עמוד הבית על האתר המחברת מפת האתר כתבו לי

מושגי יסוד*

אוטונומיה
יכולתו של האדם לקבוע את מחשבותיו, את החלטותיו, ואת מעשיו מתוך הסתמכות על המצפון, על ביקורת עצמית, על יחס קטבי אל הלא-אני ללא תלות יתירה בגורמים חיצוניים כגון פחד מפני איום ועונש, כבילות לדעות קדומות או לדפוסי מחשבה מקובלים.

האוטונומיה נוצרת בשלב הינקות על ידי יחס תקין בין האם והילד, יחס שיוצר ביטחון אצל הילד ביחסו לסביבה ביטחון זה מהווה תנאי הכרחי לפעילות אוטונומית. בבוא העת מעבירים ההורים מסמכותם לבית הספר וכך הם מאפשרים לילד לפתח אוטונויה ביחס לתכני הלימודים, לערכים ולמערכות היחסים הנרקמות בבית הספר. העברת הסמכות באה לידי ביטוי באישור מתמשך של ההורים לנעשה בבית הספר.

אינטליגנציה

אינטרוורסיה - התכוונות כלפי פנים
נטייתו של האדם לכוון את מחשבותיו, את רגשותיו ואת מעשיו אל עצמו.

אמביוולניות
האמביוולנטיות היא תחושת " גם וגם" בה הילד מתנסה ברגשות מנוגדים המתקיימים זה לצד זה. היכולת להיות אמביוולנטי גורמת לילד לגלות את הטוב והרע בזולת ובעקבות זאת את הטוב והרע שבתוכו.

החוויה של רגשות אמביוולנטים מאפשרת לילד לפתח עולם רגשי עשיר המורכב גם מצבעי ביניים ולא רק משחור לבן ומזמנת לו את היכולת לקבל את עצמו ולתפוס את העולם באורח מציאותי

אמון בסיסי

אמהות ארכיטיפיות
האם כחלק
- בראשית מערכת היחסים של הרך הנולם עם אמו היא חלק ממנו. האחדות הזאת מתחילה להתפרק כאשר - באורח טבעי - האם מתרחקת והופכת ל-אם החסרה. ההתנסות בהעדרה של האם כרוכה באי-נוחות, בתחושת חוסר אונים אך חיונית ביותר לראשית ההתקטבות, להיווצרות הדואליות של סובייקט - אובייקט. בשלב הבא, לקראת גיל 3 חודשים בערך לאחר שהתינוק מתנסה בשובה הקבוע של האם החסרה נוצרת בתודעתו האם הקרובה זו שמעניקה תחושת מוגנות וביטחון בסיסי. "תגובת החיוך" מתוך התכוונות אל האם החוזרת מאשרת שהתינוק יודע שהיא ישות נפרדת ממנו, יודע שהיא קרובה וציפה לבואה.

אניות
תכונה המתבטאת בהחלטותיו של האדם ובפעולותיו, במחשבותיו וברגשותיו וער ומודע לאחריותו עליהם. אניות חלשה מתבטאת בהיגררות האדם אחר גירויים חיצוניים ומקריים, היינו בהיקבעותו על-ידי הלא-אני החיצוני, או בתלותו הקיצונית בלא-אני הפנימי.

אקסטרוורסיה - התכוונות כלפי חוץ

נטייה של האדם לכוון את מחשבותיו, את רגשותי ואת מעשיו אל הסביבה

בטחון בסיסי

דיכוטומיה

תפיסת המציאות כמחולקת לניגודים המוציאים זה את זה, שחור-לבן, טוב-רע
 
דיפרנציאציה
תהליך ההתפתחותי המביא לידי הפרדה ברורה בין תופעות שונות במציאות החיצונית או הפנימית

הגירה

החלפתיות
היחס הרצוי בין ה'אני' ל'לא-אני'. האדם  צריך להיות מוכן להתיחס אל האני שלו לא רק כאל סובייקט ומרכז ההתיחסות אלא גם כאל אובייקט של ההשפעות שפועלות עליו מבחוץ, מצד הלא-אני בו בזמן עליו לראות את הלא-אני לא כאובייקט של התיחסותו ושל פעילותו המעשית והמחשבתית, אלא גם כסובייקט הפועל עליו. שתי העמדות קיימות ומתחלפות זו בזו בכל רגע של ההוויה.

הטרונומיה
היקבעות האדם בידי כוחות וגורמים שאין לו שליטה עליהם.

הפנמה
המבנה הנפשי התקין משמש כמתווך וכמאזן בין העולם החיצון ובין העולם הפנימי ופעולתו המאזנת היא ההפנמה. ההפנמה יסודה בהעמדת האני הפנימי כמרכז התודעה, העמדת החיצון כאובייקט, כאחר ביחס לפנימי, ויכולת הפיכת החיצון לפנימי היינו ביטול זרורתו. כאשר מערכת היחסים בין הילד לאמו או לאביו נפגמת, המבנה המפריד בין הפנימי לבין החיצוני משתבש ולא מתהווה ההפנמה.

חיצון
החיצון הוא סגנון חיים בו יש דגש על החיצוני יותר מאשר על הפנימי. תהליך החיצון מביא את האדם לידי מצב שבו הוא חי כתוצר של גירויים חיצוניים ללא כל השתרשות בעצמו וללא תודעה עצמית. האדם המחוצן חסר פנימיות ערכית, מושגית ומוסרית התכוונות התודעה אל החסר

מידה מסויימת של הענקת משקל לעולם החיצון מצויה בכל אדם. החיצון כבעיה הוא חיצון-יתר, העצמת החיצון על הפנימי מובילה להתנהגות פסיבית ולהיגררות או - כתגובת נגד - לניסיון להכיל את החיצוני בפנימי  שעלול להביא להתנהגות תוקפנית.

חרדה

כבילות למוכר
ממאפייני סגנון החיים המחוצן. הכבילות למוכר היא הנטייה להסתגר מפני החדש, להימנע או לברוח מפני הלא-מוכר. דרך אחרת להתמודד עם הרתיעה מפני החדש היא לפרש אותו כמוכר וכך לסלף את משמעותו, היינו לסלף את המציאות. לכבילות למוכר תפקיד הגנתי חשוב משום שהיא מעניקה אשליה של שליטה ושל ידיעה. תפקיד ההוראה לזמן לתלמיד את ההתנסות בהפיכת החדש המאיים למוכר שאינו מעורר חרדה.

לא-אני

מוסריות
הערכאה המוסרית נוצרת בתודעת הילד על ידי הפנמת דמויות הוריו. בנסיבות חיים תקינות ההורים מופיעים מחד גיסא כמטילי הצווים והאיסורים ומאידך גיסא כבעלי אישיות חמה ואוהבת. כאשר הצווים והאיסורים מוצגים לילד על ידי הורים מסורים ואוהבים, הדבר ממתן את חומרתם ומקל על קבלתם. כאשר החוקים והצווים מוטלים על הילד על ידי הורים קרים ומנוכרים הם עלולים להתפס כמאיימים, מענישים וטראומטיים.

לקראת גיל שלוש מופיעה אצל הילד תקופת העקשנות בה חל מאבק בין האני המתגבש לבין מערך הצווים והאיסורים. הורים שיודעים לנווט את מרד הילד בהבנה חינוכית - שאינם מציגים את החוקים כהוראות הפעלה - יסייעו בידי ילדם להפנים אותם ולבנות ערכאה מוסרית שתעמוד כראוי בדרישות העתידיות של החברה ושל המציאות

נורמליות
נכונות האדם ויכולתו להעמיד את עצמו לרשות ההגשמה של תפקידים על-אישיים, היינו לעבור אל מעבר הגבולות של עצמו.
ליצור מגע חופשי בין האני מזה ובין הלא-אני החיצוני (הסביבה הפיזית והחברתית) והפנימי (הבלתי-מודע) מזה ולשמור על מגע זה.
נכונות האני ויכולתו לארגן, להפנים ולתאם  את הגירויים ואת ההוראות של הלא-אני.ההתנהגות הנורמלית מתבססת איפא גם על פתיחות האני וגם חוזק האני.

נורמליות מתגלית ביכולת ליצור, בהעזה כלפי מצבים חדשים ומשתנים, באהבה, באמפתיה, וביכולת להעריך את המציאות הערכה אובייקטיבית. (שלבים בהתפתחות האדם)

עמימות
היכולת לשאת עמימות, חוסר בהירות. היא חיונית ומיוחלת ביותר בתחומי דעת רבים. בחינוך לערכים, בלימודים שמושאם האדם - כגון ספרות המתארת דמות- העמימות היא הכרחית. אין לחתור להסבר, שכן התבנית העמומה היא המתאימה לתפישת האדם, לתפישת הערכים, לתפישת הסמלים. תכליתה של ההוראה הטובה אינה ביטול העמימות, אלא פיתוח היכולת לחיות עמה בשלום.

סטאטיות-התרחבות

הסטאטיות וההתרחבות הן שתי מגמות חיים שמווסתות את החוויה האנושית . המגמה לסטאטיות אחראית על היווצרות שיווי המשקל, על הפגת מתחים בגוף ובנפש, על התגבשות דפוסי תגובה והתנהגות ועל יצירת מערכות קבועות. המגמה להתרחבות אחראית על שינוי מצבים, על גדילה, על התפתחות, על הרחבת הקיים. הבריאות הנפשית מניחה ששתי מגמות החיים מתיחסות זו לזו, מכוונות זו לזו ותלויות זו בזו.

עקרון אבהי

פיגור משני

פיגור ראשוני

פרסברציה

קונפיגורציונלי
- תבניתי
פרנקנשטיין דוגל בשיטת הסבר המכונה תבניתית (קונפיגורציונאלית) המנוגדת לשיטת ההסבר המוניסטית שמיחסת תופעות רבות לגורם סיבתי אחד ולשיטת ההסבר הפלורליסטית שמיחסת לגורמים סיבתיים רבים אחריות על תופעה מסויימת

השיטה התבניתית מבוססת על ההנחה שכל גורם סיבתי הוא חלקי בלבד, הוא משתלב בכל מקרה פרטי עם גורמים אחרים שכל אחד מהם מקבל את משמעותו הסיבתית המיוחדת והחד-פעמית  מתוך השתלבותו עם כל שאר הגורמים החלקיים. משמעות הגורם הסיבתי נקבעת גם מגורמיו-הוא ומושפע גם מתוצאותיו.

קטביות

קיום יחד של ניגודים

תוקפנות

תנאי עוני קיצוניים

***
*קרל פרנקנשטיין הוא פילוסוף, פסיכולוגי ואיש חינוך והוא משלב בכתיבתו את שלושת תחומי הדעת האלה כדי להפוך את משנתו נגישה יותר לקוראים אני מדגישה את הפן החינוכי ולא מתעמקת יתר על המידה בהסברים הפילוסופיים והפסיכולוגיים של תורתו.




ד"ר אילנה מודלינגר
בית הספר לחינוך ©