.

 
 
 
 
 
 
 
 
 









 

.
.

תפיסה חזותית וליקויי למידה

במשך שנים רבות שלטה הסברה שקשיי קריאה מקורם בהפרעות בכישורים החזותיים. על בסיס הנחה זו נוצרה מעצמה - אידאולוגית וכלכלית - של תורות, דרכי אבחון, שיטות הקניה ושיקום "חזותיות" של המיומנויות הלשוניות. העדות המחקרית המצטברת שוללת בזה אחר זה את טיעוני היסוד של הגרסה החזותית המונופוליסטית של הקריאה. מסקנות הביניים העכשוויות אומרות שמכיוון שהדיסלקציה היא תמונה רב-צורנית, יש בוודאי קבוצה קטנה של נכשלי קריאה שמקור קשייהם נעוץ בהפרעות בתחום החזותי. באשר לרוב המתקשים בקריאה, יש לחפש אפיקים אחרים להסבר קשייהם ולטיפול בהם.

בעבודות שהוקדשו לחקר הכתיבה התפיסה החזותית מקבלת הבלטה מיוחדת וכפי שמסתבר, מיותרת.

"התפיסה החזותית נבדקה יותר מכל כושר חושי-נועי אחר בהקשר לכתיבה. ממצאי מחקרים אלה לא העלו ראיות משכנעות לאישוש הטענה שהתפיסה החזותית משחקת תפקיד חשוב במיומנות הכתיבה"*

שוללי* חשיבותה של התפיסה החזותית במעשה הכתיבה מעמידים את התפיסה הקינסתטית - את התנועה - ביסוד הפעילות. טיעונם מתבסס על העובדה שקיים פער זמנים בין תכנון התנועה של האות לבין המועד בו ניתן לראות אותה, היינו התפקוד החזותי פועל על החומר המוגמר, רק לאחר מעשה

הכתיבה.

חקר הכישורים החזותיים מיעד להם מקום שולי ביותר בתהליך רכישת ההבעה הלשונית הכתובה. עבודות שבדקו* את הקשר בין סוגים שונים של שגיאות כתיב לבין תפיסה חזותית לא העלו מתאם מובהק. בחינת הקשר בין כישורי הכתיבה לבין התפקוד החזותי לא זיהתה הבדל משמעותי בין הישגי כותבים טובים לבין ההישגים של הלוקים בכתיבתם.

בראון* מבטל כל אפיק חושי, פרט לקינסתטי, במהלך הקנית הכתיבה. לדעתו, התערבות חזותית או שמיעתית עלולה רק להסיח את דעת הכותב מהמסלול היסודי, התנועתי.  בדרך הקנית הכתיבה - הבנויה על הכשרים התנועתיים - שהוצעה בספרי ביטול מגמתי של האפיק החזותי - אך לא השמיעתי ולא המקצבי - הוא עיקרון בסיסי בשיטה.

זיכרון ופיקוח חזותי
לעומת הקריאה שזקוקה למגוון של כישורים חזותיים, לכתיבה ולכתיב נחוצים רק הפקוח והזיכרון החזותי. אולם כדי שהכותב יוכל להפעיל פיקוח ולאגור מידע חזותי, עיניו צריכות לראות את הכתוב.

במקרים רבים פעולת הכתיבה מתנהלת בתנאים שבהם עיני הכותב לא יכולות או מתקשות להשתתף, לקחת חלק פעיל במעשה הכתיבה.

תלמיד המבצע כתב עברי -מימין לשמאל- בידו הימנית אינו רואה במהלך הפעילות את הנכתב. מאחר שהתחבולות להשגת "משטח ראייה" גובות מחיר תנועתי גבוה, תלמידים רבים מעדיפים לאמץ מנחי כתיבה נוחים ומוותרים על הפעלת התפקוד החזותי.

תשומת לב חזותית
סוגים מסוימים של שגיאות כתיב - בלבול בין האותיות זהות הצליל למשל - הם חזותיים, או בניסוח זהיר יותר הם ניתנים למניעה באמצעות פיקוח חזותי קפדני.טעויות בהשגחה על תקינות אותיות, מקבצי אותיות ומילים עלולות לקרות בשל היעדר פיקוח חזותי או בשל תפקוד חזותי פזיז ורשלני.

ילדים בעלי רמת משכל גבוהה, קריאה מהירה ושגיאות כתיב רבות נמצאו* לוקים בכישורים החזותיים בשל קשיים שהם גילו בזיהוי הבדלים קטנים, הן באותיות והן בצורות גיאומטריות.

קוראים אטיים הראו כישורי זיהוי טובים יותר, כנראה בשל תשומת-לב רבה יותר שהם השקיעו בבחינת הגירוי. חוסר תשומת-לב לפריטים חזותיים חל בעיקר על אותיות, אולם במקרים מסוימים הוא עלול להתפשט גם על צורות גיאומטריות, על תמונות ועל חפצים.

אחת הסוגיות שהעסיקה את החוקרים היא האחריות היחסית שיש לשני הכישורים - החזותי והשמיעתי - בגרימת ליקויי קריאה. לפי התאוריה של פרית * ראשית רכישת הקריאה והאיות בשלב הלוגוגרפי, בנויה על התפקוד החזותי ואילו בשלב השני - האלפביתי - הדגש עובר לתפקוד השמיעתי. לפי חוקרים אחרים האיות והכתיב נרכשים כבר בראשיתם באמצעות הערוץ השמיעתי.

עיבוד המידע החזותי
עיבוד המידע החזותי מתנהל לפי ההתמחות של אזורי המוח. הגירוי החזותי של השפה הכתובה עובר תהליכי תפיסה באזורים שונים מאלה של הגירויים החזותיים שאינם לשוניים. חקר האסימטרייה המוחית מצביע על עליונות ההמיספירה הימנית בעיבוד חזותי של פריטים לא-מילוליים (פנים, ציור וכד'). כאשר החוקרים הוסיפו לגירויים החזותיים רכיב מילולי, הדבר גרם למעבר מלא של תהליכי העיבוד מן ההמיספירה הימנית להמיספירה השמאלית, הלשונית. אין להקיש, משום כך, מממצאים של מבחנים הבודקים כשרים חזותיים לא-לשוניים על הרמה התפקודית של הכשרים החזותיים המילוליים הילדים.



.
ד"ר אילנה מודלינגר
Copyright ©
הבאפרקביתקודם