עמוד הבית על האתר המחברת מפת האתר כתבו לי

.

 
 
 
 
 
 
 
 

 






 




על מערכות החושים

הפרק הזה סוקר את המערכות החושיות עם דגש מיוחד על ההפרעות שעלולות לשבש את תפקודן ואגב כך לפגום בתהליך התקין של הלמידה. המגבלות החושיות לא כלולות ברשימת הגורמים הסיבתיים לליקויי למידה. תלמיד שנכשל ברכישת הקריאה בשל פגמים במיקוד ראייה לא יוגדר כ-"דיסלקטי", הוא סובל מקשיי למידה אך לא מ"ליקויי למידה". בנוסף למתן מידע בסיסי על מאפייני הקליטה החושית, מטרת הפרק היא גם לחדד את האבחנה המבדלת בין ליקויי למידה לבין קשיי למידה.

המערכות החושיות קולטות סוגים שונים של אנרגיה -אלקטרומגנטית של האור, מכנית של הקול, כימית של הריח והחיישנים שלהן שונים זה מזה אולם כל אחת מהן מתרגמת את הגירוי שהיא קולטת לשפת המוח - האות החשמלי. הראייה והשמיעה מתנהלות בעולם הפיזיקלי - על יסוד חוקיות שהמדע שולט בה היטב ולכן שתי המערכות האלה ניתנות לדירוג, למדידה. חוש הריח ממונה על עולם הכימיקלים שהוא בעל מורכבות כבירה שלא השפה ולא המחקר המדעי מסוגלים לתאר אותו בנאמנות

absolute threshold הסף האבסולוטי של הקליטה
אחד המדדים לתקינות החישה הוא הסף האבסולוטי -Absolute threshold-של הקליטה, היינו אותה נקודה - אותה מנת אנרגיה - שבה הגירוי נקלט וחודר למאגר הזיכרון החושי. סף חישה נמוך מדי גורם להצפה, להזרמה של הררי גירויים שמנגנוני התפיסה יתקשו לארגן לשלמות בעלת משמעות. סף שמיעה נמוך, סף ראייה נמוך, רגישות יתר של העור - זירת המערכת הטקטילית - מציפים את הילד בשפע תחושות שעלולות לאמלל, לבלבל ולעייף אותו ולהסיח את דעתו מהמטלה שבה הוא אמור להתמקד. סף חישה גבוה מדי עלול אף הוא לשבש את התנהגות הילד.

בשל החסך בגירויים "המוח המשועמם" נוטה להעביר לילד הוראות הפעלה וכך הוא ממלא את החסר במנת הגרייה לה הוא זקוק. בניסיונות הטיפול הראשונים בילדים שסובלים מתנועתיות יתר האמינו שאם יעטפו אותם בסביבה דלת גירויים הדבר ירגיע וימתן את התנהגותם התזזיתית. הסביבה המשופרת, דלת הגירויים לא זו בלבד שלא הרגיעה, היא אף הגבירה את תנועתיות- היתר של הילדים.

The difference threshold
תכונה אחרת של החישה היא The difference threshold סף ההבדל הקל ביותר בעוצמת שני גירויים. סף זה מכתיב את מידת הרגישות של החושים לשינויים שחלים בגרייה.

Sensory Adaptation
כדי לייעל את דרכי החישה, המוח נוקט בתכסיס המכונה Sensory Adaptation הסתגלות חושית. אם הגירוי מתמשך ולא חל בו שינוי משמעותי, הקולטנים נוטשים אותו ומתעלמים ממנו.

לאסטרטגיה זו חשיבות רבה בהסתגלות -בעיקר לנסיבות תחושתיות עתירות מצוקה כמו סביבה רועשת, ריח לא נעים, בגד מגרד וכד'. ההסתגלות החושית פוטרת את הקולטנים "המשועממים" מחובת הדיווח המתמשך ומשחררת אותם לקליטת גירויים חדשים.

ממדי הקליטה
מאפיין נוסף של הגירויים הוא הממד בו הם מתממשים. הגירוי החזותי מתממש בממד המרחב ונשאר מול עיני הצופה לאורך זמן. הבמה של הגירוי השמיעתי היא בממד הזמן ומיד לאחר הופעתו הוא נעלם. בשל הבדל זה באופנות הקליטה, הגירוי השמיעתי זקוק לסיוע כדי להיקלט כראוי. העזרה באה מהכיוון של הזיכרון. מאגר הזיכרון החושי קולט הבזקי גרייה ושומר עליהם למשך זמן קצר מאוד. הזיכרון החושי החזותי קולט, בהרף עין מידע מהסביבה ושומר עליו כ"זיכרון תמונתי" - icon memory - למשך שנייה אחת. מאגר הזיכרון החושי השמיעתי נדיב יותר ומסוגל לשמור על הצליל שקלט כ-"זיכרון הד" echoic memory
 במשך 3, 4 שניות.

הבדל נוסף בין החושים הוא טווח החלות שלהם. הראייה והשמיעה הם החושים של הרחוק, המגע, הטעם והריח קולטים את הקרוב.

חסך חושי
אחת התופעות המרתקות שמאפיינות את הקשר בין המוח לשדרים של החושים היא ההזדקקות שהמוח מגלה לאותות שבאים מהמערכות החושיות. מוח מורעב, שאינו מוזן בגירויים חושיים מתחיל, לאחר תקופת חסך של מספר שעות לייצר הדמייה של מידע חושי. הניסויים שנערכו על חסך חושי מעלים שנבדקים ששהו במיכלים מונעי חישה - בתמיסת מלח בחום הגוף שלא יוצר שום גירוי של העור, בדממה ובחושך מוחלטים - החלו, לאחר 12 שעות של היעדר קליטה חושית, להזות ולחוות תחושות דמיוניות של קולות, מראות, מגעים וריחות. המוח לא מסוגל לשאת את הדממה החושית ובלא גרייה הוא ממציא את החסר לו.



.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאפרקביתקודם