עמוד הבית על האתר המחברת מפת האתר כתבו לי




















השיכחה

ברוסיה של ראשית המאה ה-20 עורך עיתון הבחין שאחד מהכתבים שלו לא נזקק לרישום הפרטים לצורך כתבותיו. כאשר הוא נזף בו על רשלנותו הכתב, ביישן ומגושם, התוודה שהוא עצמו מופתע מהעובדה שאחרים נאלצים לרשום, על-מנת לא לשכוח את פרטי כתבותיהם. הוא זכר הכל.

עורך העיתן הפנה את הכתב, סלומון Shereshevskii, אל לוריא. המפגש בין "האיש שלא שכח דבר" לבין לוריא והקשר שנרקם בין השניים במשך 30 השנים הבאות הוליד את אחד הסיפורים ההזויים על המהתלות האכזריות של המוח האנושי.

שרשבסקי זכר הכל, רשימות ארוכות של מספרים, גם לאחר עשרות שנים, גם הלוך וגם חזור, פואמות בשפות זרות, נוסחאות מורכבות... זכרונו הפנומנלי לא ידע גבולות ולא ידע דעיכה.

סוד הזכרון האין-סופי של שרשבסקי היה טמון בעיוות מוחי חריף של synaesthesia שבו כל גירוי שחדר לקשב של האיש נקלט בו-זמנית על ידי כל החושים שלו. לכל גירוי שהגיע לסף הקליטה שלו היה צבע, תמונה, צליל, תחושה וריח.

היות וכל גירוי - במסגרת הקליטה הסינסתזית - בא עם תמונה משלו, שרשבסקי העצים את זכרונו בטכניקה של method of loci של בניית ההזכרות על אלבום תמונות מנטליות.

לאחר טלטולים מקצועיים רבים, האיש עלה על הבמה והפגין את כשרונו הנדיר במופעים של מנמוניסט. זכרונו הפנומנלי לא זיכה אותו ביתרון אינטלקטואלי. הוא היה בעל מנת משכל ממוצעת. עם השנים, המטען הכביר של הזכרונות שלא ניתנו למחיקה והקליטה הרב-חושית החלו להתעלל במנמוניסט. בשל קליטת היתר הוא הפך מבולבל וכבד תגובה, החריפות שבה מוחו הבחין בכל שינוי הפך את האנשים שהוא הכיר מזה שנים לשונים, לזרים. הוא הפסיק לקרוא משום שכל מילה שהוא קרא העלתה בו את חמש האסוציאציות החושיות שמנעו ממנו את הבנת משמעותה.

נואש מהנטל הכבד, הוא ניסה להתנער מזכרונותיו. הוא רשם את כל הזכור לו על גליונות נייר ושרף אותם בתקווה פתטית שאם הם ייהפו לאפר, הם ייעלמו ממוחו העייף, הגדוש. המנמוניסט המותש חיפש - לשווא - עד סוף ימי חייו המוטרפים את מעיין השכחה Lethe האגדית שבניגוד להבטחות הקדמונים הייתה מביאה לו את שלווה והשפיות המיוחלת. סיפורו של 'האיש שלא ידע לשכוח' הונצח ברומן המדעי של הנירולוג אלכסנדר לוריא.



The Mind of a Mnemonist. A Little Book about a Vast Memory. A. R. Luria 1968



ד"ר אילנה מודלינגר
בית הספר לחינוך ©