.

 
  
 
  
 







 

.
   

האבולוציה של העין

העין היא אחת היצירות המופלאות ביותר ביקום המוכר. בשל מורכבותה ותחכומה, העין ניצבת בלב המחלוקת שמסעירה את אנשי המדע מאז 22 בנובמבר 1859 היום שבו נמכר בלונדון ב- 15 שילינג העותק הראשון של "מוצא המינים" של צ'רלס דרווין.

"ההנחה שהעין - על כל תחבולותיה שלא ניתנות לחיקוי לכיוונון למרחקים שונים, לקליטה של מנות אור שונות ויכולתה לתקן סטייות ועיוותים - הייתה יכולה להיווצר בברירה טבעית, נראית -אני חייב להודות- אבסורדית מאין כמוה" כותב צ'רלס דארווין בספרו "מוצא המינים".

ואם המורכבות של האיבר המופלא הזה הביכה אף את אבי תורת האבולוציה, למתנגדיה, חסידי הבריאה, היא שימשה הוכחה חד-משמעית לצדקתם. "אם האבולוציה מתרחשת בתהליך של שינוי הדרגתי, כיצד היא הייתה יכולה ליצור את חלקי העין - העדשה, הרשתית, האישון ועוד -שאף אחד מהם, לבדו, לא מסוגל לאפשר ראייה. במילים אחרות, איזו תועלת יכולה להיות בחמישה אחוז של עין?"

"אין זו אמת שהיה צורך להגשים את כל היצירה המושלמת הזאת בבת אחת. אין זו אמת שכל חלק חיוני להצלחת השלם. מערכת פשוטה, עשוייה למחצה ... עדיפה על שום דבר. בלי עין אתה עיוור לגמרי, עם חצי עין תוכל לזהות את הכיוון הכללי של הטורף... וזה יכול להיות כל ההבדל בין חיים למוות" עונה לשוללי הברירה הטבעית ריצ'רד דוקינס*

המדענים לא נרתעו מהמורכבות ובנו תרחיש משוער - על דרך היתרון; ההישרדותי - לעיצוב איבר הראייה המופלא של היצורים החיים בימינו. הם נעזרו במנגנוני ראייה של בעלי-חיים פרימיטיביים כדי לבנות את הרצף המשוער של התהליך ההתפתחותי.

המקור הקדום של העין היה כתם קטן מכוסה בפיגמנטים, רגיש לאור, שהופיע על העור. המבנה הזה העניק לבעליו יתרון הישרדותי, כמו ההתחמקות מטורף. שינויים אקראיים יצרו גומה על חלקת העור הקטנה. העמקת השקע והקטנת קוטרו חידדו את קליטת האור של מבנה הראייה הארכאי הזה. הכתם הרגיש לאור הפך לרשתית, שכבת התאים והפיגמנטים בחלק האחורי של העין האנושית. עם השנים, על פתח השקע התפתחה עדשה, שכבה כפולה, שקופה שהתמלאה בנוזל צלול והקנתה לעין את צורתה הקמורה.

במהלך הברירה הטבעית נוצרו סוגים רבים של איברי ראייה, והעין האנושית לא נחשבת למוצלחת שביניהם. חסידי תורת האבולוציה מנצלים את המגרעות המבניות של העין האנושית וטוענים שארכיטקט בעל כוח עליון היה בורא יצירה מכובדת וטובה יותר.

העיניים של היצורים החיים שונים כל כך זה מזה עד שנדמה היה למדענים שהמינים השונים פיתחו, כל אחד בנפרד, מנגנון ראייה משלו. המחקר הגנטי של השנים האחרונות סתר את הנחת ריבוי המקורות והוכיח שהמבנה הבסיסי של המערכת החזותית משותף לכל היצורים החיים.

*השען העיוור" הוצאת דביר 1993 עמ' 56


.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאפרקביתקודם