.

 
 
 
 






 
 
 
 
 



.
.
"mirror neurons will do for psychology what DNA did for biology" V.S. Ramachandran

הנוירונים של המראה

תגלית מקרית שנצפתה במעבדות המחקר הנירולוגי באוניברסיטת פרמה באיטליה הביאה למהפך מפתיע בהבנתנו את תהליך הלמידה, את היכולת האמפתית ואת היסודות של התקשורת הבין-אישית.

צוות חוקרים בראשות הנירולוג Giacomo Rizzolatti שעסק בבחינה של פעילות נירונים במוחם של קופים הופתע לגלות שתאי עצב מסוימים - באזור הקדמי והצדעי של מוח הנבדקים - מגיבים למראה או למשמע של פעילות כלשהי באותו אופן בו הם פועלים כאשר הנבדק מבצע בעצמו את הפעולה. תאי עצב אלה - שכונו נירונים של מראה - פעלו  באותו אופן כאשר הקוף, למשל, פיצח בוטן וכאשר הוא ראה או שמע קוף אחר מפצח בוטן.

התגלית הייתה מפתיעה כל-כך שהחוקרים לא העיזו להאמין באמיתותה. חלפו שנים אחדות עד אשר ב-1996 הם אזרו אומץ ופירסמו אותה. התופעה היכתה בהלם את קהיליית המדענים שפנתה מיד לחיפוש מנגנון דומה במוחם של בני-האדם.

המחקרים העלו שבמוחם של בני-האדם אכן קיימות מערכות של תאי עצב מראה והן אף משוכללת, מסועפת וגמישות יותר מאלה שנמצאו בקרב בעלי-החיים. כמו כן נמצא כי מנגנונים אלה מאפשרים לא רק הבנה של פעולות הזולת כי אם גם של כוונותיו והמשמעות החברתית של התנהגותו ורגשותיו.

התגלית הולידה שורה של השערות מרחיקות לכת בתחומי מדע שונים על תפקידו של מערך תאי המראה. פעולת עצבי המראה מסבירה את היכולת האמפתית, את "קריאת המחשבות", את התפתחות השפה ואת הלמידה באמצעות חיקוי.

היכולת לחזות את ההתנהגות ואת הכוונות של הזולת - שתאי המראה מעניקים - היא אמצעי הישרדותי ממדרגה ראשונה.

"אנחנו יצורים חברתיים וההישרדות שלנו תלויה ביכולתנו להבין את ההתנהגות, את הכוונות ואת הרגשות של הזולת" מסביר ריזולטי " עצבי המראה מאפשרים לנו לקלוט את המוח של הזולת לא על דרך רציונלית של הסקת מסקנות כי אם באמצעות חיקוי ישיר, בתחושה ולא בחשיבה"

הנירולוג הנודע,V.S. Ramachandran מרצה למדעי הנירולוגיה והפסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה, סן דיאגו, פירסם בשנת 1996 את מאמרו האמביציוזי:

MIRROR NEURONS and imitation learning as the driving force behind "the great
leap forward" in human evolution

ראמצ'נדראן סבור שתגלית עצבי המראה פותרת את חידת ה-"great leap" שמפלגת מזה שנים רבות את קהיליית המדענים. לפני כ-40 אלפי שנים אירעה פריצת דרך בתחכום הטכנולוגי של אבותינו הקדומים."המפץ הגדול של התרבות האנושית" התבטא בהופעה ובהתפשטות מהירה של כלים, ביגוד ומעונות מתוחכמים, קישוטי גוף, טקסים, קבורה, ציורי מערות, ומקורו - לדעת ראמצ'נדראן -בלמידה באמצעות החיקוי.

האדם הקדמון לא הפך לפתע - בן כמה אלפי שנים - ליצירתי יותר ולא החל להגות המצאות מהפכניות וליצור תרבות מזורזת. המהפך אירע משום שמנגנון עצבי המראה שלו התפתח ואיפשר לו להעביר כל תגלית מקרית באמצעות הלמידה על דרך החיקוי.הזרז של "ההתפוצצות הטכנולוגית והתרבותית" היה תיווך הידע ויכולת הלמידה המהירה ששחררו את האדם מההעברה על דרך הבררה הטבעית וההטבעה הגנטית.

צוות חוקרים בראשות ראמצ'נדראן היה בין הראשונים שהחלו לחקור ב-1999את הקשר בין תאי המראה לאוטיזם. תסמונת האוטיזם כוללת דרגות שונות של קושי בתקשורת המילולית והבלתי-מילולית, בקריאת הזולת, בחיקוי ובאמפתיה, היינו באותן תכונות שמערכות עצבי המראה אמורות לבסס. ממצאי מחקרם מאשרים את הנחת "המראות השבורות", את הליקויים במנגנון תאי המראה של האוטיסטים.

החוקרים לא מתיימרים לראות ב"מראות השבורות" גורם סיבתי בלעדי להתנתקות האוטיסטית אך מייחסים להן תפקיד חשוב בגרימת ההפרעה ומקווים שגילוין יאפשר אבחון מוקדם וכיווני טיפול חדשים למיתון הניכור של הילד האוטיסטי.




.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
ביתפרק