.

 
 
 
 
 
 
 
 
 






 

 

.

חקר השליטה הצדית

אם נבדוק את השליטה הצדית של העין, היד והאוזן באמצעות שני מבחנים לכל איבר, על בסיס שלושה מדדים: ימניות, שמאליות ושוויון תפקודי, נקבל עשרות דגמי שליטה שונים. אם נוסיף גם את בדיקת הרגל השלטת או את דרגות השליטה הצדית, מספר דגמי השליטה הצדית ירקיע לגבהים גרוטסקיים. אין פלא שתנאי בדיקה ועיבוד סטטיסטי כאלה יאתרו מעט אנשים בעלי שליטה צדית הומוגנית טהורה.

בדיקה מדוקדקת כזו עומדת ביסוד; הטענה שיותר ממחצית האוכלוסייה אינה מגיעה לגיבוש אחיד של שליטה צדית. טענה זו מנוצלת לשלילת האחריות של שיבושים בגיבוש שליטה צדית על התפקוד הלימודי. התשובה היחידה שניתן להעלות לטעון אבסורדי זה היא שאילו האבחון של הכישורים הקוגניטיביים והאסוציאטיביים היה מושתת על מדידה והערכה דומות, ילדים בודדים בלבד היו משיגים בו את רמת התפקוד התקינה.

טעות שכיחה אחרת - צורמת מאד - בחקר ליקויי הלמידה והקשר שלהם עם גיבוש השליטה הצדית נובעת מהעובדה שהחוקרים מחפשים מתאם סטטיסטי בין תופעות שאין - ולא צריך להיות - כל קשר ביניהם. אילו חוקר - סלחו לי על המשל הבוטה - הבוחן את הקשר בין שליטה צדית לכתיבה משווה בין כישורי הכתיבה לשליטה הצדית של הרגל, הדבר היה מעורר את פליאתם של כל אנשי השדה והאקדמיה.

חקר הדיסלקציה (ליקויי הקריאה) עסק במשך שנים בחיפוש הקשר הסטטיסטי בין שליטה צדית ידנית, (או שליטה צדית עין-יד) לבין כישורי הקריאה. במשך כל התקופה הזאת איש לא טרח לשאול האם יש ליד תפקיד כלשהו בפעילות הקריאה. היות שבפעילות הקריאה אין תפקוד ידני, רוב המחקרים לא השכילו למצוא מתאם סטטיסטי משמעותי ביניהם.

אילו נמצא מתאם כזה, הדבר היה צריך לעורר תמיהה ודאגה. ולמרות זאת, ממצאים אבסורדים אלה מובלטים שוב ושוב בספרות המקצועית כדי להוכיח כי לא קיים כל קשר סיבתי בין גיבוש שליטה ידנית לבין קריאה או - תוך הכללה מוטעית - בין שליטה צדית לבין תהליכי הלמידה. ומה באשר לאותם מחקרים שמצאו מתאם מובהק בין שליטה צדית לבין קריאה?

בעוד לפעילות ידנית אין כל חלק בקריאה, היא מהווה בסיס חשוב; במיומנות הכתיבה. למקצת הילדים הסובלים מקשיי קריאה יש גם קשיי כתיבה. המחקרים שמצאו מתאם סטטיסטי בין שליטה צדית ידנית לבין קריאה -לפחות קרב חלק מהנבדקים - עלו כנראה, בעקיפין ובטעות, על קשר זה.

הטעויות לא פוסחות גם על המחקר של צדיות האוזן. לרסן הרבה לחקור את האסימטרייה המוחית בתפקוד שמיעתי ומתרעם על השגיאות המתודולוגיות הקשות הקיימות בחקר הצדיות. הוא מציג את הקריקטורה הבאה להמחשת אווילות הצגת ממצאי חקר השמיעה הדיכוטית:



אוזן שמאל אוזן ימין אינדקס צדיות
נבדק א
0
50 +100
נבדק ב 50
0
-100
ממוצע הקבוצה 25
25
0

בדיקת הממצאים לאור "ממוצעי קבוצות האיברים" מטשטשת ואף מאיינת את דרגתה ואת כיוונה של הצדיות.

לרסן מעמיד שלושה תנאים מתודולוגיים לבדיקת השמיעה הדיכוטית:

- האינדיבידואליות של הנבדק חייבת להישמר, כלומר חישוב האסימטרייה האודיטורית צריכה להתבסס על מדד הצדיות האישית ולא על ממוצעי הקבוצה של כל האוזניים השמאליות או כל האוזניים הימניות של הנבדקים.

- יש לעשות הבחנה בין כיוון האסימטרייה ודרגתה.

- המדדים של צדיות חיובית (ימנית) שלילית (שמאלית) חייבים להיות נפרדים. מיזוג הממצאים מאיין את התוצאות.

בעבודת דוקטורט - בנושא השליטה הצדית בקרב תאומים זהים ותאומי אחווה - שנעשתה בארץ והודרכה על-ידי מיטב המומחים, היד השלטת נקבעה לפי דיווח הילדים וכל הממצאים רוכזוברשימה - מבעיתה - של עיניים, ידיים ואוזניים. ילדי המחקר פורקו לקבוצות של ידיים ימניות ושמאליות, עיניים ימניות ושמאליות ואוזניים ימניות ושמאליות. במחקר לא צוין למי שייכים האיברים האלה, לא הוזכרה כלל קטגוריה של שליטה צדית מוצלבת או של היעדר צד שליט והעובדה שלא היה תיאום בין המספרים (מספר העיניים והאוזניים השמאליות עלה בהרבה על מספר הידיים השמאליות) לא >הטרידה את מבצע העבודה ואת מדריכיו.



.

ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאפרקביתקודם