ליקויי למידה
עמוד הבית על האתר המחברת מפת האתר כתבו לי




מצרים


על פי ספר המתים המצרי, כשנפש מתה מוזמנת לצאת לדרכה האחרונה, היא לא תורשה לעלות על הסירה שמעבירה אותה אל מעבר לנהר השאול אם היא  'אינה יודעת את מספר אצבעותיה'

* * *
במצרים העתיקה - ב-3000 לפני הספירה - התפתחה מערכת מתמטית חיבורית המבוססת על השיטה העשרונית.

הספרות הוצגו על ידי ציורים. הספרה 1 הוצגה על ידי מקל מאונך, פרח הלוטוס ייצג את הספרה 1000 והיחידה של 1000000 הייתה ציור של ציפור.

את ההירוגליטים- כתב החרוטומים - אפשר לכתוב מכל כיוון והכיוון שבו יש לקרוא את 'שפת הציורים' נקבע לפי כיוון הפניה של האנשים ושל בעלי החיים שמופיעים בתמונות.

מכיוון שסימני פעולות החישוב עוד לא היו קיימים, המצרים מצאו פתרון מקורי - סימן החיבור היה זוג רגליים שצועדות קדימה והחיסור, רגליים שצועדות לכיוון ההפוך.

* * *
התרומה היחודית של המצרים למתמטיקה היתה יצירת הגיאומטריה. המצרים הקדומים היו אנשי מעשה והמתמטיקה שהם פיתחו נועדה לפתור בעיות פרגמטיות של יום-יום.

מדי שנה עלה הנילוס על גדותיו והציף את הדלתה. ההצפות הביאו איתן אדמת סחף עשירה שכיסתה את השדות והפכה את הדלתה לאדמה החקלאית העשירה ביותר בעולם העתיק.

אולם ההצפות הרסו את תוואי השטח ומחקו את הסימנים בעזרתם החקלאים סימנו את גבולות השדות המעובדים שלהם.

זכויות הרכוש היו מקודשות במצרים העתיקה ופגיעה באדמת השכן הייתה עבירה חמורה שדינה מוות. או בלשון 'ספר המתים' המצרי, ליבו של העבריין יימסר למאכל לחיה נוראה 'טורפת הנשמות'.


הפרעונים מינו מודדים 'מותחי חבלים' שידעו להעריך את נזקי השטפון ולקבוע מחדש את גבולות השדות המעובדים.

ל'מותחי החבלים' היה מעמד מיוחד בחברה המצרית העתיקה, הם חישבו את יסודות המקדשים והמבנים החשובים ונחשבים על ידי ההיסטוריונים ליוצרי הגיאומטריה.


* * *







המידע על אודות המתמטיקה המצרית הקדומה התקבל מתעודות שנמצאו בת'אבס, עיר ליד הנילוס ונרכשו על ידי עורך דין סקומי בשם רינד.

המסמך החשוב הוא ה-Rhind papyrus נכתב על גבי פפירוס בכתב ההיארטי.

את הרינד פפירוס עם ההקדמה ' שיטה נכונה לחישוב, לתפיסת המשמעות של הדברים ולהבנת המעורפל והסודי' כתב הלבלר Ahmes the Moonborn בשנת 1650 לפני הספירה.

* * *
בשנת 295 לפני הספירה - בתקופת שלטון תלמי - נוסדה הספרייה הגדולה של אלכסנדריה.

הספרייה הכילה בין 400.000 ל-700.000 גווילים. הספרייה הוקמה על-ידי הסופר האתונאי Demetrius Phalereus מראשוני כת ה- Peripatetic ממשיכי דרכו של אריסטו במצריים.

תולדות הספרייה של אלכסנדריה הפכה לאחת האגדות המסופרות ביותר של ההיסטוריה העתיקה.

תלמי
השני מינה את המלומד דמטריוס פאלריאוס להקים ספרייה ולרכז בה את "כל ידע העולם" הספרים והמגילות הקיימים ולדאוג
לתרגומם ליוונית של הכתבים מתרבויות אחרות. הספר הראשון שתורגם היה הברית הישנה.

על השמדת הספרייה הגדולה - שהפכה סמל לידע עצמו - חלוקים ההיסטוריונים. אחד ההסברים מייחס  את השמדת הספרייה ליוליוס קיסר שכבש את אלכסנדריה ב-8-47 לפניה"ס. צבא הקיסר העלה באש את צי האויב שעגן באלכסנדריה. האש התפשטה לעיר וכילתה את הספרייה המפורסמת. ספורים אחרים תולים את האשם בכובשים ברבריים, במלחמת אזרחים ובמסעות הרס של קנאות דתית.

ההסכמה שמסתמנת היום אומרת שהספרייה סבלה כנראה משרשרת של פגיעות שהקטלנית שבהן חלה במאה הרביעית כאשר רדיפת הפגנים על-ידי הנצרות  הגיעה לשיאה. Flavius Theodosius שליט רומי ציווה להרוס כל מצבת זיכרון אלילית וההגמון של אלכסנדריה כנראה ציית לפקודה


מועד רצח היפאטיה מאלכסנדריה נחשב לדעת היסטוריונים רבים לראשית
התקופה החשוכה של ימי הביניים

היפאטיה הייתה בתו של תיאון, שנחשב לאדם המשכיל ביותר באלכסנדיה. תיאון העניק לבתו את החינוך הגופני והרוחני הטוב ביותר בכוונה להפכה לכליל השלמות. הוא לימד אותה מדעים, מתמטיקה, אסטרונומיה ופילוסופיה, את הדתות השונות, רטוריקה, היינו את הדרך להשפיע על אנשים בכוח השפה ואת יסודות ההוראה. תיאון חלק עם בתו את סקרנותו ואת להיטוטו לחפש תשובות לבלתי ידוע.

היפאטיה הפכה למתמטיקאית, אסטרונומית, פילוסופית ולמרצה נערצת ששיעוריה משכו תלמידים מכל רחבי אירופה. היפאטיה לא נישאה מעולם. כאשר מחזריה ביקשו את ידה היא הייתה משיבה להם בנועם רב שהיא כבר מאורסת ... לאמת.

במאה הרביעית והחמישית, אלכסנדריה הייתה נתונה תחת הנציבות הרומית. הדת הנוצרית הייתה הדת הרשמית וענייניה נוהלו על-ידי הבישוף. על אף העליונות הרשמית של הדת הנוצרית, השלטונות גילו סובלנות לאמונות ולדתות האחרות. כאשר עלתה הבישופות של סיריל, לימים "הקדוש", חלה תפנית חדה ביחס הכנסייה אל עובדי האלילים ואל הדתות האחרות. סיריל החל להתנכל לכל מי שלא היה שייך לכנסייה הנוצרית. לאחר שהוא החריב את אתרי הפולחן של הפגנים הוא דרש לגרש את היהודים מאלכסנדריה.

אורסטר, המושל של אלכסנדריה, על אף היותו נוצרי אדוק סירב לציית לפקודתו של; הבישוף. התנגדותו של אורסטר לעריצותו של סיריל עוררה איבה קשה בין השניים.

היפאטיה הייתה ידידה קרובה של אורסטר ונקלעה לעימות בין השנים. סיריל שילח המון נוצרי זועם לחולל פרעות, לבזוז ולהחריב את בתי הכנסת ולגרש את היהודים מהעיר. הוא הפיץ שמועות מרושעות על היות היפאטיה מכשפה ובשנת 415 הסית נגדה המון של נזירים שהפשיט, קרע לגזרים ושרף את המדענית, הפילוסופית, המורה, האישה הנאורה ביותר שידעה אלכסנדריה.

חברי המועצה של העיר שלחו תלונה לקיסר אך שום ניסיון לאתר ולהעניש את הרוצחים לא נעשה. רצח היפאטיה נשאר ללא מענה. אורסטס, עיף ומיואש ממאבקו בפטריארך עזב את אלכסנדריה.

* * *



ד"ר אילנה מודלינגר
ליקויי למידה
תולדות המספרים
האוניברסיטה העברית
©