עמוד הבית על האתר המחברת מפת האתר כתבו לי




פסיכופתיה













The fundamental factor in psychopathy is an inability to participat in or understand the emotional aspects of humanity Hervey Cleckley The mask of Sanity

פסיכופתיה

המושג 'פסיכופתיה' אינו מוגדר באופן רשמי באף אחד מהמדריכים המקצועיים בתחום הפסיכופתולוגיה. הקטגוריה הקרובה ביותר לפסיכופתיה במדריכים אלה מתארת הפרעת אישיות אנטיסוציאלית, שמפגינה התנהגות נורמטיבית כלפי חוץ עם קושי בתפקוד הרגשי והחברתי שבא על ביטויו במניפולטיביות ובהתעלמות יהירה מנורמות חברתיות מוסריות.

בהיעדר הגדרה מוסכמת, חקר הפסיכופתיה כאוטי, עם מדדים שונים של ההפרעה ללא תיאום, מהימנות או תוקף.

דברי הביקורת והמחלוקת בין החוקרים מיותרות לחלוטין. הקושי בחקר הפסיכופתיה לא נובע מכשל החוקרים כי אם מהעובדה שהפסיכופת 'הטהור' לא ניתן למחקר. הוא חבוי עמוק ב'ארון' ויוצא ממנו בתחפושת של אדם חביב, מקובל, נורמלי.

אם באורח פלא יצליחו לאתר ולגייס קבוצת מחקר של פסיכופתים, הם ידעו להערים על כל המבחנים להתל בחוקרים ולהצטייר כאנשים בריאים בנפשם.

המידע הקיים על הפסיכופתיה בא מתצפיות של חקר מקרים.

העבודה המשמעותית ביותר נערכה על-ידי פסיכיאטר אמריקאי Hervey Cleckley ופורסמה בשנת 1941 בספרו - מסיכת השפיות The Mask of Sanity .הספר, במהדורות מחודשות רבות, היווה מקור במשך עשורים רבים למידע על ההפרעה הפסיכופתית.

קלקלי מציע - על בסיס עבודתו במוסד סגור של חולי נפש - מספר איפיונים של הפסיכופתיה

אינטליגנציה טובה וקסם אישי שטחי
היעדרהזיות וחשיבה אי-רציונלית
היעדר עצבנות או ביטויים נוירוטיים
חוסר אמינות
חוסר כנות ויושר
היעדר חרטה ותחושת אשמה
התנהגות אנטי-סוציאלית
שיקול דעת לקוי ויכולת דלה ללמוד מניסיון
אגוצנטריות פתולוגית וחוסר יכולת לאהוב
תגובות רגשיות דלות
היעדר תובנה
היעדר היענות לקשרים בין-אישיים
איומי סרק של התאבדות ללא מימוש בפועל
חיי מין מזדמנים ואקראיים
כישלון לעצב ולממש תכנית חיים


המבקרים לא חסו על עבודתו של קלקלי ובעיקר על העובדה שהתצפיות נערכו בבית חולים לחולי נפש, מסגרת שאינה מיועדת לפסיכופתים והמאושפזים שאותם הוא מתאר לא יכולים לייצג את אוכלוסיית הפסיכופתים. .

טרם מצאו דרכי טיפול בפסיכופתים. אנשי המקצוע נמנעים ממגע אישי אתם משום שבכל מסגרת טיפולית הפסיכופת משתלט על התהליך הטיפולי הופך את המטפל לקורבן תכסיסיו והמניפולציות שלו.



יכולת ה'אני' למלא את תפקידו כמרכז מארגן של התודעה ומבנה המפקח על הפעולות

'האני המנופח' של הפסיכופת לא ממלא את תפקידו כמרכז מארגן ומתאם של התודעה תוך התייחסות קטבית אל המציאות  כי אם תוך התיחסות אל עצמו בלבד.

היקף התודעה השפעתה המשנית של ההפרעה על האינטליגנציה ועל כושר הלמידה

היקיף התודעה וכושר הלמידה נקבעים על-ידי דרגת האינטליגנציה של הפסיכופת ואין הם חלים על
התחום החברתי והקשרים הבין-אישיים.

יחסי הפרט לסביבתו החמרית והחברתית

הלא-אני לא קיים כישות נפרדת כי אם כרכוש של 'האני המנופח'

היחסים שבין ה'אני' וה'בלתי-מודע' ומשמעותו של ה'בלתי-מודע' להיווצרות ההפרעה

הפסיכופת חי ללא כל מגע עם 'הבלתי-מודע'  הסתגרותו מ'הבלתי-מודע' היא המאפשרת לו את גישתו ההתנפחותית.

החרדה

הפסיכופת אינו מסוגל להתנסות בחרדה. אי יכולתו ליצור יחסים אישיים והתנפחות 'האני' שלו מגוננים עליו מפני תחושת סכנה ואיום על ה'אני'.

המצפון

ה'אני המנופח' הוא מעל לנורמה ולחוק הפסיכופת אל מתנסה ברגשי חרטה ואשם. . 

אופי התוקפנות בתמונה הקלינית

התוקפנות במובנה המקובל אינה אופיינית לפסיכופת. האני המנופח תופס את הזולת כרכושו הפוטנציאלי והוא רשאי לעשות בו - או לחסל אותו - כאוות נפשו.

יחס העדיפות שבין שתי מגמות החיים 'המגמה לסטאטיות' ו'המגמה להתרחבות'

אי יכולתו של הפסיכופת להגיע לסטאטיות ועדיפות מוחלטת של המגמה להתרחבות הם מאפייני התמונה הקלינית.
***
התמונה הקלינית מבוססת על משנתו התיאורטית של פרופסור קרל פרנקנשטיין 'האדם במצוקתו' הוצאת עם עובד ודביר תל אביב תשכ"ד




ד"ר אילנה מודלינגר
©