.

 
 
 
 
 
 
 
 
 






 

.
 

סינסתזיה

במחצית השנייה של המאה ה-19 גילה פרנסיס  גאלטון, אחיינו של צ'רלס  דארווין, תופעה מוזרה שנצפתה בקרב אנשים בריאים לחלוטין. התופעה התבטאה בכך שכאשר אנשים אלה שומעים צליל כלשהו הם גם רואים צבע, או כאשר הם מסתכלים על ספרות מודפסות בשחור, אחדות מהן הם רואים בצבעים שונים. שילוב החושים בקליטת גירוי  יכול להופיע בוריאציות שונות בהשתתפות של כל אחד מהחושים.

התופעה כונתה Synesthesia, "לחוש ביחד" ביוונית עתיקה. הסינסתזיה היא תסמונת שכיחה למדי ואחד מכל 23 אנשים לוקה באחת או ביותר מצורותיה.

אנשי המדע לא התייחסו ברצינות לתופעה. רבים סברו שמדובר בהתחזות, השערה אחרת אמרה שמקורה בזיכרונות ילדות בהם שתי - או יותר - מאופנות הקליטה החושית נצמדו באורח מקרי ונשמרו מחוברים לאורך השנים.

היום מבחינים בין שלושה סוגים של סינסתזיה: התפתחותית שהיא תופעה מולדת שעוברת בתורשה במשפחה. סינסתזיה שנגרמת כתוצאה מנטילת סמים והצורה השלישית היא סינסתזיה שמופיעה בעקבות פגיעה מוחית.

האנשים שמתנסים בסינסתזיה קלה מתארים את החוויה כנעימה אולם כאשר היא מתגלמת בצורה חריפה היא עלולה להוות מטרד קוגניטיבי קשה.

אחת הדוגמאות הקיצוניות והעגומות ביותר להצפת יתר סינסתזית היא פרשת סלומון שרשבסקיי Shereshevskii, "האיש שלא שכח דבר" הולידה את אחד הסיפורים ההזויים על המהתלות האכזריות של המוח האנושי.

שרשבסקי זכר הכל, רשימות ארוכות של מספרים, גם לאחר עשרות שנים, גם הלוך וגם חזור, פואמות בשפות זרות, נוסחאות מורכבות... זכרונו הפנומנלי לא ידע גבולות ולא ידע דעיכה. סוד הזכרון האין-סופי של שרשבסקי היה טמון בעיוות מוחי חריף synaesthesia שבו כל גירוי שחדר לקשב של האיש נקלט בו-זמנית על ידי כל החושים שלו לכל גירוי שהגיע לסף הקליטה שלו היה צבע, תמונה, צליל, תחושה, טעם וריח.

לאחר טלטולים מקצועיים רבים, האיש עלה על הבמה והפגין את כשרונו הנדיר במופעים של מנמוניסט. זכרונו הפנומנלי לא זיכה אותו ביתרון אינטלקטואלי. הוא היה בעל מנת משכל ממוצעת. עם השנים, המטען הכביר של הזכרונות שלא ניתנו למחיקה והקליטה הרב-חושית החלו להתעלל במנמוניסט. בשל קליטת היתר הוא הפך מבולבל וכבד תגובה, החריפות שבה מוחו הבחין בכל שינוי הפך את האנשים שהוא הכיר מזה שנים לשונים, לזרים. הוא הפסיק לקרוא משום שכל מילה שהוא קרא העלתה בו את חמש האסוציאציות החושיות שמנעו ממנו את הבנת משמעותה.

בשנת 1999 החוקרים Ramachandran ו- Hubbard נטלו על עצמם את משימת בחינת אמיתות ומהות התופעה של הסינסתזיה. הם חקרו את המבנה המוחי הקרוי פיתול כישורי באונות הקודקדיות, אזור המופקד על עיבוד הצבעים והופתעו לגלות שהאזור האחראי על זיהוי חזותי של מספרים נמצא ממש לידו. לסמיכות זו בין שתי תחנות עיבוד המידע, תפקיד חשוב, לפי החוקרים בתופעה הסינסתטית השכיחה ביותר, ההשתלבות של "מספרים-צבעים". בעקבות ממצאים אלה ועדויות נוספות, החוקרים העלו את תיאוריית "ההצלבה", לפיה, בשל פגם גנטי נוצרת הצלבת חיווט, קצר מקרי שמחבר בין אזורי העיבוד השכנים שמעניקים לגירוי הנקלט את שתי הפרשנויות שלו.

הסינסתזיה יכולה להועיל כאמצעי המסייע בזכירה. סינסתזים רבים העידו שהייצוג הכפול - צורה וצבע - הקל עליהם הן את הרכישה והן את הזכירה של ההקלדה או של סולמות מוסיקליים משום שהמקשים והתווים נצבעו בצבעים שונים.



.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאפרקביתקודם