ליקויי למידה
עמוד הבית על האתר המחברת מפת האתר כתבו לי



 
 
 
 
 
 
 
 
 




















 



.
אני רואה את עצמי כילד המשחק על חוף הים ומשתעשע פעם באבן חלקה יותר פעם בצדף
יפה יותר בעוד האוקיינוס הענק של האמת משתרע מול עיני וצופן את סודותיו

לאחר מותו של ניוטון, בין עזבונותיו נמצאה תיבה מיסתורית גדושה באלפי דפים כתובים בידו. התיבה הועברה להגמון של לונדון שהתבקש לבחון - במטרה לפרסם - את תוכנה. ההגמון עיין בכתובים וטרק באימה את המכסה של התיבה.

התיבה שניוטון הסתיר מעיני כל, במשך עשרות שנים, הכילה את כתביו שהסגירו את עיסוקו הסודי, האסור באלכימיה ובתורות מיסטיות. ניוטון הטיל ספק בשילוש הקדוש הנוצרי ושלל את אלוהותם של ישו ושל רוח הקודש. הוא הצטייר - מספר John Maynard Keynes הכלכלן האנגלי - "כמונותיאיסט יהודי מבית מדרשו של הרמב"ם."

המאמרים המדעיים הופקדו בספרייה של קמברידג' והכתבים האיזוטרים הוסתרו שוב בתיבה הסודית והמסוכנת. בשנת 1936 אחד הצאצאים של אחיניתו של המדען העמיד למכירה פומבית את אוסף הכתבים הסודיים של ניוטון האלכימאי. John Maynard Keynes הכלכלן האנגלי הנודע הזדעזע ממעשה הבגידה ויצא במסע לאיתור ולרכישה של הכתבים התיאולוגים והמיסטיים הוא הצליח לשים יד על קרוב למחצית מהכתבים. קיינס, מהראשונים שקראו את כתבי היד כתב חיבור Newton, the Man שבו הוא חולק כבוד רב לפועלו של ניוטון גם בתחום האלכימיה והדת משום שהבין שיצירות אלה היו חשובות בעיניו לא פחות מעבודתו בסוגיות המדעיות של הפיזיקה והמתמטיקה.


ניוטון נולד בכפר נידח במחוז Lincolnshire בחג המולד של שנת 1643.אביו היה איכר פשוט שנפטר מעט לפני לידתו של ניוטון. אמו, ממעמד חברתי גבוה יותר נישאה בשנית לכומר כפרי שלא היה מעוניין בגידול בן חורג. הפעוט הועבר לבית סבתו. הוא החל את לימודיו - קריאה ושינון לוח הכפל וכתבי קודש - בכיתה שניהלה אחת מנשות הכפר בביתה. נטוש ובודד, ניוטון הילד החל לאגור זעם רצחני על אמו ועל אביו החורג. בנעוריו כאשר פקדו אותו נקיפות מצפון על רגשותיו העוינים הוא היה מתוודה ביומנו, בכתב סתרים שהמציא, את חטאיו ובראשם "איום על אמי ועל אבי לשרוף את ביתם עליהם".

ניוטון ניחן בכושר התבוננות מופלא ובסקרנות שלא ידעה שובע. הוא הוקסם מתנועות קרני אור השמש ובחברו זמן ומרחב מדד את השינויים במשך היום, לאורך חילופי העונות והשנה ויצר את 'התבנית המרחבית של הזמן' את שעוני השמש של אייזיק ניוטון שנמצאים בשימוש עד היום בוולסטרופ.

כשמלאו לניוטון עשר שנים מת אביו החורג ואמו עברה עם שלושת ילדיה החדשים לגור בוולסטרופ. ניוטון נשלח ללמוד בעיר השוק הסמוכה. הוא לן בעליית הגג של הרוקח המקומי ולמד לטינית, מעט יוונית ועברית, תיאולוגיה וחשבון בסיסי בכיתה שבה הצטופפו שמונים תלמידים.

מחברות הלטינית של ניוטון הילד גדושות במחשבות אובדניות, ביאוש, בתחושה איומה של אפסיות ובדידות. הוא היה ילד מיוסר, דחוי, חיוור וחולני שהיה נתקף בפרצי זעם ומתקוטט עד זוב דם עם ילדי העיירה.

כאשר מלאו לניוטון 16 שנים אמו החזירה אותו לחווה כדי לנהל את האחוזה. כאשר התברר שניוטון לא בנוי מחומר החוואים הוא נשלח, בהמלצת דודו והמורה שלו, למכללת טריניטי, בקיימברידג'

ניוטון התוודע בקמברידג' לידע של זמנו שנשלט עדיין על-ידי הפילוסופיה של אריסטו. אולם בקיעים ראשונים; החלו להופיע בתורה הגיאוצנטרית - ובזכות תגליותיהם של קופרניקוס, גליליאו - כדור הארץ הודח ממיקומו המרכזי. ההרמוניה והמושלמות השמימית חוללה על- ידי התצפיות של טיכובראהי וחוקי קפלר.

ניוטון הסטודנט; שהפרוטה לא הייתה מצויה בכיסו שילם עבור לימודיו בשליחויות ובעבודות שרות שהוא ביצע עבור התלמידים האמידים.

ניוטון נבלע בעולם הידע, ב"יסודות" המתמטיקה העתיקה של אווקלידס וב"גיאמטריה" החדשה של דקרט.

מגפת המוות השחור שהשתוללה והמיתה רבע מאוכלוסיית; אירופה במאה ה-14 הרימה שוב את ראשה והתקרבה אל המכללה. קמברידג' נסגר והתלמידים שבו לבתיהם. במהלך השנתיים שניוטון בן ה-25 שהה בביתו הוא גילה את תגליותיו החשובות ביותר במתמטיקה, אסטרונומיה, פיזיקה ותורת האור.

את מאמרו הראשון על שבירת האור הלבן במנסרה הוא פירסם בשנת 1672 בכתב העת של החברה המלכותית. עד תגליותיו של ניוטון האור הלבן נחשב לאחד מצבעי היסוד של הטבע. ניוטון הוכיח שהצבע הלבן הוא מיזוג של כל קשת הצבעים. כאשר המדען רוברט הוק יצא בביקורת קשה נגד המאמר, ניוטון הגיב בחמת זעם ובין השניים התפתחה יריבות מרה שנמשכה שנים רבות.

לאחר פרסום יצירתו Principia Mathematica חלה תפנית קיצונית באורח חייו של ניוטון. ידידיו חששו שהעבודה המאומצת שאפיינה את שנות שהותו בטריניטי תמוטט אותו נפשית ופיזית והצליחו לעקור אותו מקמברידג' ולהעביר אותו ללונדון. ניוטון של לונדון הוא אדם אחר, האסטרונום, המתמטיקאי, הפיזיקאי והאלכימיסט של שנות טריניטי הפך לעורך דין, היסטוריון מרצה ויריב אימתני של אלה שחלקו על דעותיו .

אם הרחקתי לראות מקודמי, הרי זה משום שעמדתי על כתפי ענקים.

בפרק הראשון של חייו, ניוטון הוא אדם סגור, מר, מהיר חימה שסגד לבדידות והתכנס במאמץ  רוחני כביר וממושך. הוא גילה רתיעה ממגע עם העולם וחרדה חולנית מפני ביקורת. הוא שמר בקנאות על ממצאי מחקריו ונעתר לפרסמם רק לאחר לחצי שכנוע כבדים של ידידיו.

ניוטון נחון ביכולת מופלאה להתעמק בבעיה ולשמור אותה בתודעה, ימים, שבועות וחודשים, עד אשר הוא מצא את פתרונה. על חשיבתו "הדוגרת" מעידה אנקדוטה שמסופרת על-ידי ידידו, האלי. ניוטון סיפר לידידו על תגליתו החשובה בדבר תנועות כוכבי הלכת "איך אתה יודע זאת, האם יש לך הוכחה? שאל אותו האלי. "אני יודע זאת מזה שנים רבות, תן לי כמה ימים ואני אמצא איזו הוכחה." ולאחר ימים אחדים הוא הציג להאלי את ההוכחה.

בשנת 1687 הוא נעתר ללחצי השיכנוע של ידידו האלי ובמימונו של זה הרשה לפרסם את עבודתו The Philosophiae Naturalis Principia Mathematica שנחשבת ליצירה המדעית החשובה ביותר שראתה אור מעולם. בעבודה זו ניוטון קבע את שלושת החוקים האוניברסליים של התנועה ואת חוקי הכבידה. עבודתו המדעית הביאה לניוטון תהילה רבה. הוא נבחר לעמוד בראש החברה המלכותית והיה חבר באקדמיה הצרפתית למדעים.

בהיותו בן חמישים, ניוטון לקה בהתמוטטות עצבים - מלנכוליה, נדודי שינה, תחושות רדיפה - הוא איבד, כדבריו, את העקביות, היציבות של חשיבתו. לאחר תקופת החלמה של שנתיים הוא חזר אל חייו ואל מעמדו הרם הקודמים.

עשיר, מפורסם ובודד, בשנת 1727 ניוטון מת ונקבר בלוויה מלכותית מפוארת בכנסיית וסטמינסטר.







ד"ר אילנה מודלינגר
ליקויי למידה
תולדות המספרים
האוניברסיטה העברית
©