.

 
 
 
 
 
 
 
 
 






 


.
   

התפתחות תפיסת המרחב

התפיסה המרחבית מוגדרת כתהליך במהלכו הילד לומד, באמצעות חושיו, על המאפיינים המרחביים - מיקום, צורה, גודל, מרחק וכיוון - של הרכיבים שסביבו ועל מקומו הוא במרחב הסובב אותו.

Howard Gardner אבי תיאוריית האינטליגנציות המרובות מתאר את האינטליגנציה המרחבית כמכלול של מיומנויות הכרניות בלתי מילוליות המאפשרות לפרט לקלוט, לפענח ולהפעיל ייצוגים של המרחב הסובב אותו.

תפיסת המרחב נרכשת באמצעות תהליך  מורכב וממושך של למידה שמשתלב עם ההתפתחות של מיומנויות רבות אחרות.

התפיסה המרחבית נבנית באמצעות מכלול חושים -שמיעה,  מגע, ריח - אך החוש העיקרי עליו היא מתבססת הוא הראייה.
 
התפתחות תפיסת המרחב

בחודשים הראשונים של חייו, הפעוט מגלה את ה-"Mouth Space", המרחב האינטימי מאוד שבו מתחוללת היניקה.

בשלב הבא של התפתחותו התינוק מאתר במבטו תפצים שמשמיעים קולות ובעזרת שילוב חוש הראייה והשמיעה הוא לומד את החפץ המקשר ביניהם.

"מרחב המגע" Tactile Space מתחיל להיבנות כאשר התינוק נוגע בגופו הוא ובחפצים בהישיג ידיו. המרחב החזותי Visual Space מופיע כאשר התינוק מתחיל לעקוב במבטו אחר חפצים נעים. שרירי העיניים בגיל זה אינם מפותחים דיים ולכן הוא עוקב אחר תנועת החפצים בתנועת ראש באמצעות שרירי הצוואר.

תחילה התינוק עוקב אחר חפץ בולט ממרחק קצר. בגיל שלושה חודשים נוצר כבר קשר עין-יד ומעקב מבט מלא וחלק ב-180 מעלות. בגיל חמישה חודשים תנועות העיניים כבר עצמאיות ואינן תלויות בתנועת הראש.

לקראת גיל ארבעה חודשים הילד מושיט יד ומנסה לגעת בחפץ שמונח לפניו. חוש הראייה וחוש המגע מתחילים לשתף פעולה ומלמדים את הילד על מבנה החפץ שבידו.

כאשר הילד יקלוט - לקראת גיל שנתיים - כי גודלו של חפץ כלשהו אינו משתנה בשל מיקומו במרחב, הוא יקבל את הרמז הראשון - חפץ שנראה קטן נמצא רחוק יותר ואילו אותו החפץ שנראה גדול נמצא קרוב יותר - לתפיסת העומק שהוא ישיג בשלבים מאוחרים יותר של התפתחותו.

הבנת העקרון שתכונות המייחדות את החפץ - שם, גודל, מבנה - נשמרות גם כאשר מיקומו במרחב משתנה(היפוך לצדדים, למעלה, למטה) תגרום לילד למבוכה רבה עם תחילת לימוד האותיות כאשר יתברר לו ששינוי מיקומן של אותיות מסוימות הופך אותן לאות אחרת. הדבר בולט במיוחד בכתב הלועזי באותיות u-n ,q-b ,q-p ,d-b ובעברית בהיפוך ג-ז.

לקראת גיל שלוש הילד מתחיל לשלוט במונחי המרחב הראשונים - בחוץ, בפנים, למעלה, למטה. את כל מינוחי המרחב הילד מפתח תחילה על גופו-הוא ביחס לסביבה ורק בשלבים מאוחרים יותר של התפתחותו הוא מיישם אותם על מיקומם של חפצים בסביבתו.

מודעות צדית, ההבחנה בין צד ימין לשמאל של גופו-הוא מצופה מילד בגיל חמש, על גופו של הזולת בגיל שבע ועל דמות מצויירת בגילים 9-8 הילד מגבש את הבנת הכיוונים אופקי
ואנכי בהגיעו לגיל -9-11 .

לפעילות התנועתית של הילד תפקיד חשוב בהתהוות התפיסה המרחבית החל מתנועת ההתהפכות של הפעוט, דרך הזחילה, ההליכה, הריצה ועד למניפולציה במרחב של החפצים שנמצאים בסביבתו



.
ד"ר אילנה מודלינגר
 ©
הבאפרקביתקודם