עמוד הבית על האתר המחברת מפת האתר כתבו לי


 
 
 
 
 
 
 
 
 






 

.


המערכת השמיעתית

לערוץ השמיעתי חשיבות מיוחדת בתהליכי הלמידה היות שדרכו מוזרמת הישות הלשונית החשובה - השפה המדוברת. השפה המדוברת היא השלב הראשון והבסיסי במערכת הלשונית של האדם. קשיים בלמידה או עיכובים ברכישתה פוגמים לא רק בהתפתחות הלשונית אלא גם בתהליכים הכרניים נלווים, בהשתלבות החברתית בכלל.

מערכת עיבוד המידע השמיעתי כוללת ארבע רמות: הראשונה היא הרמה הנירולוגית, רמת החישה דרכה מתקבלים הצלילים. הרמה השנייה היא רמת ה"האזנה". ברמה השלישית מתרחשת התפיסה השמיעתית הכוללת תהליכי הבחנה, זיהוי צלילים וסיווגם. ברמה הרביעית ניצב הזיכרון השמיעתי המארגן את הגירויים ומאפשר את אחסונם ואת שליפתם.

ברמת החישה הגירוי עובר מהסביבה למרכז התואם במוח. דרכו של הצליל עד קליפת המוח השמיעתית רצופה תהפוכות רבות.

הצליל שמופק באוויר עובר - כאות אקוסטי - לעור התוף. התוף הופך את הצליל לאות מכני שעובר דרך הנוזל התוך אוזני והופך לאות הידראולי שמגיע אל עצב השמיעה כאות חשמלי ומשם אל קליפת המוח כאות אודיטורי.

המסלול השמיעתי ללימוד שפה עולה ביעילותו על המסלול החזותי. האוזן פעילה עוד לפני הלידה. היא קולטת גירויים ממלוא היקף המרחב הסובב: בו-זמנית, בהמשכיות, בחושך, מעבר לפינות ומבעד לקירות. המכשולים שחוסמים את הערוץ החזותי אינם בולמים את הקליטה השמיעתית.

תפיסת הצליל על רצף זמן נוצרת אף היא בתהליך התפתחותי. התינוק מתחיל להגיב לצלילים בגיל צעיר מאוד. בבדיקת התפיסה הקצבית של תבניות, ההבחנה בין ממדים שמיעתיים שונים והיכולת לסידור צלילים על רצף בקרב תינוקות נמצא שכבר בגיל שבעים יום הם מגיעים להבחנה ברצף, שהיא תנאי מוקדם להתפתחות השפה. לאחר שהתינוק מגיע בהצלחה לתפיסת רצף הסדרה, מתפתחת אצלו היכולת לזהות צליל על רקע רעשי הסביבה ולאחר מכן היכולת להעניק שם ייצוגי לצליל.

המחקרים על ההבדלים בין המינים בתפקודי המוח מעלים עליונות של הבנות לאפנות של הקליטה השמיעתית. כבר סמוך ללידה הבנות מגלות רגישות רבה יותר לצלילים, לקולה של האם, למשל. הן מרבות לפנות לעבר מקור הצליל ומגלות רתיעה חזקה - יותר מהבנים - מרעשים חזקים. עליונות השמיעה של הנשים מתמידה לאורך כל הגילים והירידה בכושר זה מופיעה אצלן מאוחר יותר מאשר אצל הגברים. הילדות מתחילות לדבר מוקדם יותר ואוצר המילים שלהן גדול משל הבנים. בד בבד עם העדיפות השמיעתית, הבנות מצטיינות גם בהבשלה מוקדמת יותר של התנועתיות העדינה. הדבר מקנה להן יתרון בביצוע הדיבור, בהגייה, בהטעמה, בשטף הדיבור ובשליטה הלשונית. מספרן של הבנות בקבוצות המצוקה הלשונית - דיסלקציה, דיסגרפיה, גמגום - נמוך מזה של הבנים ואף יכולת השיקום שלהן מהפרעות לשוניות גבוהה מזו של הבנים.

ילד לקוי למידה מגלה לרוב קשב קצר ובלתי ממוקד. הוא אינו מסוגל לערוך סינון בין דמות ורקע שמיעתיים או להתרכז בגירוי אחד מתוך שפע של גירויים. ילדים לקויי למידה מגלים נחיתות האזנה בכל אחד מן התפקודים השמיעתיים הבאים: ברירה,מיקוד והעברת המיקוד. בעיית הברירה מתבטאת בחוסר יכולתו של הילד לבודד את הצליל המשמעותי מתוך סדרה של צלילים או מתוך סביבה רועשת. הקושי במיקוד מתבטא בחוסר יכולת לעגן את הקשב על צליל או על מילים לאורך הזמן הדרוש לקליטתם. הבעיה בהעברת המיקוד מתגלה בקשייו של הילד להעביר את הקשב אל הגירוי החדש כאשר הצליל הישן אינו דרוש לו יותר.

התפיסה השמיעתית מסוגלת לקלוט ולתת משמעות לגירוי רק על רצף של זמן. ממד הזמן הוא המייחד את מערכת השמע והופך את התפיסה השמיעתית לחוויה המשכית ודינמית. הבנת משפט אפשרית רק על-ידי קשור בין תחילתו לסופו, ומתן משמעות לרצף צלילים אפשרי רק על בסיס כוליותה של הסדרה. בשל מאפיין ייחודי זה של התפיסה השמיעתית היא תלויה בכושר נוסף - ביכולת לארגן סדרות. החוקרים משערים שהתפיסה הסדרתית אינה מתבצעת על-ידי תפיסת כל פריט נפרד שלה אלא על בסיס 'איכויות' מסוימות של הסדרה כולה. סדרת צלילים נתפסת כמאורע תפיסתי אחיד ושלמות הצורה משמעותית מעבר לחלקיה.

לתכונה זו של הקליטה השמיעתית השלכות חשובות על דרך ההוראה מיומנויות השפה. ממד הזמן, המבדיל בין התפיסה החזותית לשמיעתית, משפיע גם על אופן העיבוד של הגירוי השמיעתי. את הנתונים החזותיים האדם קולט ומעבד מהסביבה.

היות שהגירוי השמיעתי - מעצם טיבו - נעלם, הנתונים השמיעתיים חייבים להיקלט בזיכרון קצר- טווח ולעבור את העיבוד ממנו.

בשל שונות זו בקליטת הגירויים, מערכת השמע מקבלת "עזרה" ממאגר הזיכרון החושי. מאגר הזיכרון החושי קולט הבזקי גרייה ושומר עליהם למשך זמן קצר מאוד. אולם בעוד הזיכרון החושי החזותי נשמר  כ"זיכרון תמונתי" icon; memory למשך שנייה אחת, הגירוי החושי השמיעתי נשמר במאגר כ"זיכרון הד" Echoic memory במשך 3 עד 4 שניות


.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאפרקביתקודם