.



אשלית אמינות

"מראה העיניים"













.
   

תפיסה חזותית

"הראייה היא תהליך שמייצר מהתמונות של העולם החיצוני תיאור שימושי עבור הצופה מבלי
לבלבל אותו עם מידע שאינו רלבנטי עבורו" David Marr

התפיסה החזותית היא רכישת מידע אודות הדברים שקיימים והאירועים שמתרחשים סביבנו באמצעות עיבוד הגירויים האלקטרומגנטיים שזורמים אל עינינו. למרות האמונה החזקה באמינות ובנכונות "מראה העיניים", התמונה שנוצרת בתודעתנו רחוקה מלשקף את המציאות התפיסה החזותית היא; תהליך של פרשנות והבנייה ולא צילום של "הדברים שנמצאים בחוץ"

חכמי קדם סברו שהראייה היא  החוש הנעלה ביותר משום שהיא המפתח להבנת הטבע ולפיענוח סודות היקום ואין זה פלא שבמשך 1800 שנים - למרות כל ההוכחות הסותרות - בני האדם סירבו להתנתק מהתפיסה הגיאוצנטרית - כדור הארץ כמרכז היקום - ולקבל את המציאות של השמש במרכז, שהרי כולם ראו, יום יום, כיצד היא מקיפה את כדור הארץ.

חוש הראייה שבני האדם העניקו לו עליונות על כל שאר החושים הוא הדל, המתעתע והשקרי מכל החושים והמוח נדרש לבצע שיפוצים מורכבים כדי לבנות תמונה הגיונית של סביבה שניתן לתפקד בה ביעילות.

העיניים הם השערים דרכם הקרינה האלקטרומגנטית חודרת למערכת החזותית, מביאה זרם של מידע מרומז, דו-ממדי ומגרה את החיישנים הרגישים של רשתית העין. תמונת העולם שאנו יוצרים היא בעיקרה פרי תהליך של עיבוד תפיסתי שמתרחש במוחנו. האור שעולה על רשתית העין נושא עמו כמות כבירה של מידע וכדי שאפשר יהיה לעבד אותו הוא עובר דרך מנגנון סינון לסילוק פרטים תפלים. לאחר הסינון, הגירוי שהתקבל על הרשתית עובר כמסר מקודד דרך עצב הראייה לקליפת המוח העורפית - מרכז הראייה - שבה המידע מקבל פירוש ומשמעות.

בשרשרת התפיסה שלוש חוליות, הראשונה היא חיצונית וחומרית - זרימת הגלים האלקטרומגנטיים מהחפץ אל העין. החוליה השנייה היא המנגנון העצבי שמוביל את הגירוי החזותי אל האזור המוחי שבו - החוליה השלישית והמכריעה - נוצרת התמונה הפנימית - הסובייקטיבית - על העולם החיצוני.

מחקרים של השנים האחרונות מעלים שתכונות בסיסיות אחדות של המערכת החזותית - כמו למשל ה-edge perception - אינן זקוקות לעיבוד קוגניטיבי ברמות הגבוהות של התפקוד המוחי, לכן הן פטורות מלמידה ומהתנסות קודמת.

המדענים סבורים שהעין, כאיבר חישה, נועדה במקורה לאיתור תנועה, כפי שהדבר קיים עד היום בקרב רוב עולם החי והמערכת החזותית של האדם רכשה תכסיסים מתוחכמים כדי לקלוט; תמונה סטטית של העולם הסובב.

תמונת המציאות - כפי שהיא מתהווה בתודעה - נבנית על ידע, על התנסות קודמת משום שהמוח שמקבל מידע חדש, או בלתי מובן, יבנה תהליך עיבוד על סמך היזכרות בנתונים שמוכרים לו.

ראיית עומק
הרמזים על המציאות הסביבתית שהזרם האלקטרומגנטי רושם על רשתית העין מתארים תמונה דו- ממדית שהמערכת החזותית הופכת - בשורה מתוחכמת של תכסיסים - לתמונת עולם תלת-ממדית.

תפיסת העומק היא בעלת חשיבות מכרעת להישרדות, לתפקוד יעיל של החי במרחב הסובב אותו. היות ותפיסת העומק בנוייה על התנסות וידע קודם על החפצים שנמצאים בסביבה, המיומנות אינה מולדת כי אם נלמדת בשנים הראשונות של החיים.

תפיסת העומק ב-Stereopsis  היא האמינה והמדויקת  ביותר. הסטריאופסיס מתרחש כאשר שתי העיניים מסתכלות על חפץ כלשהו. בשל המרחק בין שתי העיניים על הקרנית עולות שתי תמונות שונות עם שדה חפיפה כלשהו. הסטריאופסיס מתאפשר כאשר שתי העיניים ממוקמות בחזית הראש מבנה המאפיין את הטורפים. העיניים שממוקמות בצדי הראש מעניקות שדה ראייה נעדר סטריאופסיס
אך רחב יותר והן ממאפייני החיות הניצדות.

בניגוד לתחבולות האחרות של המוח לאמוד את העומק והמרחק בין החפצים בסביבה, הסטריאופסיס לא זקוק לזיהוי החפץ הנראה והוא יתן את הממד השלישי גם ללא היזכרות, גם לחפץ בלתי מוכר.

רמז דו-עיני נוסף ליצירת ממד העומק הוא רמז ההתלכדות - כאשר העיניים מסתכלות בחפץ קרוב מיקוד העיניים כרוך במאמץ של שרירי העיניים. עוצמת המאמץ הזה מתורגמת על-ידי המוח למדדים של עומק ומרחק.

את ממד העומק ניתן להשיג גם באמצעות הסתכלות בעין אחת. אחדים מהרמזים המונוקולריים הם:

רמז החציצה - כאשר צורה אחת מסתירה צורה אחרת אנו קולטים אותה כקרובה יותר

גודל מוכר - אובייקט קטן נתפס כרחוק יותר מאובייקט גדול שלידו.

אובייקט קרוב יותר לקו האופק נתפס כרחוק יותר

הצללה וצללים - צל נלווה וצל מוטל מספקים רמזים על עומק הגוף

תנועה יחסית - הבדלי מהירות של שני עצמים מהווים מדד למרחק בו הם נמצאים

ראיית צבעים

קשת הצבעים שנוצרת בתודעה היא פירוש מוחי של אורכי גל שונים של הקרינה הרדיומגנטית המגיעה לעינינו.

ברשתית העין שני סוגים של תאי עצב קולטני אור: הקנים והמדוכים. הקנים רגישים מאוד לאור אך לא לצבע ומזהים רק שחור ולבן. רוב המדוכים, קולטי הצבע מרוכזים ב"כתם הצהוב" באמצע רשתית של עין האדם.

לבני האדם ראיית צבעים טריכומטית, שבנוייה על שלושה סוגים של מדוכים כאשר כל סוג מתמחה בקליטה של אחד מצבעי היסוד.

תהליך התפיסה, ובפרט התפיסה החזותית, הוא בעל מורכבות כבירה ומצופות לנו עוד שנים רבות, מרתקות, עד שהחוקרים יצליחו לחשוף את המיסתורין שאופף אותו.



.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאפרקביתקודם