ליקויי למידה
עמוד הבית על האתר המחברת מפת האתר כתבו לי



חרדת המידע
 
 
 
 
 
 
 
















 



.
Information Anxiety
במהדורת יום חול אחד של ה-New York Times יש יותר מידע ממה שאדם ממוצע באנגליה של המאה ה-17 נחשף לו במשך כל ימי חייו. חרדת המידע נובעת מהתהום שהולכת ונפערת בין מה שאנחנו מבינים לבין מה שנדמה לנו שאנחנו חייבים להבין.

Wurman, Richard Saul. Information Anxiety. New York: Doubleday. 1989

information fatigue syndrome
לדברי פסיכולוגים וחוקרים, ערפיח המידע שמפגיז אותנו יום יום מדיר שינה מעינינו, מחבל בכושר הריכוז ומחליש את המערכת החיסונית שלנו. David Lewis פסיכולוג בריטי מכנה את ההתופעה החדשה בשם "תסמונת עייפות המידע". הוא ממליץ לחזור אל מקורות המידע המסורתיים, הספר, האנציקלופדיה, כי "כאשר אתה צמא מוטב שתלך אל; המעיין ולא למפלי הניאגרה"

Hitting the "off" switch
הטכנולוגיה של המידע עדיין חדשה והאנשים טרם למדו כיצד להשתיק אותה, כיצד להתמודד עם עומס היתר שהיא מטילה עלינו, מסבירים  הפסיכולוגים ווייל ורוזן. הם מציעים מתכון למיתון גיאות המידע

*סינון ומיקוד - נסו להתמקד במידע שאתם באמת מעוניינים בו ואל תתפתו ל"כתמים מסיחים" שמופיעים על הצג. תפעילו חשיבה ביקורתית ותפרידו את העיקר מהתפל.

*תציבו גבולות - תקציבו זמן לצפייה בטלוויזיה, הקשבה לחדשות וגלישה באינטרנט. תיידעו את האנשים מתי נוח לכם שיתקשרו אליכם.

*תשיבו בזמנכם החופשי -נתקו את כל הצלצולים של מכשירי התקשורת. אתם תענו לאחר שתסיימו את הפעילות שבה אתם עוסקים.

*תהיו נינוחים - relax - כאשר הטכנולוגיה גורמת לכם להמתין. במקום להתעצבן כאשר הדואר האלקטרוני עולה באיטיות או הטלפון שם אתכם על מנגינת ההמתנה, נצלו את הזמן הזה למנוחה או לביצוע מטלות קטנות.

*תשתמשו בטכנולוגיות שמתאימות לכם - אין צורך שתרכשו את כל פלאי הטכנולוגיה. תיעזרו רק באלה שלא מלחיצות אתכם.

*תתכננו פעילויות שירחיקו אתכם מהמידע - תקציבו זמן לפעילות גופנית, ספורט, מפגשים עם חברים וחופשות משפחתיות.

לא יעלה על הדעת, טוענים ווייל ורוזן, שנחדיר לחיינו גורם רב עוצמה כמו האינטרנט מבלי שנתכונן לכך כנדרש.

פתרונות
בצדו של הפתרון הטכנופובי שממליץ על ריסוק מכונות המידע, קיימות גם דרכי פתרון רחומות וידידותיות יותר. המחקר העכשיווי נרתם לפתרון המצוקה ופונה לכיוון של שיפור ספקי המידע - הדפדפנים, למשל - שבמקום לשטח בפנינו הררי מידע מסחררים, יעזרו לנו באיתור של אותו "העיקר" שאנחנו מעוניינים בו.

פתרון שני יבוא מהכיוון שלמתן לגיטימציה לשיכחה. הידענות היא תכונה מרשימה אך ערכה נמדד במחיר שהיא גובה. אם אדם ישקיע את רוב המשאבים הרוחניים שלו ב"ליזכור" שפע של פרטים, על חשבון ההבנה של התמונה השלמה, הידענות שלו היא מטרד ולא נכס. אמצעי המידע החדשים נבנו כך שהם מסוגלים ליזכור - טוב יותר מהמשתמשים בהם - את כל המידע שהם מספקים. מהפכת המחשוב נוצרה כדי להרחיב את היכולות האינטלקטואליות של האדם. לכן בעוד אנו נהנים מהתובנה המופלאה של מכלול הדברים, את זכירת-היתר של הפרטים נוכל להפקיד, במצפון שקט, בידי המכונות.

הדרך הבשלה והמיוחלת להתמודדות עם הגיאות היא הפיכת פרטי המידע הרבים למכלול של ידע.אחד האתגרים המרתקים של העידן הטכנולוגי הוא לימוד דרכי חשיבה חדשות ומשופרות. חקר המוח והפסיכולוגיה הקוגניטיבית עשו קפיצת מדרגה בשנים האחרונות - בזכות אותן מכונות שמאיימות על שלוותו ועל עמידות ושל המוח האנושי - והם יוכלו להורות לנו כיצד לשכלל את מנגנוני הבקרה, כיצד לחזק את המערכת החיסונית וכיצד להיערך מול "מצוקת השפע" של עידן המידע
* * *




ד"ר אילנה מודלינגר
ליקויי למידה
הלמידה במאה ה-21
האוניברסיטה העברית
©