עמוד הבית
על האתר
המחברת מפת האתר כתבו לי

.





 
 
 
 
 

 
 
 











 





 
 
 
 

.

הגדרות של ליקויי למידה

אם יש לו אינטליגנציה תקינה ומעלה, אם הוא לא סובל מהפרעות חושיות קשות אם הוא גדל בסביבה לימודית נאותה ומעודדת, אם אין לו הפרעות רגשיות חריפות ולמרות כל זאת הוא נכשל במיומנויות אקדמיות וחברתיות - הוא סובל כנראה מליקויי למידה.

במשך שנים רבות נאלץ שדה ההוראה להסתפק בסל האשפה של "הילד האורגני" שכל דבר שלא היה לו הסבר נזרק לתוכו. בשנות השלושים החלו אנשי מחקר, אקדמיה ושדה  להתגייס להגדרת התופעה, למיקוד הקשיים ולפיתוח דרכי אבחון וטיפול בילד לקוי הלמידה.

המונח "ליקויי למידה" עבר -בעשורים אלה- תהפוכות רבות ואם כי טרם הגיע לגיבוש, מתחיל להצטייר מיתאר כללי של התופעה המורכבת והרב-צורנית הזאת. בכל ההגדרות של ליקויי למידה קיימת הנחה -גלויה או סמויה - שהם נגרמו מנזק מוחי כלשהו, אולם המחקרים הראו שילדים שעברו פגיעה מוחית אינם בהכרח לקויי למידה ואילו ילדים שבעברם אין כל עדות לפגיעה, יכולים להראות סימנים מובהקים של התסמונת.

הטיעון שכולנו לקויי למידה אינו קלישאה בוטה. המוח האנושי הוא היצירה המורכבת ביותר ביקום המוכר והוא ממונה על אין-ספור תפקודים ומטלות. הסבירות להיווצרות מוח בעל הרמוניה שלמה, שבו אין כלל פערים בין התפקודים השונים נמוכה למדי. לרוע מזלם של הילדים לקויי למידה, הכשרים הפגומים שלהם הם אלה שמבססים את המיומנויות האקדמיות של בית-הספר.

תיאוריות רבות מנסות לבסס את ליקויי הלמידה על "פערים" בתפקודו של הילד. אחת מהן טוענת שהליקויים נגרמים בשל פערים בהבשלה של מערכת העצבים, אחרת אומרת שהפער מתגלה בין הכישורים ההכרנים העילאיים לבין הכישורים התסמיכיים הנמוכים. הילד שסובל מליקויי למידה מתקשה לעמוד בדרישות הבסיסיות של פיתוח הרמה החושית-נועית, ושל יצירת שפה ולכן דרכו אל הרמות הנאורות של התפקוד המוחי פגומה.

"המושג ליקויי למידה מתייחס לליקוי משמעותי אחד או למספר ליקויים בתהליכי למידה מהותיים הדורשים שיטות תיקון מיוחדות. אצל ילדים עם ליקויי למידה מתגלה בדרך כלל פער בין ההישג הממשי לבין ההישג המצופה וזאת בתחום אחד או במספר תחומים כגון שפה מדוברת, קריאה, כתיבה, חשבון והתמצאות במרחב. ליקוי למידה אינו בראש ובראשונה תוצאה של מגבלה חושית, תנועתית, שכלית או רגשית או תוצאה של העדר תנאים מתאימים ללמידה."

הגדרת משרד החינוך
משרד החינוך אימץ את הגדרת הפערים חוזר מנכ"ל תשס/9 (א), כ"ו ניסן תש"ס, 1 במאי 2000
"אדם מאובחן כלקוי למידה כאשר הישגיו במבחנים סטנדרטיים בקריאה, בחשבון או בהבעה בכתב, המועברים לו באופן אינדיבידואלי, נמוכים במידה משמעותית מהמצופה על פי גילו,רמת השכלתו ורמת המשכל שלו, ובעיות הלמידה גורמות להפרעות משמעותיות בהישגיו האקדמיים או בפעילויות יום-יום אחרות הדורשות מיומנויות קריאה, חשבון או כתיבה."

לפיכך, תלמידים עם לקויי למידה יוגדרו ככאלה כאשר יתקיימו שני התנאים שלהלן:

1 קיים פער של שנתיים לפחות בין הישגיו הלימודיים של התלמיד לבין ההישגים המצופים ממנו על פי גילו ורמת כיתתו.

2 קיים פער בין הישגיו הלימודיים של התלמיד לבין כישוריו האינטלקטואליים כפי שנמצאו במבחני משכל אובייקטיביים.

הגדרת National Joint Committee on Learning Disabilities
לקות למידה הוא מונח כללי המתייחס לקבוצה הטרוגנית של הפרעות שמתבטאות ברכישה ובהפעלה של קשב, דיבור, קריאה, כתיבה, הסקת מסקנות או כשרים מתמטיים. הפרעות אלה ייחודיות לפרט, מקורן המשוער הוא בתפקוד לקוי של מערכת העצבים המרכזית והן יכולות להתרחש לאורך כל החיים.

קשיים בויסות עצמי, בתפיסה חברתית ובפעולת גומלין חברתית יכולים להתקיים בצדם של ליקויי הלמידה אך אינם מהווים, כשלעצמם, ליקויי למידה. אף על פי שליקויי למידה יכולים להופיע בצמוד להפרעות אחרות (כמו מגבלות חושיות, פיגור שכלי, הפרעות רגשיות קשות) או בצדן של השפעות חיצוניות (כמו פערים תרבותיים, חסך חינוכי ) הם אינם תוצאה של גורמים אלה.

הגדרת The National Institutes of Mental Health לקות הלמידה היא הפרעה שפוגמת בכושרם של אנשים לפרש את אשר הם ראו או שמעו או ליצור קשר בין מידע שמגיע מחלקים שונים של המוח. מגבלות אלה יכולות להתבטא בדרכים רבות כגון קשיים מיוחדים בשפה דבורה וכתובה, בתיאום, בשליטה עצמית ובקשב. קשיים אלה פוגמים בלמידה ויכולים לשבש את רכישת הקריאה, הכתיבה והחשבון. ליקויי למידה יכולים ללוות את האדם לאורך כל חייו ולפלוש לתחומי חיים כמו לימודים ועבודה, שגרת יום-יום, חיי משפחה ולפעמים אף לחברות ולמשחק. אנשים מסוימים עלולים לסבול מליקויי למידה רבים ואילו לאחרים יהיה רק ביטוי בודד בעל השפעה מועטה מאוד על שאר תחומי חייהם.





ד"ר אילנה מודלינגר
Copyrigh ©
הבאפרקביתקודם