עמוד הבית על האתר המחברת מפת האתר כתבו לי






















פסיכוזה

בניגוד לרוב התמונות הקליניות שנחשבות ל'הפרעות' אישיות, הפסיכוזה מוגדרת  כ'מחלת נפש'.

את הפסיכוזה ניתן לתאר כמצב בו האדם מתקשה להבדיל בין המציאות החיצונית לעולמו הפנימי.  הפסיכוזה יכולה ללבוש צורות שונות. היא יכולה להיות אירוע חולף מבלי להותיר סימנים של מחלה, והיא עלולה להיות ביטוי של מחלה כרונית, ממושכת

המצב הפסיכוטי מתאפיין במחשבות ובהזיות שווא, בהפרעות בחשיבה, בתפיסת המציאות וביכולת לנהל אורח חיים תקין.

תרופות אנטי-פסיכוטיות מסייעות בהפחתת הסימפטומים הקשים ועוזרות למטופל לתפקד בחיי היום יום.


יכולת ה'אני' למלא את תפקידו כמרכז מארגן של התודעה ומבנה המפקח על הפעולות
'האני' מוצף על ידי ה'בלתי-מודע' ולכן  אין הוא מתיחס למציאות האמיתית אלא למציאות מדומה.

היקף התודעה השפעתה המשנית של ההפרעה על האינטליגנציה ועל כושר הלמידה
התודעה משתנית בעקבות פלישה של תכנים זרים, בלתי-מודעים. לכושר הלמידה אורבת סכנה של סילוף על ידי 'הבלתי- מודע'.

יחסי הפרט לסביבתו החמרית והחברתית
'הבלתי-מודע' האוטונומי כובש את ה'לא-אני' החומרי והחברתי ומסלף את תכניו.

היחסים שבין ה'אני' וה'בלתי-מודע' ומשמעותו של ה'בלתי-מודע' להיווצרות ההפרעה
הפסיכוזות נקבעות, יותר מכל תמונה קלינית אחרת, על ידי האוטונומיה של הבלתי-מודע . 'האני' נמצא במצב של חוסר אונים מולו.

החרדה
'האני' חווה חרדה מתמדת מפני סכנת ההיבלעות על ידי ה'בלתי-מודע'.

המצפון

בפסיכוזה נמצא חיצון מוחלט, או חיסול של האשמה.

אופי התוקפנות בתמונה הקלינית

התוקפנות - במקרים מסוימים - היא תופעת לוואי לא מהותית של הבהלה.

יחס העדיפות שבין שתי מגמות החיים 'המגמה לסטאטיות' ו'המגמה להתרחבות'
עצמת המגמה לסטאטיות היא מסימני ההיכר המהותיים של הפסיכוזה

***


ד"ר אילנה מודלינגר
בית הספר לחינוך ©