ליקויי למידה
עמוד הבית על האתר המחברת מפת האתר כתבו לי


 
 
 
 
 
 
 
 
 




















 



.
"האדם חושב, משמע אני קיים, אמר היקום" פול וולרי

הנעלם הגדול של המשוואה המורכבת - למידה, טכנולוגיה, חברה - היא המחשבה האנושית. המוח האנושי הוא הדבר המסתורי ביותר ביקום המוכר ומדעים רבים מנסים לפענח את תעלומותיו.

חקר המוח היה מאז ומעולם רודף אופנות וכל טכנולוגיה חדשה שיצאה לשוק הושוותה לתפקוד המוח. כאשר שעוני המים היו החידוש הטכנולוגי, פעולת המוח הייתה הידראולית. עם ראשית עידן התיעוש, המוח הפך לבית-חרושת. גילוי השדה האלקטרומגנטי הביא לדימוי חשמלי של פעולת המוח. הטלגרף הושווה לתפקוד מערכת העצבים ועם הופעת הטלפון המוח הוסבר כמרכזיית טלפונים. מכניקת הקוונטים - שהמוח עצמו מתקשה לעכל - מציעה הסבר חדש לתהליך החשיבה.

המחשב מצטרף לשורה ארוכה של תגליות -ילדי אותה חשיבה אנושית- כמועמד חדש לפענוח חידת המוח. התיאוריה החדשה אומרת שהמוח האנושי הוא מימוש אורגני של מערכת סמלים אוניברסלית ובתוך הגולגולת האנושית נמצא למעשה מחשב.

סוגיית המוח רוויה מחלוקת. על החשיבה האנושית נכתבו אלפי ספרים ומאמרים אך קשה להעלות ולו טעון אחד שיהיה מקובל על רוב החוקרים. ההגדרה היחידה שרובנו נקבל היא "שהמוח הוא האיבר שבאמצעותו אנו חושבים שאנו חושבים".

המחשב, שבתחילתו היה מכונה מחשבת, הפך בחזונם של
טורינג והפטריארכים של הבינה- המלאכותית למכונה חושבת. מאז ועד היום, הוגים ואנשי מדע עוסקים ב"מצא את ההבדלים" או "מצא את המשותף" בין פעולת המוח לזו של המחשב. בשעה שטורינג ניבא את יצירת המכונה החושבת הוא כבר חזה את טעוני ההסתייגות ממנה. אם המכונה הקוגניטיבית טרם מומשה, ההסתייגויות מהרעיון שלה התגשמו במלואן.

ההבחנה בין חומרה לתכנה חלה על המוח ועל המחשב. חומרת המוח היא הרכיב הביולוגי, חומר חי, שבאמצעותו מופקת התכנה - החשיבה האנושית. החומרה האורגנית של המוח - שחייבת לדאוג גם לקיומה - נחותה פי-מיליונים מחומרת המכונה. ועם זאת, יש בה משהו ייחודי שמעניק לה את יכולת החשיבה.

ההתנגדות הביולוגית לבינה-מלאכותית - ובראשה הפילוסוף סרל- טוענת שרק חומרה ביו כימית - ולא שבבי סיליקון - מסוגלת לאחסן את תכנת המחשבה האנושית.

בתהליך האבולוציה הכתיר את עצמו ההומו-ספיאנס בכיפה המופלאה של קליפת המוח. על מוח הזוחלים הקדום הממונה על הישרדות ועל הטבעת הרגשית של מוח היונקים הוא פרש רשת נוספת לחשיבה נאורה - להפשטה, הסמלה, המשגה, סינתזה, אנליזה, היקש. הוא רכש שכל-ישר, דמיון, הומור, אינטואיציה, תובנה, חוקרנות, חשיבה לטרלית , תודעה, שפה וטכנולוגיה. חומרות אורגניות היו לרוב אך רק אחת מהן הפכה פונדקאית לתכנה המופלאה הזו.

גם ג'ון פון
ניומן האגדי ביסס את התנגדותו לאפשרות של מכונה חושבת על הטענה שהמחשב לעולם לא יוכל לחקות את המורכבות של המוח האנושי משום שהוא לא עשוי מהחומרים הנכונים. בטרם מותו עסק ניומן בהשוואה קפדנית ומפורטת בין חומרת המוח לבין חומרת המחשב. מסקנותיו נמצאו במאמר שלא הספיק להשלים.

ישעיהו ליבוביץ מנתח בספר "בין מדע לפילוסופיה" את הסוגיה של העברת החשיבה לתהליך מכני. הוא מאמץ את דימוי הקברניט וממחיש באמצעות פועלו את מיכון החישוב. העברת תהליכי חשיבה למתקנים מכניים אפשרית במידה שאפשר להעמיד את תהליך החשיבה על חישוב כמותי. אנו יכולים להקנות למנגנון זה גם יכולת זכירה. הקיברנטיקה המעשית מחקה את פעולות החישוב, הזכירה והמשוב של המוח אך אינה מסוגלת לשחזר את פעולת החשיבה שלו.

"יש להטעים שלא המוח הוא החושב אלא בעל המוח... לפעמים". את דבריו ליבוביץ מסכם במשפט: ההישג העיקרי שאפשר לצפות לו מהיישום של הקיברנטיקה הוא חסכון עצום במלאכת החישוב, אבל לא העברת תהליכי חשיבה לתהליכים מכנים.

חסידי הבינה-המלאכותית מסכימים; שהחומרה של החשיבה האנושית אכן ייחודית ותלויה בהרכב מדויק ובארגון קפדני של חומרים שונים. אם המחקר יאתר ויתעד את המכלול הזה ניתן יהיה להעניק אותו למכונה והיא תחשוב. חיקוי התהליך הביולוגי - יצירת רשתות נירונים מלאכותיים שישקפו את הנירונים הביולוגיים של המוח - מעסיק את אחד הפלגים של חוקרי הבינה-המלאכותית.

זרם אחר של בוני הבינה-המלאכותית מעדיף לשחזר את תהליכי החשיבה ולא את החומרה המאפשרת זאת. היצירות הראשונות של הגישה הזאת היו תכנות "התאורטיקן הלוגי" ו"פותר הבעיות הכללי". התכנות האלה ואחרות מסוגן - שידעו להוכיח רבים מהמשפטים שמופיעים ב"עקרונות המתמטיקה", לפתור בעיות וחידות היגיון, לשחק דמקה ושח - נבנו על חיקוי השתלשלות תהליכי החשיבה האנושית. הפעילות המתבצעת על ידי התכנות האלה היא מניפולציה אוטומטית של סמלים פורמליים במערכת מסויימת לפי חוקי המערכת הזאת. לימים הוכח שההתנהגות הזאת היא תבונית-למראה ואינה מתקרבת אפילו אל עושרה ואל רב-גוניותה של החשיבה האנושית. כל זמן שלא נוכל לקודד את כל ידע-העולם בסמלים פורמליים שהמחשב יכול לתפעל לא נוכל להעניק לו את יכולת החשיבה האנושית.

החשיבה האנושית עובדת על הקשר ועל תכלית. כשאנו רואים חפץ הוא לא מתורגם במחשבותינו לעובדה פיזיולוגית של גודל, צורה, חומר אלא נרשם כחלק ממכלול, כבעל תפקיד ותכלית במכלול זה.

החשיבה והלמידה אינם תהליכים סבילים של אחסון מידע ואחזורו. מוחנו בונה דגמים ומבנים שמשתנים ומתעדכנים בהתמדה עם הופעת והצטברות ידע חדש ויוצרים כוליות חדשה שתלך ותשתנה עם בואו של מידע חדש.

רק מכונה שיכולה לשנות, באורח מתמיד, את התכנה של עצמה לנוכח שינויים בסביבה תוכל לאמץ את התכונה הזאת של החשיבה האנושית. התכנות שהוכיחו למידה-כמו תכנת הדמקה - ידעו לעשות זאת רק במסגרת הפורמלית והחוקים של המסגרת הממוזערת שלהן.

הויכוח סביב החשיבה האנושית והממוכנת מפליג לתחומי הרגש, החישה, התודעה, השפה, לסוגיית גוף ונפש, גורף אליו מדעים רבים והערפל סביבו הופך סמיך יותרויותר. אמונות, משאלות לב, שיקולים מוסריים, חרדות מצטרפים אף הם אל המכלול הכאוטי. שעוני המים, השדה האלקטרומגנטי, הטלגרף לא הצליחו לתת מענה למהות החשיבה. השאלה האם המחשב יצליח להסגיר את סודות הרוח האנושית עדיין פתוחה.

I, George Bush, President of the United States of America, do hereby proclaim the decade beginning January 1 1990 as the Decade of the Brain. I call upon all public officials and the people of the United States to observe the decade with appropriate programs, ceremonies, and activities

* * *



ד"ר אילנה מודלינגר
ליקויי למידה
הלמידה במאה ה-21
האוניברסיטה העברית
©