיטתי ומסודר לפי תוכנית בנוייה מראש.

ההתפתחות המוסרית של הילדים בשלב זה היא המוסריות האוטונומית הילדים מתחילים להפעיל שיקול דעת ולהתחשב בגזירת העונש בכוונות שעומדות מאחורי המעשה הפלילי.

מאפייני תיאוריית השלבים של פיאז'ה

  • ההתפתחות מתרחשת בשלבים במעבר משלב לשלב חל שינוי איכותי בחשיבה של הילד.
  • ההתפתחות בנויה על בשילה של מערכת העצבים ועל למידה. סביבה שמאפשרת התנסות עשירה מקדמת את ההתפתחות השכלית של הילד.
  • השלבים הם אוניברסליים - ואינם תלויים בהבדלי מגדר, מעמד חברתי, תרבות וכד'
  • לשלבים סדר קבוע ולא ניתן לדלג על שלב כלשהו
  • לא כולם מסוגלים להעפיל לשלב הגבוה ביותר של התפתחות החשיבה

המחקר של העשור האחרון חולל מהפך בהבנתנו את ההתפתחות המוקדמת של הילד. אם בעבר הרך הנולד נתפס כיצור קטן שמונע על ידי מנגנונים סנסו-מוטוריים פשוטים, המחקר העכשיווי מעלה עדויות לכך שכבר בראשית חייו הפעוט מצוייד בכשרים קוגניטיביים מתוחכמים שמדריכים את למידתו.

השינויים שהתחוללו בלוח הזמנים ההתפתחותי של הילד נובעים ממספר סיבות. כלי המחקר השתכללו והפכו רגישים יותר לדקויות התנהגותיות של הפעוט. בזכות הטכנולוגיה המודרנית גם עולמו של הילד הצעיר הפך מעשיר, מעודד ומזרז יותר מבעבר צמיחה קוגניטיבית ולמידה.

התסוויגים הישנים של שלבי התפתחות הילד הולכים ומאבדים את תקפותם והמומחים נקראים לשדרג, לעדכן את יכולותיו הקוגניטיביות של הפעוט בן ימינו.

נקודות התורפה בתיאוריה של פיאז'ה

ההנחה ששלבי ההתפתחות של החשיבה הם אוניברסליים לא מקובלת על רוב המומחים. באשר לשלושת השלבים הראשונים אין מחלוקת, אולם השלב האחרון מותנה במערכות הוראה פורמליות שאינן זהות בכל התרבויות.

העובדה שפיאז'ה לא עמד על אפשרות של הבדלים אינדיבידואלים בהתפתחות החשיבה זכתה לביקורת אף היא.

ההנחה שהמעבר משלב לשלב מותנה בהבשלה של מערכת העצבים טרם הוכחה מבחינה מדעית.

ביקורת חריפה הוטחה בפן האמפירי של עבודת פיאז'ה. מספר הנבדקים (לפעמים שלושת ילדיו בלבד) עליהם הוא ביסס את תורתו אינו עומד בדרישות ההוכחה המדעית. השפה בה הוא פנה אל הילדים בניסוייו הרבים גבוהה מדי וזו שבה ניסח את תורתו מסורבלת ואינה ברורה דיה.

ההתעלמות מהשפעת הפן הרגשי על התפתחות החשיבה של הילדים פוגמת - לדעת תיאורטיקנים - בשלמות ובאמיתות התיאוריה של פואז'ה.

על אף הביקורת הרבה שהושמעה נגד תיאורית השלבים של פיאז'ה, קמו לה גם חסידים שהמשיכו בדרכו - עם שיפור הצד האמפירי - ויצרו את התיאוריות הניאו-פיאז'יוניות.



.
ד"ר אילנה מודלינגר
 ליקויי למידה
Copyright © תיאוריות התפתחות
פרקבית