.

 
 
 
 
 
 
 
 
 








 

.
 

ליקויי שמיעה

חקר האודיולוגיה התפתח בעשורים האחרונים בקצב מואץ. המודעות לחשיבות הנושא גברה והאיתור, האבחון, הייעוץ וההדרכה ניתנים במסגרת שרותי הבריאות הממוסדים. הטכנולוגיה המודרנית קידמה אף היא, באורח מרשים, את השיקום של הליקויים במערכת השמע.

בדיקת שמיעה חדות השמיעה נמדדת באודיומטר ומדורגת על-פי דציבלים dB היינו עוצמת הצליל.

אובדן שמיעה עד 15 דציבל אין פגיעה משמעותית במיומנויות הלשוניות
אובדן שמיעה עד 30 דציבל קושי לקלוט לחש
אובדן שמיעה עד 45 דציבל קושי לקלוט דיבור רגיל
אובדן שמיעה עד 60 דציבל קושי לקלוט דיבור חזק
אובדן שמיעה עד 80 דציבל קליטה של קול מוגבר בלבד
אובדן שמיעה מעל 80 דציבל היעדר קליטה שמיעתית

סוגים של אובדן השמיעה

אובדן השמיעה היא הפרעה שכיחה מאוד בקרב האוכלוסייה.

אובדן שמיעה הובלתי - Conductive ההפרעה מתקיימת כאשר גלי הקול לא מסוגלים לגרות את תאי החישה באוזן הפנימית. כאשר גל הקול - הסימן המכני - לא מומר בשבלול האוזן לגל נוזלי - הסימן ההידראולי - שרשרת הפקודות נשברת והמסר הקולי לא מגיע ליעדו. הגורמים הסיבתיים יכולים להיות חסימה של המעבר על-ידי גוש שעווה, היצרות תעלת השמע החיצונית, חירור עור התוף, אי- רציפות של עצמימי - השמע, טרשת האוזן ודלקת האוזן התיכונה. באובדן השמיעה ההובלתי הירידה המירבית בשמיעה היא של dB 60. ההפרעה ניתנת לריפוי בטיפול רפואי ובמקרים הקשים יותר בהתערבות כירורגית.

אובדן שמיעה חושי-עצבי - sensorineural hearing loss הפרעה זו נגרמת בשל פגם בתפקוד של סיבי עצב השמיעה או של עצבי החישה בשבלול האוזן . פגיעה זו חמורה מהקודמת והיא מלווה באובדן שמיעה של dB 100, היינו בחירשות.

איתור ליקויי שמיעה קלים
בגלל בולטות ההפרעה, קשיי הילד שסובל מפגיעה בינונית עד חמורה במערכת השמע מאותרים בקלות לא כך במקרים של ליקויים קלים שלא הילד ולא מחנכיו מודעים להם. ליקויים אלה לא מונעים למידה, אך הם עלולים לשבש ולהאט אותה.

ביטויים התנהגותיים שמעוררים חשד לליקויי שמיעה קלים.

הצטננויות תכופות מלוות בכאבי אוזניים
הילד מחסיר בדבורו צלילים או מעוות אותם או מחליף ביניהם
דיבורו של הילד חזק או חלש מדי
הילד מבקש לעתים קרובות לחזור על מה שנאמר לו.
הילד מסובב את ראשו כאשר הוא מקשיב
הילד בוחן את השפתיים של הדובר בשעת הקשבה
הילד מרבה בשגיאות כתיב פונוגרפיות ב=פ, ק=ג, ד=ת

דלקות אוזניים
דלקות אוזניים קשות המלוות בהצטברות נוזלים באוזן התיכונה עלולות לפגום - בעקיפין - בתקינות התפקוד של הערוץ השמיעתי. במהלך תקופת הדלקת, הערוץ השמיעתי סובל מחסך גרייה ומשום כך הוא אינו מתפתח כראוי. לאחר ההחלמה, חדות שמיעתו של הילד אומנם חוזרת אולם הנזקים של תקופת "ההשבתה" של הערוץ השמיעתי עלולים להישאר. סוגיית "האוזן העצלה" טרם נחקרה לעומק אך מחקרים רבים מצביעים על קשר אמיץ בין דלקות אוזניים - otitis media - לבין ליקויי למידה ו-ad/hd

לפי מחקר שפורסם במאי 1997 ב-Clinical Pediatrics ל-90% מכלל הילדים ההיפראקטיביים יש היסטוריה של שלוש ויותר דלקות אוזניים. הנזקים חמורים בעיקר כאשר הדלקות מופיעות בתקופה של רכישת השפה כאשר הערוץ השמיעתי נדרש למלוא תפקודו. הפרעות ארטיקולציה - הגייה - שמופיעות בדיבורו של הילד בתקופה זו רומזות אף הן על בעייתיות בתפקוד הערוץ השמיעתי. המסקנה שמתבקשת מנתונים אלה היא שאין להסתפק בבדיקה של חדות השמיעה של ילד שהחלים מדלקות אוזניים ויש לאבחן גם את רמת ההתפתחות של הערוץ השמיעתי שלו.



.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאפרקביתקודם