.

 
 
 
 
 
 
 
 
 






 

 
 
 
 
 
 


   

שליטה צדית וליקויי למידה

בבואי לכתוב את ספרי על "ההבעה הכתובה, כתיבה וכתיב" ואיתור לקויות הלמידה שעלולות לפגום בה עיינתי בעשרות רבות של מחקרים שדנו בסוגייה. הרושם הקשה שהמחקרים האלה הותירו בי הוא שנכון לעכשיו, הם עדיין לא נותנים תשובה החלטית לשאלות הרבות והחשובות על הקשר האפשרי בין שליטה צדית ללקויות למידה. המחקרים מאיינים זה את זה ומול כל מחקר מחייב יש מחקר ששולל. החוקרים טרם גיבשו הגדרות, שיטות; ואמצעי מחקר אחידים, מקובלים על כולם. ממצאי המחקרים הם בליל של הררי מידע מסוכסכים ומבלבלים.

כדי להעניק לספרי בסיס יציב ואמין פניתי למאות האבחונים שאני ערכתי ילדים שנמצאו לוקים בדיסגרפיה ובדיסאורתוגרפיה קשות.

היות וההתמחות המקצועית שלי עוסקת בהבעה הכתובה, כתיבה וכתיב, כהפרעות "טהורות", לכל ילדי המחקר* שלי שליטה טובה עד מעולה בקריאה. הילדים הופנו לאבחון ביוזמת בתי הספר בו הם למדו. בעוד קשיי הכתיבה של תלמידים בעלי תפקוד לימודי נמוך או בינוני לא מעוררים תשומת לב מיוחדת, כתיבה עילגת ושגיאות כתיב קשות של תלמידים שמצטיינים בהישיגים האקדמיים מדליקות נורה אדומה בקרב מוריהם. כנראה בשל סיבה זאת רוב הילדים שהופנו לאבחון היו בעלי רמת משכל גבוהה ומעולה. כל הנבדקים עמדו בדרישות ההגדרה של ליקויי הלמידה -רמת משכל תקינה ומעלה, סביבה משפחתית מעודדת ומטפחת למידה והיעדר הפרעות חושיות או רגשיות קשות.

כדי לא לייגע את הקוראים בנתונים סטטיסטיים משמימים אציג את השורה התחתונה של מחקרי קבוצת המחקר כוללת 130 בנים ו-70 בנות.



גיל בנות בנים ס"ה
8-10 4
10
14
11-15
22
76
98
16-18
44
44
88

מספרן הנמוך של הבנות, לעומת הבנים, תואם את דיווחי כל המחקרים בדבר קשיים לשוניים. בקבוצת הגיל הגבוה, מתאזן היחס המספרי, אולם הפער מבחינת חומרת הקשיים ממשיך להתקיים.

החלוקה לפי סוגי הקשיים

טבלה זו מצביעה על תופעה מעניינת. בעוד בתחום קשיי הכתיבה וקשיי כתיבה וכתיב אחוז הבנות כמחצית מזה של הבנים, בליקויי הכתיב הן עולות - כמעט פי-שלושה - על הבנים. תופעה; זו ניתן להסביר בממצאי המחקרים שהעלו כי ההבעה הכתובה של הבנות עשירה יותר מזו של הבנים, הן מעיזות לקחת סיכון גבוה יותר והחשש משגיאת כתיב לא מרתיע אותן מהשימוש באוצר מילים עשיר וצבעוני. כדי להימנע משגיאות כתיב, הבנים שסובלים מדיסאורתוגרפיה מעדיפים כתיבה דלה ולקונית.

הקשיים (%)בנות (%)בנים
כתיבה 11.42 20.00
כתיב 54.28 19.23
כתיבה וכתיב 34.28 60.76

שליטה צדית

ימנית 69 34.5%
שמאלית 11 5.5%
מוצלבת 76 38%
דו-צדיות 22 22%


% 60 מכלל ילדי המחקר סובלים משיבושים בגיבוש השליטה הצדית.

הספרות המקצועית מדווחת על שיבושים בגיבוש השליטה הצדית בקרב - 5%15% (האחוזים תלויים בכלי האבחון) באוכלוסייה הרגילה. העובדה שיותר ממחצית ילדי המחקר שסובלים משיבושים בהבעה הכתובה מגלים קשיים - 22% אף קשיים חמורים - בייצוב השליטה הצדית,מאשרת את השערת הקשר הקיים בין גיבוש השליטה הצדית לבין הכשרים של ההבעה הלשונית הכתובה - כתיבה וכתיב.

הרמה התנועתית - של הידיים בפעילות בי-מנואלית נמדדה אף היא. היות והמחקר מתמקד בפעולת הכתיבה הסתפקנו בבדיקת הרמה התנועתית של היד.

התפלגות הנבדקים לפי רמה תנועתית


טובה עד מצוינת 25%
בינונית 21%
נמוכה עד נמוכה מאוד 54%

מספר הילדים עם רמה תנועתית נמוכה ובעיקר נמוכה מאוד - שנקבעה לפי פער של ארבע ויותר שנים בתפקוד - גבוה ביותר. בשל חשיבותה הרבה של התנועתיות במעשה הכתיבה, ממצאים אלה הם בעלי חשיבות רבה להבנת הקשר בין ליקויי למידה לרמה התנועתית של הילד.

הרמה התנועתית הממוצעת של הבנות מעט טובה יותר מזו של הבנים.

קשר הדדי קיים גם בין גיבוש השליטה הצדית לבין הרמה התנועתית

שליטה צדית רמה  מוטורית
שמאלית 2.45
ימנית 3.00
מוצלבת 3.43
דו-צדית 4.36

היעדר שליטה צדית מהווה מפגע תפקודי חמור למדי, עם השלכות גם על התחום התנועתי.

הכתיבה והכתיב מתבצעות בפעילות גומלין בין עין ליד וכאשר אין שליטה צדית אחידה ואין תיאום מלא ביניהן מותר וסביר להניח ששיתוף הפעולה יהיה מסורבל, מורכב ועלולים להיגרם שיבושים בתוצר הסופי שלו.

פעולת הכתיבה עלולה להשתבש בקרב ילדים שסובלים מהפרעות בגיבוש השליטה הצדית גם בשל עובדה גשמית פשוטה והיא שרבים מהם כותבים למעשה ביד המשנית שלהם. ההיימנה המופעלת על הידיים - שלילית כשלעצמה -לא תמיד עולה יפה. ילדים רבים, גם לאחר שנים רבות של "העדפת" יד ימין בפעילויות השגרתיות, אינם מצליחים להביא אותה לעליונות תפקודית.

הילדים הדו-צדיים מתפקדים בשתי הידיים ברמה תנועתית הנמוכה בשנתיים עד שלוש מממוצע בני גילם, כלומר מבצעים כתיבה ביד בעלת פיגור תנועתי ניכר. שליטה צדית מוצלבת אינה גורמת בכל המקרים להפרעות בהבעה הכתובה. גם בקרב הכותבים והמאייתים הטובים אפשר למצוא ילדים בודדים עם שיבושים בגיבוש השליטה הצדית. היעדר שליטה צדית היא הפרעה חמורה יותר ובכוחה לפגוע באופן משמעותי בתפקודי ההבעה הלשונית הכתובה.

לעומת אי-הודאות וחילוקי דעות השוררים בקרב התאורטיקנים בדבר חשיבותה והשפעתה של השליטה הצדית על מיומנויות ההבעה הלשונית הכתובה, מהשדה עולות עדויות חזקות ומשכנעות בדבר קשר אמיץ ביניהן.

נעלה לצורך המחשה אחדות מהן: בדיקת השליטה הצדית מהווה את אחד הצעדים הראשונים בתהליך האבחון של קשיי הכתיבה בכל מרכזי האבחון החשובים באירופה ובארה"ב. אנשי מקצוע בעלי ניסיון של עשרות שנים באבחון ובטיפול בקשיי קריאה וכתיבה ממליצים - ומפעילים בעצמם - מבחנים לאיתור היד והעין השליטות ולבדיקת המודעות הצדית של הילד. התופעה של שליטה צדית מעורבת נתפסת על-ידי קלינאים רבים כגורם סיכון פוטנציאלי להפרעות בקריאה ובכתיבה, היקף ביטויי ההפרעות בגיבוש שליטה צדית בקרב ילדים עם ליקויי שפה גבוה מאוד. בקבוצה של 500 44.2% הלוקים בגיבוש השליטה ילדים דיסלקטים שנבדקו במכון ללמידה ראסקוב בקליפורניה נמצאו הצדית.

לפי דיווח על ממצאי השיטה הטיפולת האודיו-ורבלית של בלר, שיבושים בגיבוש השליטה הצדית נמצאו בקרב 42% של הדיסלקטים ו- 52% של הילדים שטופלו בשל אחור בהתפתחות הלשונית. 81 מכלל התלמידים הם ימניים, 6% איטרים ו-13% סובלים מהיעדר צד שליט. "אם לילדים האלה (ה-13% אין העדפה צדית, כיצד יידעו איפה ההתחלה, איפה הסוף? כיצד יארגנו ויכניסו לרצף את הפעילויות? ילדים אלה מגלים בעיות במיומנויות הידניות בראשית הלמידה וקשיים ברצף בשלבים מאוחרים יותר,דבר המשנה את דפוסי הלמידה וההתנסות שלהם* ".

המחקר בדבר הקשר בין אחיזת העיפרון לבין היד השלטת העלה שקיימת חפיפה בין הבשלת היד השלטת לבין התפתחות אחיזת החצובה הדינמית. לפי המלצת החוקרים, יש לבדוק את השליטה הצדית של הילדים עם אחיזה לקויה של העיפרון ואם מתברר שהילד טרם הגיע לשליטה מגובשת, מוטב למקד את הטיפול ביצירת יד מועדפת ולא בניסיונות תיקון תנועת האחיזה*



.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאפרקביתקודם