.

 
 
 
 
 
 
    




 




סמואל קירק

בסימפוזיון שנערך בשנת 1963 בצ'יקגו, סמואל קירק, פסיכולוג שהתמחה בעבודה עם ילדים שמתקשים בלמידה העלה, בהרצאתו בפני קהל של הורי הילדים, רעיון מהפכני נועז: יש להיפטר מהסבך המסורבל של שלל הדיאגנוזות, ולאגד את המכלול של קשיי הלמידה תחת קורת הגג של המונח "ליקויי למידה".

בימים ההם כל הפרעה ברכישת המיומנויות האקדמיות טופלה כתופעה נפרדת. לקשיים בקריאה בלבד הייתה רשימה ארוכה של אבחונים כגון:

amnesia ,specific reading disability ,analfabetia ,bradylexia, congenital word blindness developmental reading backwardness ,genetic dyslexia ,primary reading retardation strephosymbolia partialis, word amblyopia, visualis script-blindness

הורי הילדים שעד אותו יום - מלבד דיאגנוזה שאיש לא הבין - לא זכו לכל התיחסות או עזרה אימצו ברצון את הרעיון וניגשו לממש את זכויות ילדם לקבלת טיפול בקשייהם. הם ייסדו את

Association forChildren with Learning Disabilities

העמותה החזקה והמשפיעה ביותר של הורי הילדים לקויי למידה בארה"ב.

ההגדרה החדשה ניתקה את קשיי הלמידה מתחום ההתמחות של הרפואה בכלל והנירולוגיה בפרט והעבירה את הטיפול בהם לאחריות אנשי ההוראה והחינוך.

the National Advisory Committee of Handicapped Children בראשות סמואל קירק קבעה הגדרה לליקויי למידה:

"ילדים עם ליקויי למידה מיוחדים מגלים הפרעות באחד או אחדים מהתהליכים הבסיסיים המעורבים בהבנה או בשימוש בשפה מדוברת או כתובה. הפרעות אלה יכולות להתבטא בהקשבה, חשיבה, דיבור, קריאה, כתיבה, איות או חשבון. הן כוללות שיבושים כגון מוגבלות תפיסתית, פגיעה מוחית, דיספונקציה מוחית מזערית, דיסלקציה, אפזיה התפתחותית וכד' אך אינן כוללות קשיי למידה שמקורם במגבלות חושיות או תנועתיות, בפיגור שכלי, בהפרעות נפשיות או בחסך תרבותי-סביבתי"

קירק היה חסיד נלהב של שילוב הילדים לקויי הלמידה בכיתות רגילות והדבר עורר התנגדות רבה בקרב המורים שחששו מהנטל הנוסף של קליטת המתקשים בלמידה בכיתתם.

קירק עמד, במשך חמישה עשורים, בראש המאבק להכרה בזכויות הילדים לקויי הלמידה ופעל רבות לחקיקה פדרלית להקמה ולמימון מסגרות הכשרה של מאבחנים ומטפלים בילדים אלה.





ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאביתפרקקודם