.

מרחב ותקשורת

חוקרי התקשורת הבין-אישית מצאו שרק כ-10% של הדיאלוג החברתי נשען על המילים שנאמרות ואילו 90% מהקשר מתהווה באמצעות שפת הגוף.

אחד המרכיבים הבסיסיים של שפת הגוף הוא ה-Proxemics, טריטוריות הקירבה שהפרט מקים סביבו בזירה החברתית של עולמו.

Proxemics מונח שקבע האנטרופולוג E.T. Hall בראשית שנות השבעים של המאה העשרים, הוא חקר ההפרדה המרחבית שהפרט מקיים בבואו במגע בין-אישי או חברתי עם הסובבים אותו.

אזורי הקירבה
הטריטוריה המרחבית של התקשורת מחולקת לארבעה אזורים. 1 - המרחק האישי, 2 - המרחק האינטימי, 3- המרחק הציבורי - ו-4 המרחק החברתי מתחם זה, המוקף בגבולות בלתי-נראים, הוא אזור חציצה שמעניק לפרט תחושה של מוגנות, של פרטיות ומאפשר לו שליטה על אופיה של מערכת היחסים שהוא מעונין לקיים עם האחרים.

במרחב האינטימי מורשים להיכנס האנשים הקרובים ביותר, זה אזור הלחישות, הסודות והמגעים של חיבה ואהבה. המרחב האישי מיועד לידידים ולאלה שנוח לשהות בקרבתם. המרחב החברתי הוא אזור המפגש עם קבוצה, עם מכרים או זרים שעומדים להכיר והמרחב הציבורי מיועד לקהל הרחב שחולקים אתו ענין משותף אך לא קרבה חברתית.

גבולות הקירבה הדוקים יותר בין בני אותו גיל, מגדר, מוצא אתני ומעמד חברתי. המפה החברתית שונה בתרבויות שונות והחוקרים מבחינים בין contact cultures ל-noncontact cultures. בני תרבויות המגע עומדים קרובים זה לזה בשעת שיחה, מישירים מבט ושומרים על קשר עין יותר מבני תרבויות הריחוק.

הטריטוריאליות לא חלה רק על המעגלים החברתיים כי אם גם על מרחב המחייה החומרי של האדם.

הטריטוריה הראשונית היא התחום שלפרט זכות בלעדית עליו; בית, מכונית, כורסא פרטית. הטריטוריה המשנית כוללת את אותם מקומות שלפרט אין בעלות חוקית עליהם אך הם "שייכים לו" מפאת ההרגל ותפיסתם על-ידי אדם זר מעוררת תחושת תסכול. הטריטוריה הציבורית שייכת אומנם לכולם אך גם בה יש מקומות שהפרט מנכס לעצמו כמו - מקום חנייה, כסא בספרייה או שולחן במסעדה השכונתית.

"הטריטוריה של פעולת גומלין" היא יחידה מרחבית שאחרים יוצרים - כמו קבוצת ידידים שמשוחחת או ילדים שמשחקים - שלפי הקוד החברתי הלא-כתוב יש לעקוף אותה ולא לעבור דרכה.

טריטוריאליות
על מוצא הטריטוריאליות מתנהלת מחלוקת בקרב אנשי המדע. חסידי ההסבר האבולוציוני רואים בה המשך - מעודן יותר - של אחת מאסטרטגיות הההישרדות החיוניות שעולם החי פיתח.

לפי זרם תיאורטי אחר הטריטוריאליות של האדם אינה מולדת כי אם נוצרה על ידו במטרה להשפיע, לפקח ולשלוט על התנהגויות, על פעולות גומלין, על הנגישות אל תחומי מחייה מסוימים.

Territoriality for humans is a powerful strategy to control people and things
by controlling area D. Sack, Human Territoriality - Its Theory and History

עמדה קיצונית אף יותר רואה את הטריטוריאליות כמעשה של האדם למתיחת גבולות במטרה ליצור מעמדות של יחסי קירבה מוכתבים מראש.

הטריטוריאליות של בעלי חיים נחקרה על-ידי הזואולוג השויצרי Heini Hediger ועבודתו שימשה בסיס לתיאוריית ה-Proxemics flight zone האזור שמקיף את בעל החיים שפלישה של זר לתוכו תגרום לבריחתו.


לפי הדיגר, אינסטינקט הבריחה קודם ודוממיננטי יותר מהצורך במזון וברבייה. היקיף "אזור הבריחה" וחומרת השמירה עליו מותנים במידת ה"ביות" של בעל החיים. מעגל מרחבי נוסף של עולם החי הוא האזור הקריטי critical distance שמתחים את אזור התקיפה של מסיג הגבול.

"המרחב האישי" מיועד לבעלי החיים בני אותו זן ו"המרחב החברתי" למפגש עם חיות זרות. הטריטוריות שבעלי החיים מסמנים בקפידה מאפשרות מעין שפה מרחבית "space language" לביסוס המעמד החברתי ולהצהרת כוונות - תקיפה, הברחה, חיזור.

הסגת גבול
הסגת גבול של גורם בלתי רצוי מתפרשת כאיום, כעלבון ומעוררת תחושות עוינות, פחד ותוקפנות. הפלישה למרחב האישי אינה רק בחדירה פיזית של ישות זרה, היא מתממשת גם בקולו, בריחו או במבטו של החודר הבלתי מורשה.

בני האדם עידנו את תגובותיהם על חדירה לתחום האישי של מרחב המחייה שלהם - סבור האנטרופולוג E.T. Hall - הם אינם נמלטים או תוקפים כמו חיות הבר אך גם הם חווים פחד,עלבון, כעס וסלידה מפני מסיג הגבול.

הערים הגדולות הצפופות מהוות איום תמידי על בועות ההתגוננות של תושביהן. חוקרי תיאוריית ה-Proxemics road rage לתגובת פניקה של הנהגים הלכודים בצפיפות מיחסים את זעם הכבישים  הזוחלת של שעות העומס בתנועה ואת "מגפת ה-iPod craze" כניסיון לבנות מחיצת מגן מפני הפלישה ההמונית למתחם האישי והמוגן של הפרט.

קריאת שפת המרחב
קריאה נכונה של גבולות הזולת היא מרכיב חיוני בתהליך התקשורתי ובהבנה החברתית. כאשר אדם מפר את הקודים הטריטוריאליים הוא זוכה לתגובה עוינת, דוחה מצד הזולת והסביבה החברתית.

המחיצות הוקמו לצורך הגנה עצמית וכאשר הן נפרצות, מסיג הגבול נתפס כתוקף המאיים הן על הפרטיותוהן על המעמד של האדם המתבצר.

ילדים צעירים, עד גיל ארבע, אינם מודעים לגבולות הטריטוריה של האחרים ובשל כך הם זוכים ליחס סובלני ולא נדחים בשל הסגת גבול. ילדים בוגרים יותר מצופים לכבד את גבולות ההגנה ההסתייגות ושל הזולת והמתבגר אמור לגבש מפה של אזורי קירבה משלו ולזהות ולכבד את תחומי המחייה של האחרים.

הקודים של ההתנהגות במרחב החברתי נאמרים בשפת הגוף ולכן כל המתקשים בהבנה ובביצוע של האפיק התקשורתי החשוב הזה עלולים להיכשל בקליטתם.

חוקרי קריאת שפת הגוף זיהו מספר אוכלוסיות של ילדים שמתקשים במיומנות זאת. ילדים לקויי למידה ובעיקר אלה שלוקים בליקויי למידה לא-מילוליים אותרו כמתקשים בקריאת שפת גוף. התופעה שכיחה מאוד גם בקרב ילדים שסובלים מהפרעות קשב ופעלתנות יתר.

לקויי הלמידה שמתקשים בזיהוי הרמזים החזותיים והשמיעתיים המזהירים אותם לשמור מרחק עלולים לפלוש -בלי כוונות זדון- למתחם האישי, הפרטי שהזולת מקים סביבו. הם עלולים להתקרב יתר על המידה אל בן שיחם, לגעת בו, לנעוץ בו מבט ולחולל בדרכים שונות - שמתפרשות כפוגעות, מעליבות או מפחידות את פרטיותו.

הקשיים של ילדים לקויי למידה בקריאת הקודים המרחביים של התקשורת עלולים לדון אותם לדחייה ולבדידות ולהגביר ביתר שאת את מצוקתם.

המוח ושפת המרחב

על התגובה הרגשית של הפרט למידת הקירבה שלו אל הסובבים אותו מופקדת האמיגדלה גרעין השקד

קירבת-היתר שנתפסת כאיום או עלבון מעוררת תגובות פחד שאחדים מסימניה דופק מהיר, עלייה בלחץ דם והזעת יתר.

אחריות גרעין השקד על תגובות הפחד שמתעוררות בעקבות הסגת-גבולות הטריטוריות הוכחה הן על ידי פעילות היתר שלו בשעת "הפלישה" והן על ידי אובדן היכולת לזהות ולכבד את הגבולות לאחר כריתה דו- צדדית של הגרעינים.

 

.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאפרקביתקודם