ליקויי למידה
עמוד הבית על האתר המחברת מפת האתר כתבו לי

אגדות ומיתוסים - האלים של הלמידה, החכמה והידע



Quetzalcoatl the Feathered Serpent

קֶצַלְקוֹּאַטְל היה האל האצטקי, הפטרון של הידע והלמידה בתרבויות מסואמריקניות קדומות.

המיתולוגיה האצטקית מספרת שכאשר בריאת העולם הסתיימה, האלים ובני האנוש חיו בשלום ובשלווה. כולם היו מאושרים מלבד האל קֶצַלְקוֹּאַטְל שהתקומם נגד הדרך בה האלים שיעבדו את בני האדם.

הוא החליט לאמץ לעצמו זהות אנושית, להתערות בקרב בני האדם ולחלוק עמם את כל הידע שברשות האלים.



הוא הגיע לעיר טולן בשעה שבני המקום עמדו להעלות קורבן לאחד האלים. מזועזע מאכזריות הטקס הוא התערב ודרש להפסיקו. השמאן שניהל את הטקס זעם על ההפרעה והשמיים האפירו מעננים שבישרו כי סופה עזה עומדת לפרוץ.

קֶצַלְקוֹּאַטְל הרים את ידיו לשמיים והרוח החלה לנשוב ולגרש את העננים. מרגע זה בני האדם התחילו לסגוד לו . הוא סירב למעמד הרם של אל והציע להם לחיות בענווה וללמוד עם נפש טהורה.

הוא יצר עבורם את לוח השנה, את הספרים, נתן להם את התירס, לימד אותם לעבד את האדמה, לביית בעלי-חיים. הוא לימד אותם את אומנות הצורפות וגילה להם את רזי האסטרונומיה.

הוא אסר על מלחמות, על העלאת קורבנות אדם, על רצח, גניבה, על פוליגמיה.
טולן הפכה לעיר גדולה, משגשגת ומפוארת.

אחיו של קֶצַלְקוֹּאַטְל קינא בהצלחתו ורקם תוכנית זדונית להפלתו. מחופש כאיש קשיש הוא בא אליו והביא לו דורון, משקה משכר מורעל. קֶצַלְקוֹּאַטְל שתה בהנאה רבה את המשקה, נכנס לעירפול חושים ונתקף בתאווה חושנית שגרמה לו להפר את החוקים המוסריים של העיר.

למחרת, כאשר הוא התפכח והבין את חטאו, הוא פסק שהוא אינו ראוי להיות שליט העיר, הפליג בים ונטש את עירו. לפני עזיבתו, הוא נשבע לחזור כדי לנקום בבגידתו של אחיו.

בשנה בה קֶצַלְקוֹּאַטְל היה אמור לחזור, ועל אותו חוף בים, החלו להופיע הכובשים הספרדים הראשונים ובראשם עוטה שריון זהב בוהק הקונקיסטאדור הרנן קורטז

השליט האצטקי האחרון האמין בטעות שבואו של הכובש קוטרז הוא התגלמות הנבואה על שובו המובטח של האל קֶצַלְקוֹּאַטְל.

מיד לאחר כיבוש מקסיקו, הספרדים שלחו מיסיונירים פרנציסקנים כדי להמיר את 'הילידים' לדת הנוצרית. אחד הסיפורים הדרמטים של 'הכיבוש הרוחני' הוא האוטו דה פי שהבישוף הפרנציסקני Diego de Landa ערך להשמדת תרבות המאיה.


ד"ר אילנה מודלינגר
ליקויי למידה
אגדות ומיתוסים
האוניברסיטה העברית
©