.

 
 
 
 
 
 
 
 
 








 

.
.
"המטרה של אנציקלופדיה היא לאסוף את הידע המפוזר על פני הארץ, להציג אותו לאנשים שחיים אתנו
ולהעביר אותו לאנשים שיבואו אחרינו". Denis Diderot

".The first time I read the dictionary I thought it was a poem about everything"
Steven Wright

תולדות האנציקלופדיות

Gaius Plinius Secundus - 77 המכונה Pliny the Elder הוגה דיעות רומאי מפרסם את Natural History ובו ריכוז של מידע שהיה קיים בתקופתו. ה-Natural History אינה האנציקלופדיה הראשונה מסוגה, אך היא הגדולה מכל קודמותיה - 20.000 ערכים מ-2.000 מקורות - והיוותה מקור מידע מרכזי לדורות רבים שבאו אחריה. Pliny the Elder חי בתרבות שנמצאה על קו התפר בין עבודת האלילים, הפולחן המאגי והסגידה לעל-טבעי לבין החשיבה הרציונלית והשיטה האמפירית. האנציקלופדיה משקפת בדרך טראגית את לבטיו של הוגה דיעות הקרוע בין אמונות תפלות לבין החוקרנות והחשיבה הביקורתית. Pliny היה מכור לקריאה ונהג לומר שבכל ספר - גם הגרוע ביותר - יש משהו טוב. חוקרנותו שלא ידעה שובע הביאה למותו. בשנת 79, הר הגעש וזוב התפרץ ובעוד כל אנשי הסביבה נסו על נפשם, Pliny יצא בסירה לחקור מקרוב את האירוע שבו הוא מצא את מותו.

622 - הבישוף Isidore הקדוש מסביליה - סופר פורה ורב-גוני - כותב את ה-Etymologies, האנציקלופדיה הראשונה שחוברה בתרבות המערב והייתה מבוקשת מאוד בספריות של ימי הביניים.

983- האנציקלופדיה הראשונה בסין
Taiping Yulan יוצאת לאור. היא מכילה 1000 כרכים ומגישה מידע מאלפי מקורות על אודות ספרים, שירה, שירי תהילה, ספרי משלים, ועוד.

1195- אנציקלופדיה קתולית מאויירת ,"Garden of Delights" נכתבת על-ידי אם המנזר Herrad of Landsberg באלזס, צרפת. הכתבים הכילו מידע על המדעים - ובעיקר התיאולוגיה - שהיו קיימים בדורה. היצירה נשארה בזיכרון הקולקטיבי בשל ערכה הספרותי והאומנותי הרב. האנציקלופדיה נשמרה במשך מאות שנים במנזר, הועברה במהלך המהפכה הצרפתית לשטרסבורג ונכחדה בשריפה הגדולה שכילתה את הספרייה המהוללת. למרבה המזל חלק מהספרים והאיורים הועתקו ושרדו את הפגזת העיר.

Vincent of Beauvais - 1230, נזיר דומיניקאי צרפתי מחבר את Speculum majus, מאגר מידע שמכיל תרגומים של ספרי פילוסופיה, מדע ומתמטיקה יוונים וערבים.

1403- הספר הגדול ביותר שנכתב אי-פעם הוא האנציקלופדיה Yongle Dadian שיצאה בתקופת שושלת Ming בסין. האנציקלופדיה בת 11,095 הכרכים ו-22,877 הפרקים חוברה על-ידי 3000 מלומדים שעמלו במשך ארבע שנים על מאגר המידע המונומנטלי. רוב כרכי האנציקלופדיה נהרסו בשעת פלישת אויבים ומאבקים פנימיים ונותרו מאות בודדות של כרכים מפוזרים בארצות שונות. האנציקלופדיה Dadian Yongle - נכתבה ביד ובשל גודלה מעולם לא הודפסה.

1545- קונרד גסנר Gesner; זואולוג, בוטנאי ומו"ל שויצרי מוציא לאור את Bibliotheca universalis קטלוג ביבליוגרפי בן 21 כרכים שכלל את כל ספרי המחקר והעיון שפורסמו עד אז בלטינית, יוונית ובעברית. תרומה חשובה אחרת שלו היא פרסום Historia animalium אנציקלופדיה מאויירת של כל בעלי החיים הקיימים והדימיוניים שהיו מוכרים בתקופתו. לספר זה הייתה השפעה רבה על האומנות, הביולוגיה והוא נחשב לאבן היסוד של מדע הזואולוגיה.

John Ray - 1682 האנגלי, פילוסוף, תיאולוג ומגדולי חוקרי הטבע של זמנו מתאר בספרו "Methodus Plantarum Nova" 18000 סוגים של צמחים. ריי דגל ב"natural theology" והאמין שאת כוחו ואת תבונתו של האל ניתן להבין מלימוד בריאתו - עולם הטבע. ריי היה בין ראשוני המלומדים שסברו כי המאובנים היו בעבר אורגניזמים חיים.

1704- האנציקלופדיה המודרנית הראשונה Lexicon Technicum או מילון אוניברסלי של אומנויות ומדעים שמסביר לא רק את המונחים של האומנות אלא גם את האומנויות עצמן." של הכומר האנגלי John Harris רואה אור. אנציקלופדיה זו היא הראשונה שנכתבה על-פי סדר האלף-בית. ניתן לרכוש אותה בכריכת עור עגל מקורי במחיר 4.500.00 דולר

Georges Louis  Leclerc Comte de Buffon - 1749 מלומד ואיש עסקים אמיד צרפתי התעניין בתחומי ידע רבים והקדיש זמן רב לבוטניקה  ולזואולוגיה. הוא פירסם את Histoire naturelle ב-44 כרכים בהם הוא מתאר - עם אי-דיוקים רבים - את המקור של מערכת השמש, היווצרות כדור הארץ, תהליך ההתאבנות, הצמחיה העתיקה, המינרלים ומעלה תיאוריה על התפתחות עולם החי. הכרכים הראשונים נתקלים בביקורת עזה של הממסד הדתי. קשריו של בופון עם אנשים בעליהשפעה רבה - מדאם פומפדו, למשל - עוזרים לו לשרוד את תלונות הכנסייה. התנגדות קשה יותר מוטחת בספריו מצד עמיתיו המדענים שמטילים ספק במומחיותו המדעית של בופון. התיאוריות של בופון על היווצרות היקום וכדור הארץ לא עמדו במבחן הזמן אך דבריו על תולדות האדם שרדו והעניקו לו את התואר "אבי האנטרופולוגיה". רח' בופון נמצא ברובע החמישי של פריס ומכתש בופון על הירח.

1751 -היצירה המונומנטלית של ה
Encyclopeיdie היא עדות נפלאה לרוח תנועת "הנאורות" של המאה ה-18, ששמה על דגלה את השאיפה לדעת, החופש לחשוב, הלהט לגלות וההכרח להטיל ספק.

לידת "האנציקלופדיה"  צנועה מאוד. התאגדות  המו"לים בפריס הטילה על שני אנשים צעירים Denis
Diderot ו-Jean d'Alembert לתרגם לצרפתית את ה-Cyclopaedia של Ephraim Chambers. דידרו גייס 150 ממיטב היוצרים של התקופה ונשאף לסאגה של עשייה קולוסאלית, שתימשך 25 שנים, תעסיק 1000 עובדים ותיצור 28 כרכים של המפעל האינטלטואלי הגדול ביותר של המאה ה-18. בדברי הפתיחה של האנציקלופדיה d'Alembert מציין את מאפייניה כיצירה דינמית, מתהווה שאינה מקובעת במוסכמות וכשיתוף פעולה יזום בין יוצרים שמגלם את האמונה באדם כיצור חברתי הפועל בהדדיות לקידום החברה.

בראשית היצירה מופיע שרטוט "העץ האנציקלופדי" של הידע שמציע לארגן אותו בדרך שבה אנו, בעצמנו, יוצרים אותו: העמודות בהן אנו מתייקים את הידיעות שלנו צריכות להלום את הסגולות הרוחניות-זיכרון, הגיון, דמיון - שלנו. את הידע אין לאחסן לפי הנושא שבו הוא עוסק כי אם בהתאם לכושר האנושי שדן בנושא.

האנציקלופדיה זכתה להצלחה רבה בציבור, הכנסייה תחילה אסרה על קריאתה ומאוחר יותר - במצוות האפיפיור- הטילה עליה חרם מוחלט.

1753 -
קרלוס ליניאוס מפרסם את חיבורו המהפכני "מיני הצמחים" Species Plantarum שבו הוא מעניק כינויים דו-שמיים ל-5.900 המינים שברשימתו. במהדורה העשירית של "מערכת הטבע" הוא יישם את שיטת המיון הזו גם על בעלי חיים.

Samuel Johnson -1755 מוציא לאור את המילון הגדול של השפה האנגלית.

1768- ה-Encyclopaedia; Britannica נוצרה ב-Edinburgh על רקע התסיסה האינטלקטואלית של תקופת ההשכלה הסקוטית. יוזם ה-Britannica היה Colin Macfarquhar בעל דפוס ומוכר ספרים ו-Andrew Bell גלף, והיא נחשבת לאנציקלופדיה המקיפה והקדומה ביותר בשפה האנגלית.

1783-המורה Noah Webster לא אהב את שיטת הלימוד שהייתה נהוגה בבתי הספר ובעיקר את העובדה שהילדים למדו מספרים שיובאו מאנגליה. הוא החליט שילדי אמריקה צריכים ללמןד מספרים אמריקאים ולכן הוא כתב את A Grammatical Institute of the English Language. הספר שימש במשך מאה השנים הבאות להוראת קריאה, כתיבה, ואיות של ילדי אמריקה.

2001- בראשית המאה ה-21 סוג חדש של  אנציקלופדיה - ה -
Wikipedia - מופיע באינטרנט. מאגר מידע רב-לשוני זה נבנה בידי הגולשים שיוצרים ועורכים בשתוף פעולה את הערכים שלו. הרעיון שעומד מאחורי המיזם השיתופי הזה הוא שקהילה של מתנדבים יכולה לקבץ - לערוך, לעדכן ולתקן - את המידע וליצור, בכוחות עצמה אנציקלופדיה חופשית משלה. במרץ 2006 היו ב-Wikipedia 1.000.000 ערכים בשפה האנגלית ובויקיפדיה 40.705 ערכים בשפה העברית.




.
ד"ר אילנה מודלינגר
ליקויי למידה
בית הספר לחינוך
האוניברסיטה העברית
Copyright ©
פרקעמוד בית