.
לוח השנה של המאיה
 
 
 
 
 
 
 
 
 






 

.

"What then is time? If no one asks me, I know what it is. If I wish to explain it to
him who asks, I do not know".St. Augustine The Confessions.

סוגיית ארגון הזמן חשובה, מורכבת ומרתקת כל-כך שמן הראוי להקדיש לה פרק נפרד. ילדים עם ליקויי למידה חמורים ואלה שסובלים מהפרעות קשב ותנועתיות יתר מגלים קשיים בולטים בתפיסת הזמן ובארגונו אך עבור כולנו הזמן הוא נושא מתעתע, חידתי ומופשט. המורכבות הכבירה של אילוף הזמן והמאמצים של האדם - שנמשכים אלפי שנים - למסגר אותו בתבניות אמינות ממחישים את הקושי העצום הטמון בתפיסת הזמן.

הניסיון לארגן את הזמן, למדוד את מחזורי הטבע, לקבוע את השנים, החודשים והימים התחיל הרבה לפני המצאת הכתב, הרבה לפני הופעת "ההיסטוריה" בתולדות האדם. העדויות הראשונות לתיעוד חילופי העתים הופיעו כסימנים חרוטים על לוחות עצם שתוארכות לשלהי תקופת האבן

לוח השנה
עד קביעת השעות, הדקות והשניות, ארגון הזמן עבר דרך ארוכה, רבת מהמורות. האתגר הראשון שניצב בפני האדם בבואו להשתלט על ידע הזמן היה המדידה של אורך השנה.

החברות החקלאיות הקדומות שאפו לתעד את המידע על חילופי העונות והחלו ליצור "לוחות שנה" על יסוד תנועות גרמי השמיים - השמש, הירח והכוכבים והקימו אתרי פולחן - "מקדשים קלנדריים" מגושי אבן ענקים בהם הם חגגו את חילופי העונות.

המקדש המפורסם ביותר
Stonehenge נמצא בחבל Wiltshire באנגליה. באתר קדום זה במרכז המעגל שנוצר על-ידי עמודי האבן הענקיים הוצב לוח שהיה מוצל לאורך כל השנה ורק בזריחה של היום הארוך ביותר (ה-21 ביוני) של השנה קרני השמש הגיעו אליו והאירו אותו. יום זה נבחר על ידי הקדמונים ל"ראש השנה", להתחלה של שנה חדשה.

אתר מגליתי דומה שהיווה - כך משערים - מבנה פולחני או מערכת לתצפיות ארכיולוגיות ולחילופי העונות נמצא ברוג'ום אלהירי - "גל האבנים של חתולי הבר" - במרכז רמת הגולן.

אולם מחזורי הירח ומחזורי השמש אינם חופפים והאדם נדרש לאלפי שנים של חקר השמיים לפיתוח הקוסמולוגיה, הגיאומטריה והמתמטיקה - כדי לבנות לוח שנה שיכוון את דרכו בין העונות.

שנת השמש - אביב, קיץ, סתיו וחורף - המכונה שנה טרופית אורכה 365.2421896698 ימים. החודש הירחי הוא בן 29.5305888531 ימים. בשנה טרופית יש 12.36826639275 חודשי ירח. בין מחזור החמה למחזור הלבנה יש הבדל זמנים של כ-10 ימים.

המשימה שעמדה בפני בוני לוחות השנה, אסטרונומים, שליטים, אנשי דת ומדענים היא לעצב מסגרת שתשלב בפשטות הרבה ביותר - ובמספרים שלמים - בין הנתונים האלה.נבנו מאות לוחות שנה, אך עד היום טרם נמצאה הנוסחה לסינכרוניזציה טובה בין תנועות גרמי השמיים.

אחד מלוחות השנה העתיקים פותח על-ידי בני המאיה שחיו בעבר באמריקה התיכונה.

הארכיאולוגים שחקרו את תרבות המאיה גילו שאחת הפירמידות ב-Chichen Itza בנוייה מ-365 מדרגות ושימשה כלוח שנה מורכב ומדוייק להפליא.

כבר באלף השלישי לפניה"ס גילו המצרים שזריחת סיריוס - הכוכב הבהיר ביותר ברקיע - בקו ישר עם השמש העולה חלה אחת ל-365 ימים וקודמת לגאות השנתית של הנילוס.

החקלאות המצרית - מועדי הזריעה והקציר - נבנתה כולה על מצב הנהר ובזכות מופע סיריוס הם יצרו את לוח החמה - שנת הנילוס - המדויק הראשון בן 365 הימים.

"הו מלכי הגדול, רעמסס, כוכבה של איזיס זרח בשמי ממלכתך האדירה, לפיכך הגיעה השעה לגאות הנהר הגדול, נהר הנילוס."

במאה החמישית לפניה"ס האסטרונום האתונאי Meton הגיע כמעט לפתרון הבעיה כאשר הוא מצא ש-235 חודשי לבנה יוצרים 19 שנים טרופיות. "המחזור המטוני" הפך בסיס ללוחות שנה עתיקים אחדים ו"עיבור השנים" שהשתמע ממנו שיפר במידה ניכרת את מנין הזמן וחילופי העונות.

Hipparchus, מגדולי האסטרונומים של העת העתיקה היה הראשון שחישב, על יסוד תצפיות, במאה השנייה לפניה"ס, את אורך השנה ואת המשך המדויק של מחזור הירח.

יחידת הזמן של השנה זוכה לכבוד רב בתרבות הסינית. ראש השנה, שחל תמיד באביב הוא החג החשוב, המפואר והססגוני ביותר בסין.

בניגוד לשנה הנוצרית המבוססת על מחזור החמה, והשנה המוסלמית שבנוייה על מחזור הירח, השנה הסינית, כמו זו שלנו, משלבת בין השניים.

לוח השנה הסיני נוצר באלף השלישי לפניה"ס בתקופת שלטונו של השליט הצהוב המסתורי. ספירת השנים אינה רציפה כי אם מקובצת לחטיבות של 60 חמש יחידות של 12 שנים כשכל שנה מכונה, על שם של חיה. האגדה מספרת שבודהה, לפני מותו, הזמין אליו את כל החיות אך רק 12 הגיעו. כדי לתגמל אותן על נאמנותן שמן הוענק לכל אחד מחודשי השנה. שנת 2012 היא שנת הדרקון. לוח השנה הקדום הזה משמש היום למטרות דתיות - כמו קביעת מועדים לחגים - לניהול חיי היום יום הסינים אימצו את לוח השנה הנוצרי.

תיקון לוח השנה העברי מיוחס; לר' הילל בן יהודה נשיאה ובית דינו. התקנה מעבירה את קביעת החודשים ואת עיבור השנים על דרך החישוב המתמטי ולא על דרך עדות הראייה של מולד הירח וסימני האביב.

לוח השנה העברי נקבע על ידי הסנהדרין בשנת 359 לספירה. היות וחגי ישראל קשורים קשר הדוק לעונות השנה, הלוח היה חייב להיבנות כך שכל חודש יחול באותה עונה, בכל שנה. לוח השנה העברי לכן הוא לוח משולב שמשי-ירחי. השנה מתואמת למחזור השמש ואילו החודשים חופפים למופע הירח. מכיוון שב-12 חודשים ירחיים חסרים 11 ימים לעומת מספר הימים שבשנה שמשית, מעצבי הלוח הוסיפו כל כמה שנים שנה מעוברת בת 13 החודשים. בלוח העברי ספירת השנים מתחילה מבריאת העולם אשר התחוללה, לפי המסורת, בשנת 3761 לפניה"ס.

מניין השנים המוסלמי מתחיל עם הגירתו - "הג'רה"- של מוחמד אל העיר יתר'ב בשנת 622 .לוח השנה המוסלמי מבוסס על חודשי הירח. הקוראן אוסר על עיבור ומשום כך אין בו התאמה למחזור השמש וחגי המוסלמים, כמו למשל הרמדאן, נעים וחלים בעונות שונות של השנה.

לוח השנה היוליאני הונהג בשנת 45 לפניה"ס על ידי יוליוס קיסר. הוא נטש את הלוח הירחי הרומי ועבר ללוח שמשי של שנה בת 365 ימים, 12 חודשים עם תוספת של יום בחודש פברואר אחת לארבע שנים. כדי לסגור על הפער שנוצר בין שתי שיטות החישוב, שנת 46 לפניה"ס, בת 445 ימים, הפכה לשנה הארוכה ביותר בהיסטוריה.

כדי לפאר ולהנציח את זכרו, יוליוס קיסר החליף את שמו של חודש קווינטיליס לחודש יולי. חודש אוגוסט נקרא על שם יורשו, הקיסר אוגוסטוס

עד סוף המאה ה-16 לוח השנה היוליאני הונהג באירופה ובצפון אפריקה. בשנת 1582 האפיפיור גרגורי ה-13 חולל רפורמה כאשר ציווה לבנות לוח שנה חדש, הגרגוריאני, שנמצא היום בשימוש ברוב הארצות. כדי לסגור על הפער של 10 ימים שנוצר בשל אי-דיוקו של לוח השנה היוליאני, האפיפיור נתן הוראה שלמחרת ה-4 באוקטובר 1582 התאריך יהיה ה-14 באוקטובר 1582

הארצות הקתוליות אימצו את לוח השנה החדש אך הפרוטסטניות גילו התנגדות והאורטודוקסיה היוונית סירבה לקבל - עד המאה ה-20 - את לוח השנה של האפיפיור.

סוד העיבור
ידע העיבור - ההתאמה בין מחזור החמה למחזור הלבנה - היה נכס סודי שהופקד בידי אליטה שלטונית או דתית.

ברומי העתיקה שלטה האמונה שימים מסויימים  עדיפים על אחרים לביצוע עיסקאות, טקסים דתיים וכד'. היות שרק אנשי הכמורה, בראשות הכוהן הגדול -Pontifex Maximus- ידעו את "סוד העיבור" רק הם היו יכולים לקבוע - ולייעץ לאזרחי רומי תמורת תשלום - כיצד לנהל את החלטותיהם ואת אורח חייהם.

הכמורה הייתה ממונה גם על העיבור אך מכיוון שהיא לא שלטה בידע הסינכרוניזציה, כאשר יוליוס קיסר מונה לכוהן הגדול הוא מצא שלוח השנה סטה בשלושה חודשים מעונות השנה.

המסורת היהודית מיחסת חשיבות מופלגת לסוד העיבור. "ויאמר ה' אל משה ...אמור להם לישראל עד עכשיו אצלי היה סוד העיבור מכאן ואילך שלכם הוא לעבר את השנה" (רבי נתן מברסלב.) והסוד עבר מפה לאוזן לחכמי ישראל יחידי הסגולה.

ההיסטוריה מספרת כי לוח השנה העברי נקבע בשנת 359 על-ידי הסנהדריון וסוד העיבור אכן נשמר במשך עשרות שנים עד אשר הוא פורסם ברבים ב"ספר המועדים"

השבוע
המקור ליחידת הזמן של השבוע -שבעה ימים- אינו ידוע. לסיפור הבריאה שלנו יש בודאי חלק בבחירה זאת. לעומת השנה והחודש שנקבעים על ידי גרמי השמיים, השבוע הוא קביעה שרירותית, בחירה חופשית של האדם שמארגן את עולמו.

החל מהמאה השלישית, השבוע, עם יום מנוחה, זכה להסכמה כללית וקנה לו אחיזה בכל התרבויות. העמים הקדומים - פרט לעברי - טרם העזו להתנער מכוחות הטבע ולכן הם כינו את ימות השבוע בשמות של הממלכה הפלנטרית ושלטון הכוכבים של השיטה האסטרולוגית הוחל עליהם.

ימות השבוע נקראו על שם אחד מגרמי השמיים שהיו מוכרים בעת העתיקה Sun ,Moon, Mercury ,Venus, Mars, Jupiter, Saturn

יום המנוחה ועבודת האל ביהדות הוא השבת משום ש"ויכל אלוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה". בקרב הנצרות יום ראשון הוא יום המנוחה ועבודת האל משום שזה היום בו ישו קם לתחייה. בקוראן יום שישי הוא "מלך הימים" יום קדוש והמוסלמים בחרו בו למנוחה ולעבודת האל.


 

.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאפרקביתקודם