.

 
 
 
 
 
 
 
 
 








 

.
.

חניכות

אבות ואמהות הכשירו - מאז ומעולם - את ילדיהם לקראת התפקידים שהם ימלאו בעתידם החברתי והמקצועי. עם ההתמחות ההולכת וגוברת של המקצועות, ההכשרה המשפחתית לא הספיקה יותר והחלה להיווצר הלמידה על דרך החניכות.

הלמידה הישירה לקראת מקצוע - כחניכות מאורגנת - החלה במצרים העתיקה במאה ה-20 לפניה"ס.

המקצוע המוערך והמבוקש ביותר במצריים העתיקה היה הלבלרות. ידיעת קרוא וכתוב זכתה לכבוד רב בתרבות המצרית, היא הייתה קרש הקפיצה למשרות ציבוריות רמות וזו שהבדילה בין שליטים לנשלטים. רכישת האוריינות הקדומה הייתה מלאכה מורכבת וההכשרה ללבלרות הושגה בתקופת חניכות קשה וממושכת.

חוקי החניכות הראשונים נמצאו כבר בקודקס חמורבי, מלך בבל ששלט במאה ה-18 לפניה"ס. החניכות התפשטה באירופה בתקופת ימי הביניים. כלי העבודה השתכללו ומיומנות השימוש בהם דרשה הכשרה מיוחדת ושנות התנסות רבות. החניכים, נערים צעירים, עברו לגור בביתו של בעל המלאכה שהכשיר, האכיל והלביש אותם בתמורה לעבודתם.

האיגודים המקצועיים - גילדות - שקמו בין המאה ה-12
למאה ה-15  קבעו תקנונים קפדניים באשר  לחובות ולזכויות החניך ומעבידו.

באנגליה, בתום תקופת הכשרתו, החניך נדרש לבצע עבודת גמר שנבחנה על-ידי צוות של מומחים ורק כאשר החניך עבר את המבחן הזה הוא הוכרז כרשאי לעסוק במקצוע.

הילד נמסר לחניכות בגיל עשר וההכשרה שלו נמשכה לאורך שבע שנים. החל מהמאה ה-18 חוזה התקשרות לחניכות נחתם רשמית בין האב למעביד.

Poor Law Act

"חוק העניים" היה שורה של תקנות שיצאו באנגליה בין המאה ה-1417. החוק חייב את כל למאה ה- ההורים שלא היו מסוגלים לפרנס את ילדם למסור אותו לחניכות כפויה. להורים לא הייתה כל זכות להתערב בחינוך בנם ואם הם סירבו להישמע לחוק, הם נקנסו או נאסרו.

הפילוסוף האנגלי ג'ון לוק שגילה נאורות מהפכנית באשר לחינוך בני האצולה והמעמד האמיד הציע פתרון חינוכי שונה עבור בני מעמד הפועלים.

ב"חיבור על חוק העניים" לוק מקונן על כך שילדי מעמד הפועלים מהווים נטל על הקהילה. הם חיים בבטלה וכך גם כוח העבודה שלהם, עד גיל 12 אינו מנוצל על ידי הציבור. הוא מציע להקים "בתי עבודה" בכל אזור באנגליה בהם הילדים של העניים יוכשרו - החל מגיל שלוש - לעבודה. בתי עבודה אלה ישתלמו מבחינה כלכלית לקהילה ויחדירו מוסר עבודה בילדים.

עם יישוב אמריקה, בעלי המלאכה שהגיעו לעולם החדש מאירופה הביאו אתם את שיטת החניכות שהלכה והתפשטה בכל היבשת. מוסד החניכות עבר במשך השנים שינויים שנבעו משוק העבודה, מהתמקצעות התעסוקה ומהרפורמות שחלו בתפיסת החינוך באירופה ובארה"ב.

בעקבות השתכללות הטכנולוגיה התעשייתית והתעצמות העיור חלה ירידה בביקוש לידיים עובדות. הצורך בכוח עבודה לא מיומן היינו בחניכות ירד וילדי הפועלים בערים החדשות הפכו למטרד חברתי. כדי להרחיק אותם מחיי רחוב, השלטונות החלו להקים עבורם בתי ספר של יום ראשון

בית הספר של יום ראשון

ייסוד בית הספר של יום ראשון מיוחס ל-Robert Raikes בעל העיתון של העיר גלוקסטר, אנגליה. הפולקלור מספר שהרעיון עלה במוחו של רייקס כאשר קבוצה גדולה של ילדים הקימה רעש והפריעה לו בעבודתו. הוא פתח בכנסיה המקומית כיתת לימודים עבור הילדים של מנקי הארובות שבה, מדי יום ראשון הוא; והכומר לימדו את הילדים קרוא וכתוב. בעל דעות ליברליות, רייקס נעזר בעיתונו כדי להפיץ את רעיונותיו על שיפור תנאי הכליאה של אסירים ועל חינוך ילדי מעמד הפועלים.

בתי ספר של יום ראשון החלו לפרוח בכל רחבי אנגליה וכעבור שנים מועטות מאות אלפים של ילדי פועלים פקדו אותם.

האיש המפורסם ביותר שהתנסה במסלול החינוכי של בית הספר של יום ראשון וחניכות באנגליה הוא מייקל פרדיי גדול הכימאים של המאה ה-19.

פרדיי היה בנו של נפח עני בפרברי לונדון שנאלץ לעזור מגיל צעיר בפרנסת משפחתו. ההשכלה הפורמלית שלו כללה קריאה, כתיבה וחשבון בסיסי שהוא רכש במסגרת בית-ספר של יום ראשון.

בגיל 13 הוא מצא תעסוקה כשוליה בכריכיית ספרים. יותר; מרכישת מקצוע פרדי הצעיר ניצל הזדמנות זו לקריאת הספרים שהוא כרך. בעל הכריכיה שהתרשם מהרעב לדעת ומכישרונו של הנער החל לכוונו לקריאה של ספרי מדע. במשך שבע שנות חניכותו, פרדיי פיתח את ענינו במדע בכלל ובכימיה בפרט. הוא בנה מכל הבא ליד מעבדה קטנה עם סוללת וולטה שזה עתה הומצאה והיה עורך בה ניסויים משלו. הוא פעל בהתמדה גם על סגירת הפערים בהשכלתו, על שיפור הבעתו, שכלול הדקדוק, האיות והפיסוק שלו.

פרדיי סיים את שנות חניכותו וקיבל משרה של כורך, אולם העבודה לא גרמה לו סיפוק והוא חיפש דרכים לחדור לעולם - החסום לנער ממעמד הפועלים - של המדע.

ב-1810 הוא הצטרף ל- City Philosophical Societyמסגרת שנועדה לשיפור ההשכלה של צעירים וצעירות ממעמד הפועלים. אנשי החוג נפגשו אחת לשבוע, שומעים הרצאה מתחום המדע ודנים בה. במסגרת זו הוא גם יצר קשרי ידידות עם צעירים תאבי דעת ומדע, כמוהו. כעבור שנים, כאיש מדע בעל שם, את הרצאותיו הראשונות פרדיי נשא בפני צעירי החוג הזה.

בעקשנות, בתושיה ובאומץ, פרדיי מימש את החלום הבלתי אפשרי. הוא מעולם לא שכח את עברו וב-1826 הוא ייסד את "הרצאות ערב יום שישי" ואת "הרצאות חג המולד" לילדים, מסגרות השכלה ב- Royal Institution, שבהן הוא לקח חלק פעיל ובנה לעצמו מוניטין של מלמד מדע מהשורה הראשונה. המסגרות קיימות ואף משודרות בטלוויזיה האנגלית עד היום.

בתום מלחמת העולם הראשונה, ההגירה לארה"ב -שבעבר ייבאה בעלי מלאכה מיומנים- נפסקה והצורך בחינכות מסודרת עלה שוב לכותרות. מוסדות החינוך, הממשל והאיגודים המקצועיים,התאחדו על-מנתלעצב שיטת חניכות ארצית אחידה.

ב1917 החקיקה הפדרלית הראשונה לקידום החינוך - העביר הקונגרס את חוק Smith-Hughes המקצועי. החוק הציע מימון למדינות לתשלום הכשרה ושכר עבור המורים.

ב-1937עבר Fitzgerald Act שנועד ליצור תנאי עבודה נאותים - שעות עבודה, שכר, שנות הכשרה, חוזים - לחניכים.

רעיון ה"חינוך לכל ילד" - הוראת קרוא וכתוב, חשבון ומדעים - חל בתחילתו על הבנים של האצולה, של בעלי הממון והשררה ורק לאחר שנים רבות של אפליה הוא הוחל גם על ילדי מעמד הפועלים. חוקי החניכות החלו לקבוע שעות לימוד חובה הכלולות במסגרת הכשרתו המקצועית של החניך.

המהפכה התעשייתית שינתה את פני החניכות. החניכות המשפחתית, בה המתלמד חי בבית מעבידו נעלמה. במקצועות רבים חלה ספציאליזציה רבה כל-כך שההכשרה בהם התחלקה לתת- התמחויות ודרשה שנות למידה מועטות יותר.



ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright
קודם