.

 
Confucius
551 479 BC 
 
 
תורות למידה
 
 
 
 






 

.
.
"בגיל חמש עשרה דעתי הייתה נתונה ללימודים, בגיל שלושים עמדתי הייתה איתנה, בגיל ארבעים לא היו לי יותר ספקות, בגיל חמישים הבנתי את צו השמיים, בגיל שישים אוזני הייתה איבר ממושמע לשמיעת האמת, בגיל שבעים יכולתי ללכת בעקבות שאיפות לבי מבלי להפר את האמת"
 The Analects of Confucius

קונפוציוס

את הניצנים הראשונים של הדיון במהות ובחשיבות החינוך אנו מגלים במאה החמישית לפניה"ס בסין הקדומה.

צאצא של משפחה אריסטוקרטית שירדה מנכסיה, קונפוציוס, מגדולי ההוגים של סין, התייתם מאביו בעודו ילד צעיר וגדל בתנאי מצוקה כלכלית. הוא רכש השכלה בכוחות עצמו, הרבה ללמוד מכל הבא ליד והפך מורה פרטי לילדי משפחות אמידות.

קונפוציוס חי בתקופה המכונה תקופת המדינות הלוחמות שבה סין הייתה מפולגת בין שבע מדינות מסוכסכות וחלה בה התדרדרות מוסרית קשה. קונפוציוס התקומם נגד השחיתות ששררה בשלטון וחיפש דרכי מוצא מהכאוס המדיני והחברתי שסין הייתה נתונה בו. הפתרון שהוא הגה לשיפור המצב היה בחידוש משנתם המוסרית של חכמי העבר הגדולים של סין.

תורת קונפוציוס מטיפה להשכלה לכל, כאשר מטרתה העקרית של הלמידה היא עיצוב ושיפור האופי של הלומד. משנתו קוראת לפשטות: לאהבת הזולת, לעשות את הדבר הנכון ולא את הכדאי, לפעול בהדדיות, לכיבוד ההורים, "לא לעשות לאחרים את מה שלא היית עושה לעצמך" .

בגיל עשרים ושתיים קונפוציוס יסד את מה שנחשב היום בית הספר הפרטי הראשון. הוא ריכז סביבו בביתו, קבוצת תלמידים והנחיל להם את תורתו. לימים, תלמידיו ממשיכי דרכו לקטו את הרעיונות של מורם ושימרו את משנתו ב -The Analects of Confucius.

בגיל חמישים, "כאשר הוא הבין את צו השמיים" הוא יצא לדרך אל המדינות המפולגות והמסוכסכות בניסיון לשכנע את שליטיהן לאמץ שיטה מוסרית של מדינאות שתבטיח שלום ותעניק לאזרחים שלטון צודק ויציב.

מאמציו עלו בתוהו ולאחר 13 שנים של נדודים הוא חזר - מאוכזב - לביתו ובשארית שנותיו הוא גיבש  את תורתו - הקונפוציוניזם - ועמל על תיעוד חכמת סין העתיקה.

הקונפוציאניזם הוא הפילוסופיה של הארגון החברתי, של החוכמה הפשוטה ושל הידע המעשי שהעניקה לחברה הסינית תשתית אתית של כללי חיים והתנהגות וברבות הימים הוא השפיע רבות על המחשבה המוסרית של מדינות מזרח אסיה.

עדות מתועדת קדומה להכחדה בלהבות של תרבות יריבה מגיעה מסין, מהמאה השלישית לפני הספירה. Qin Shi Huang השליט הראשון של סין המאוחדת ציווה לשרוף את כל כתבי Confuciusבניגוד לתורת ה-Legalism ששלטה בתקופת שושלת Qin, הגות קונפוציוס רואה את האדם טוב מיסודו שחייו אינם מוכתבים על-ידי החוק ובתי המשפט כי אם נשענים על חינוך לעקרונות מוסריים.

השליט החדש הוציא צו לפיו כל היצירות שנכתבו בתקופת Hundred Schools of Thought -עידן של פריחה תרבותית ואינטלקטואלית מפוארת - והכתבים של ההיסטוריה Classic of History והשירה Classic of Poetry שקובצו על-ידי קונפוציוס יימסרו ויועלו באש על-ידי הרשויות המקומיות. כל מי שיעז לדון ביצירות אלה או יזכיר אותן במטרה למתוח ביקורת או לשים ללעג את השלטון יוצא להורג. פקידי הרשויות המקומיות שלא יצייתו לצו זה תוך שלושים יום יוגלו לעבודת פרך בבניית חומת סין הגדולה.

הלהבות נועדו לכלות את החשיבה הביקורתית, את היריבות הרעיונית, את התנגדות חסידי קונפוציוס לביטול הפיאודליזם - מפעל חייו של השליט - ואת לעגם לניסיונות הפתטיים של Qin Shi Huang להשיג elixir - חיי נצח.

במאה ה-18 קיסר סין חעניק לקונפוציוס את התואר "המורה הדגול של כל הזמנים"

בשנים אלה קונפוציוס ותורתו זוכים בפריחה מחודשת בסין ופסלו של הפילוסוף הוצב בכיכר טיאנאנמן בבייג'ין.



ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאפרקביתקודם