עמוד הבית על האתר המחברת מפת האתר כתבו לי



















 




 




ברונו בטלהיים והאמהות המקפיאות

בשנת 1990 ברונו בטלהיים "איבד את טעם החיים". הוא נטל כדורי שינה, עטף את ראשו בשקית ניילון וחנק את עצמו למוות. לאחר מותו נפתחה תיבת פנדורה ונחשול של האשמות מוטט את אמינותו ואת המוניטין של הפסיכולוג האמריקאי הנערץ.

בטלהיים יצר תורה טיפולית ייחודית עבור ילדים שסובלים מהפרעות נפשיות קשות והיה מראשי המומחים שדגלו בטיפול פסיכודינמי בילדים אוטיסטים.

האוטיזם הוגדר לראשונה בשנת 1943 על ידי Leo Kanner שמנה בין הגורמים הסיבתיים שלו את העדר החום ההורי אל הרך הנולד ופתח בכך את אחת המערכות המבישות בתולדות הפסיכולוגיה נגד "האמהות המקפיאות" שדוחות את ילדן לכלא האוטיסטי. קנר חזר בו מהאשמת הורי הילד בגרימת ההסתגרות האוטיסטית בנאומו בשנת Autism Society of America 1969 בהצהירו: מאז פרסום כתבי בכנס של הראשונים ועד היום תארתי את ההפרעה כמולדת. היות ובפרסומי העלתי מאפיינים אחדים של הורי הילדים האוטיסטים, צוטטתי - שלא כהלכה - כמאשים אותם במחלת ילדם.

התיאוריה של "האמהות המקפיאות" אומצה ונקבעה כגורם סיבתי בלעדי להיווצרות האוטיזם על ידי הפסיכולוג - המרצה להתפתחות הילד באוניברסיטת צ'יקגו - ברונו בטלהיים. הפסיכואנליזה, תורת הנפש ששלטה ללא עוררין בתקופה זו, נתנה גיבוי להסבר הפסיכודינמי, לפיו מחלת הנפש נגרמת ממערכת קשרים מעורערת בין ההורה לילדו.

Our experience with the parents of autistic children, many of whom are good, well-educated, middle-class people, leaves little doubt that in their deepest
emotions they wish to be rid of these utterly unmanageable off-spring.

וכך, במשך עשרות שנים, הורי הילד האוטיסטי, בנוסף לקשיים הנוראים של גידול ילד שאינו מתקשר, שמתקשה להחזיר חיוך ואהבה נאלצו לשאת גם משא של אשמה על גורלו. הראשון שהעז לתקוף את התיאוריה של האמהות המקפיאות היה הפסיכולוג Bernard Rimland, אב לילד אוטיסטי שהוציא לאור, בשנת 1964 את ספרו: Infantile Autism: The Syndrome and its .Implications for a Neural Theory of Behavior. רימלנד מציע בספרו את הרעיון שהאוטיזם נגרם מהפרעה נירולוגית ולא מחסך רגשי.

ספרו של בטלהיים - The Empty Fortress: Infantile Autism and the Birth of the Self - המבצר הריק - יצא לאור לאחר שעבודותיו של רימלנד היו מוכרות בקהיליית המומחים. בטלהיים לא התעלם מההסבר הנירולוגי של ההפרעה אך לדבריו:

"אין זה מעניני, כך נדמה לי, לבחון את ההשערות על האטיולוגיה האורגנית של האוטיזם. אם יתברר שההפרעה הזאת ניתנת לריפוי באמצעות הפסיכופרמקולוגיה, או כל שיטה טיפולית שאינה פסיכולוגית, של מערכת העצבים המרכזית, אנו נפסיק את מאמצינו לרפא אותה לפי עקרונות הפסיכולוגיה,אך בודאי לא לפני כן". La fortress vide עמ '493

ההבטחה לא קויימה. במשך שנים רבות הטיפול בילדים אוטיסטים התבסס על עקרונות הפסיכולוגיה וההורים המקפיאים נשארו האשמים בגרימת ההסתגרות האוטיסטית של הילד.

מחוללי האוטיזם טרם אותרו בודאות וההפרעה נחשבת היום להתפתחותית שמקורה במערכת הפיזיולוגית והנירולוגית של הילד. הורי הילדים האוטיסטים נוכו מכל אשמה.


.

ד"ר אילנה מודלינגר
בית הספר לחינוך ©