ליקויי למידה
עמוד הבית על האתר המחברת מפת האתר כתבו לי




Muhammad ibn Musa al-Khwarizmi
  780 - 850
 
 
 
 
 
 














.
אם אני תוהה ביני לביני בשאלה 'במה בדרך כלל מעוניינים אנשים בחישוביהם ?' אני מגלה כי כמעט תמיד זהו מספר. מצאתי גם כי כל מספר מורכב מיחידות וכי כל מספר ניתן לפרק ליחידות. כמו כן גיליתי כי כל מספר מאחד עד עשר גדול מקודמו ביחידה אחת. אחרי עשר, העשרות גדלות בכך שהן מוכפלות או משולשות כפי שהיו האחדות לפניהן וכך אנו מקבלים מספרים כמו עשרים ושלושים, כך עד מאה. כך ניתן להמשיך ולמנות את המספרים עד לגבול שממנו לא נוכל להעריכם יותר.

* * *
אל-חוואריזמי נולד בראשית "תור הזהב העבסית" בתקופת שלטונו של הרון א-רשיד שהצטיינה בשגשוג תרבותי, מדעי ודתי. הח'ליף הרון א-ראשיד מהשושלת העבסית היה שליט שוחר מדע שהיה מזמין לממלכתו את מיטב המלומדים בני דורו.

בימים ההם תרבות האיסלם ייחסה חשיבות רבה ללמידה בכלל ולספר בפרט. תעשיית ספרים, חנויות, ספריות, מתרגמים, מעתיקים, מאיירים, אספנים היו בכל רחבי העולם האיסלמי. ובעוד שאירופה שותקה בעלטה של עידן החושך, בגדד פרחה והייתה מרכז החיים התרבותיים, האומנותיים והמדעיים של התקופה.

התפתחות זאת התאפשרה בזכות שגשוג האוריינות אך גם בשל  הזמינות של הנייר כבסיס ליצירת ספרים. הנייר הראשון הגיע לעירק מסמרקנד, בדרך המשי, במאה שמינית, הרבה לפני שהוא הגיע לאירופה. תעשיית הנייר הוקמה בבגדד ולקראת סוף המאה העשירית הנייר החליף את הקלף ואת הפפירוס בעולם הערבי.

בימי זוהר מפוארים אלה, בגדד נבחרה לבירה של הממלכה האיסלמית שהשתרעה מהים התיכון עד הודו. העיר הגדולה והשוקקת ביותר של התקופה, בגדד, ששמה הקודם היה Madinat al-Salem, עיר השלום הפכה ל"מתנת האל" ומוקד לחילופי סחר וידע בין אסיה, הקיסרות הביזנטינית והמערב. תחת השלטון העבסי, נבנו בעיר בתי חולים, ספריות, מוזיאונים, ומסגדים ונוצרו בה הסיפורים הצבעוניים והמפולפלים של "
אלף לילה ולילה" שגיבוריהם הם סינבד המלח, שחרזאדה והח'ליפים הנערצים הרון א-ראשיד ובנו.

הח'ליף al-Mamun - בנו של Harun  al-Rashid - המשיך בדרכי אביו והקים בבגדד מצפי כוכבים לחקר השמיים ו"בתי חכמה" וכינס בהם את צוות המוחות הגדול ביותר של תקופת ימי הביניים. בבתי החכמה התכנסו מלומדים שנטלו על עצמם את התרגום לשפה הערבית של כל הכתבים של המסורת הפילוסופית והמדעית של העולם העתיק. אוסף הידע הגדול ביותר בעולם - חכמת פרס, הודו ויוון - כתבי אריסטו, אפלטון, היפוקרטס, אוקלידס, פיתגורס ואחרים, - נפתח בפני כל מי שרצה לעיין בו וללמוד אותו.

"בתי החכמה" החלו כספריות בדגם ההלנסטי של ספריית אלכסנדריה, אולם עם הזמן, הח'ליף אל- ממון שיכלל והפך אותן למרכזי תרגום, למידה ומחקר. המלומדים נהרו מכל רחבי אירופה כדי ללמוד רפואה, פיזיקה, מתמטיקה, מטאורולוגיה ואסטרונומיה בבתי החכמה של בגדד.

ב- 1258 המונגולים כבשו ובזזו את בגדד. במשך שבועות רבים, כך מספרים, מי הפרת והחידקל היו שחורים מהדיו של אלפי הספרים שהושלכו לתוכם.

בראש חקר והוראת המתמטיקה בבית החכמה עמד אל חוואריזמי, אחד מגדולי המתמטיקאים של כל הזמנים. הוא בנה מושגים וענפי מתמטיקה חדשים ויצר סינתזה בין הידע המתמטי של הודו ושל יוון.

הוא חיבר את העבודות הראשונות על אריתמטיקה ואלגברה שהפכו מקור לידע המתמטי במשך מאות השנים הבאות במזרח ובמערב.

עבודתו החשובה ביותר Hisab al-jabr w'al-muqabala - שממנה נגזרה המילה אלגברה - מתארת את הענף המתמטי של האלגברה. הוא מסביר בכתביו את השיטה העשרונית, הספרות ההודו-ערביות ואת מושג האפס כתופס מקום. האלגברה של ח'ואריזמי נועדה לפתור בעיות מעשיות של המציאות האיסלמית - היום-יומית - של תקופתו. המונח אלגוריתמים נגזר משמו של Al-Khwarizmi.

אל חוואריזמי היה גם אסטרונום מוכשר, בנה לוחות אסטרונומיות ובהדרכתו, צוות של גיאוגרפים יצר את הגלובוס הראשון של העולם המוכר בתקופתו.





ד"ר אילנה מודלינגר
ליקויי למידה
תולדות המספרים
האוניברסיטה העברית
©