.

Johann Amos
Comenius
1592-1670 
 
 
 
 
 
 
 
 






 

 
 
 
 
   

.
.

יוהן עמוס קומניוס

יוהאן עמוס קומניוס, כומר, מחנך וסופר צ'כי הוגה רעיונות מהפכנים שהקדימו במאות שנים את תפיסת החינוך של בני זמנו.

קומניוס נולד בצ'כיה בעשור האחרון של המאה השישית לספירה. הוא התייתם בגיל צעיר והחל ללמוד - תיאולוגיה פרוטסטנטית - רק בשנתו ה-16. בגיל עשרים ושש הוא הוסמך לכמורה ומונה לתפקיד של מנהל בית ספר.

הדבר המדהים והמרגש בקורות חייו של האדם המופלא הזה הוא שלמרות היותו תמיד נרדף בשל אמונותיו, גולה מארץ לארץ, למרות שביתו נשרף, כתביו הושמדו, למרות שאשתו וילדיו נפטרו הוא לא חדל לחלום ולהאמין בשיתוף פעולה בינלאומי, בשרטוט תוכניות לשלום עולמי, בהצעות לדרכי פיוס בין הכנסיות, ומעל לכל בארגון מחודש של ההוראה והחינוך.

עם תחילת דרכו ככומר וכמנהל בית-ספר החלה ההתקוממות בבוהמיה ופרצה מלחמת שלושים השנים
בארצות מרכז אירופה. לאחר התבוסה הקשה של חילות בוהמיה ב"קרב של ההר הלבן" בית הבסבורג והישועים השתלטו על מורביה. בשל  העימות הדתי בין קתולים לפרוטסטנטים, הנימוק המוצהר לפרוץ המלחמה, ביתו של הכומר קומניוס נשרף והוא נאלץ למלט את נפשו ולהסתתר - במשך שבע שנים - במהלכן אישתו וילדיו נפטרו ממגפה שפשטה באתר המסתור - ביערות, בבקתות נטושות, במערות.

בשנת 1628 קומניוס הצטרף לקבוצת פרוטסטנטים שברחה לפולניה השכנה והתיישב בעיר לסנו. את מולדתן האהובה הוא לא ראה יותר.

בשנים אלה קומניוס החל לפתח ולפרסם את הגותו המהפכנית על החינוך המיוחל. הרפורמות שהוא הציע עוררו ענין בקרב ממשלות ובתי מלוכה והוא הוזמן לשוודיה, לאנגליה, להונגריה כדי להציג את משנתו החינוכית החדשנית.

לאחר שנות נדודים רבות בארצות אירופה קומניוס חזר לביתו בלסנו בשנה בה חלה הפלישה השוודית לפולניה. ביתו שוב נשרף עד היסוד וכל כתביו -ביניהם המילון הלטיני-צ'כי עליו הוא שקד במשך ארבעים שנה - הושמדו כליל. חסר כל, קומניוס נאלץ שוב למלט את נפשו, הפעם להולנד שבה ידידיו טיפלו בו עד סוף ימי חייו.

קומניוס השאיר אחריו מורשת רעיונית עשירה שחלקה יושמה בחינוך המודרני וחלקה נותרה בגדר חלום אוטופי.

תיאוריה כללית על חינוך
בספרו The Great Didactic education" קומניוס החל לעצב את משנתו החינוכית שביסודה הרעיון according to nature" הפדגוגיה הטבעית, אשר היווה השראה לרוסו, פסטלוצי, פרובל והשפיע על כל המעשה החינוכי בסוף המאה ה-1819. ותחילת המאה ה-

ליקטתי כמה רעיונות מפתיעים שהגה הכומר הפרוטסטנטי "אבי המחשבה הפדגוגית המודרנית" במחצית המאה ה-17.

בית ספר לכל
על אף העובדה שחינוך הילדים מוטל על ההורים יש להקים קבוצה מיוחדת של אנשים שיוכשרו בהוראה ולבנות מוסדות מיוחדים שיקראו בתי ספר. בתי ספר אלה יהיו מיועדים לכל. "לא רק הילדים של העשירים ובעלי הכוח כי אם כל הילדים, בנים ובנות, בני באצולה ובני המעמד הנחות, עשירים ועניים, מהערים, מהעיירות, מהכפרים, זכאים להישלח לבית הספר".

לימוד בשפת האם
היות וההוראה הייתה בידי הכנסייה, ספרי הלימוד נכתבו בלטינית ומטרתם העיקרית הייתה הקניית של הקריאה והכתיבה לידע התפילות וצווי המוסר. הלטינית, שפת המלומדים והכנסייה - על אף העובדה שהתלמידים לא שלטו בה - הייתה שפת ההוראה הנהוגה בכל הארצות הנוצריות באירפה.

בשנת 1658 פירסם הבישוף את ספרו המהפכני "העולם המצוייר" בו הוא ליווה את הכתוב באיורים ולטקסט הלטיני, הוא הוסיף תרגום בשפת האם של התלמידים. לראשונה בתולדות ההוראה ניתנה הזדמנות ללמד בשפת האם של התלמידים. ספרו של קומניוס תורגם לשפות רבות ושימש כספר הלימוד הבסיסי במשך יותר ממאתיים וחמישים שנה.

למידה מאתגרת, מועילה ומהנה.
"אל תלמדו שום נושא לפני שעוררתם את סקרנותם של התלמידים". "תציעו תמיד מידע שהוא גם נעים וגם מועיל, זה יעורר את מוחות התלמידים והם יקשיבו לו בלהיטות". "אין להפעיל עונש גופני כי הדבר ישניא על התלמידים את הלמידה".

על חינוך הבנות הוא כתב "אין כל סיבה שהמין החלש יורחק מהלמידה. הנשים נחונות באותה חדות מחשבתית ובאותם כישורי-דעת כמו - ולעתים אף יותר - הגברים. על ילדים עם מוגבלות שכלית הוא כתב: ככל שאיטית או חלשה יותר תבונת הילד כך הוא זקוק יותר לעזרה. לא קיים אדם שהאינטלקט שלו חלש כל כך שלא ניתן לשיפור באמצעות החינוך. הוא התרעם על העובדה שרק הילדים של האצילים, העשירים ובעלי המשרות הרמות זכו לחינוך ודרש לפתוח את דלתות בתי הספר גם לילדים עניים.

למידה לאורך כל החיים
האדם הוא תאב דעת מעצם מהותו והוא לומד לאורך כל חייו. בספרו Didactica Magna קומניוס בנה מערכת הייררכית של מסגרות השכלה - גן ילדים, כיתות יסוד, כיתות תיכון, קולג' ואוניברסיטה. הרעיון שנשמע לנו היום מובן מאליו היה מהפכני בימיו. מסגרות אלה תהיינה שונות במהותן אך ילמדו בהן את אותם הדברים בדרכים אחרות על יסוד הידע הקודם ורמת התפתחותו של התלמיד.

חינוך אוניברסלי - pansophy
הרוח האנושית היא חסרת גבולות וכל בני האדם נדרשים לחינוך כלל עולמי. לימוד הפנסופיה -ידע-העל שחוצה את הגבולות בין ארצות, דתות ותרבויות - תסלק את כל הדעות הקדומות ותוביל לשלמות האדם למצב הקיומי שהאל הועיד לבני אנוש.

קומניוס סלד מהפירוד שהיה קיים בין מוסדות ההשכלה הגבוהה בימיו ומהנחלת המידע בדרך סמכותית ששוללת כל חשיבה עצמאית וביקורתית.

בספרו In Way of Lightcollege of light מסגרת השכלה שבה יאוגדו, הוא הגה את רעיון הקמת יותאמו, יפותחו - בשפה ובספרי לימוד אוניברסליים - העבודות של כל המלומדים.

המלומדים של הקולג' האוניברסלי יפיצו את אור התבונה לכל המין האנושי ויעניקו לבני האדם תגליות חדשות ומועילות. כדי ליצור מאגר מידע  כלל עולמי  לא די באדם אחד או בדור אחד של מלומדים. יש להקים צוות של נבחרים שעובדים בשיתוף פעולה תוך התבססות על על הישגי קודמיהם. מסגרת זאת תבנה על העקרון של הפצת הידע כדי שיצירות האל לא יהיו הנכס הבלעדי של המיוחסים כי אם של כל בני האדם. מוסד כזה יאחד את כל בני האדם מבחינה רוחנית, תרבותית ודתית. הקולג' הפנוסופי לא זכה להתממש אך הוא היווה השראה להקמת ה- Royal Society in England Berlin Royal וה- .Academy of Sciences

כאיש כמורה קומניוס היה מיסטיקן שהאמין בחלומות, בנבואות ובהתגלויות והטיף לתחיית האנושות. שתתממש באמצעות רתימת הדת למטרות החינוך.

פיאז'ה הפסיכולוג השוויצרי הנודע - מחסידיו של קומניוס - העלה פן מענין למורשת החינוכית של הכומר. גדולתו של קומינס - כותב פיאז'ה - אינה בתיאוריות שהוא הגה - תיאוריות קמות ונופלות חדשות לבקרים - כי אם במכלול הבעיות שהוא איתר שממשיכות ומטרידות את המערכת החינוכית גם בימינו.

קומניוס הפנה את זרקורי הדאגה - באמצע המאה ה-17 - אל נושאים בעייתיים מעולם החינוך: הבסיס הפסיכולוגי של שיטות ההוראה, ההתפתחות הרוחנית של האדם, הקשר בין בית הספר לחברה, הצורך בארגון ובהסדרה של תוכנית הלימודים ושל המבנה המנהלי של החינוך ולבסוף הצורך בגוף בין-לאומי שירכז בידיו את כל המחקר והחינוך ופתח בכך את הדרך לרפורמות מהפכניות של מחנכים גדולים שבאו בעקבותיו.

אונסק"ו ארגון החינוך, התרבות והמדע של האו"ם העניק לקומניוס את התואר "אבי המחשבה הפדגוגית המודרנית". בצ'כיה קומינס הפך לסמל לאומי ותאריך יום הולדתו נבחר ליום המורה הארצי.



.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאפרקביתקודם