ליקויי למידה
עמוד הבית על האתר המחברת מפת האתר כתבו לי


.

 
 
 
 
 
 
 
 
 






 


.

חשיבה ביקורתית

החשיבה הביקורתית מעסיקה עוד מימי קדם את ההגות האנושית. לחשיבה הביקורתית הגדרות רבות והענקתה ללומד נתפסת כאחת המטרות הנעלות ביותר של המעשה החינוכי.

החשיבה הביקורתית היא בחינה הגיונית, רפלקטיבית, אחראית של התופעות בדרך אל רכישת מידע אמין ורלבנטי על העולם הסובב. החשיבה הביקורתית היא מיומנות מושכלת להעריך ולפרש באורח פעיל מידע, נימוקים, תצפיות, תקשורת כדי לעצב השקפת עולם ולבחור בדרכי התנהגות.

החשיבה הביקורתית מחסנת את הלומד מפני אמונות תפלות, דעות קדומות ומסייעת בפיתוח מוקד שליטה פנימי, בחירה חופשית ומחוייבות לזולת
.

החינוך לחשיבה ביקורתית יכול לשכך את החרדה מפני האקראיות, לא על ידי קביעת סדירויות שאינן קיימות, כמו דעות קדומות כי אם באמצעות תכנים של קביעות, חוקים ואמיתות אוניברסליות. הקביעות אינה סותרת שינוי והשתנות, היא אף מונחת ביסודם כאתגר לגילויה.

השינויים וההשתנות מאיימים על תחושת הביטחון כל עוד הם נראים סופיים. כאשר הם נראים זמניים ויחסיים הם הופכים למקורות חיוניים של עידוד והעזה.

יש לפגוש את החדש כאתגר להיכרות וללמידה, ללא מורא וללא ניסיונות להפוך אותו למוכר על יסוד אסוציאציות מקריות מהידוע בעבר.*


פיתוח חשיבה ביקורתית במסגרת הכיתה**

יצירת Community of inquiry
במקום להתמקד בקבלת התשובה הנכונה המחנך נדרש לעזור לתלמידים לשאול את השאלות הנכונות. לא לכל שאלה תשובה אחת, לאחדות תשובות רבות. השאלות שיש להן תשובות רבות תורמות לפיתוח חשיבה רב-כיוונית, יוצרת, מקורית ומאפשרות שתלמידים רבים, מכל רמות ההבנה ימצאו להן מענה.

לנתח את המחשבות
חשוב מאוד להביא את התלמידים לחשוב על מחשבותיהם, לנתח את תהליך החשיבה שלהם בדרכם אל נטילת החלטות, אל עיצוב דעה. רצוי אף להלביש במילים, לתמלל את התהליך הזה. השפה הכתובה היא אמצעי טוב לפיסול רעיונות והיא נוסכת בהירות במחשבה המפותלת ומנתבת אותה.

לעודד את התלמידים להשמיע את דברם -
ולהציע (ולהדגים) הקשבה באווירה של כבוד ואמון לנקודות המבט ולדעות של אחרים.

גירוי סקרנות אינטלקטואלית תוך שמירה על שיטתיות
יש לעודד גמישות ופתיחות מחשבתית ולטעת בתלמידים ספקנות ברוכת דמיון. יש להביא לכיתה את המורכבות, התמורות, הרבגוניות, את השוני הפרטני. אולם מסע הלמידה אינו הרפתקה פראית ואנרכית. בד בבד עם עידוד הפתיחות והגמישות המחשבתית יש להקפיד על כך שהתלמידים יהיו עקיבים בשעת בחינה של בעיה. למרות שהם נראים כניגודים, למעשה אין כל סתירה בין שתי המגמות האלה.

לאחר הגדרת נושא הדיון יש לערוך סעור מוחות שבמהלכו התלמידים יעלו מכלול עשיר של רעיונות. לאחר מכן יש לאתר את התת-נושאים ולדרג אותם לפי חשיבותם וללכת לקראת סיכום ועיצוב הידע.

טיפוח החלטיות
רכיב חשוב של החשיבה הביקורתית הוא להיות מסוגל לתפוס עמדה ולהציג דעה הנתמכת על ידי עובדות. למרות שיש להבין שלכל נושא פנים רבות, בסופו של תהליך הלמידה יש להגיע למסקנה ברורה.

שמירה על הגינות אינטלקטואלית
קל להיסחף לעמדה רגשית בשעת דיון על נושא מסוים. יש ללמד את התלמידים להבחין בין הפנייה לרגש לבין הפנייה להגיון ולהעניק לכל תחום את מקומו ואת תפקידו בעולמם



*ק. פרנקנשטיין - שחרור החשיבה מכבליה 1972 בית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית
.
Walsh, D. 1988 Critical thinking to reduce prejudice Social Education  52  280-282**



ד"ר אילנה מודלינגר
ליקויי למידה
חשיבה
© האוניברסיטה העברית
פרקבית