עמוד הבית
על האתר
המחברת מפת האתר כתבו לי

.










.

תולדות הלמידה

ראשית הנצרות

בעשור הרביעי של המאה הראשונה הומת בצליבה בירושלים - בפקודת הנציב הרומאי של יהודה -היהודי הנצרתי יושוע בן יוסף. אירוע זה לא היה יוצא דופן - צליבה של עבריינים, מורדים, בוגדים, של אנשים שהטרידו את השלטונות או את שלוות הציבור הייתה מקובלת בימים ההם - והיה נשכח אילמלא קבוצה קטנה של תלמידים נאמנים ליושוע ולתורתו שסירבו להשלים עם מותו של מורם. שלושה ימים אחרי צליבתו, כך מספרים תלמידיו - הוא קם לתחייה, עלה לשמיים ועתיד לחזור באחרית הימים על מנת לגאול את האנושות מיסוריה.

השליחים של ישו, ובראשם פאולוס, יצאו להפיץ את המסרים של אמונתו - שנועדו ליהודים בלבד - בקרב לא-יהודים והחלו לייסד דת חדשה - הנצרות. במאות הראשונות לספירה, הנצרות התקיימה במחתרת, נרדפת ומושמדת באכזריות עד אשר במאה הרביעית קונסטנטינוס קיסר האימפריה הרומית התנצר והפך אותה לדת "מותרת". בשנת 380 הנצרות הפכה לדת "הרשמית" וב-392 ל"דת המותרת היחידה" של האימפריה הרומית.

עם התפצלות האימפריה הרומית התחלקה גם הכנסייה הנוצרית לשני זרמים.  המערבית היא הכנסייה הקתולית ובראשה הבישוף של רומא המכונה האפיפיור. הזרם המזרחי הוא הכנסייה האורתודוכסית, היוונית שמרכזה בקונסטנטינופול, בירת האימפריה הביזנטית האדירה.

קהיליית המלומדים והלומדים של יבשת אירופה אוחדה, בפעם הראשונה והאחרונה בתולדות התרבות האנושית במכנה משותף אחד - השפה הלטינית. שפת לימוד משותפת איפשרה למלומדי ולקוראי הדור נגישות שוטפת לכל מוסדות ההשכלה וזימנה קרקע חסרת מעצורים להחלפה של המידע. אולם הקשר שאיחד את המלומדים, השפה הלטינית, הפך אותם לאליטה מרוחקת ומתנשאית שבידם אוצר בעל ערך רב- המידע.

כבר בימים עתיקים אלה המידע היה נכס והמלומדים שהיו מצטרפים לשיירה של סוחרים היו מוזמנים להתארח לעיתים למשך שנים רבות - בחצרות של מלכים ואזרחים אמידים - כדי לשתף אותם באוצרות המידע שלהם.













ימי הביניים

בשלהי העת העתיקה התגבשה תוכנית למידה "האומנויות החופשיות" שכללה שבעה תחומי דעת שחולקו לשני אשכולות. הראשון "השילוש" כלל את תורת הלשון הלטינית, רטוריקה ולוגיקה. בקבוצה השנייה, "הריבוע" נלמדו המתמטיקה, הגיאומטריה, האסטרונומיה והמוסיקה. האוניברסיטאות שקמו במאה ה-12 אימצו את תוכנית הלימודים הסטנדרטית הזאת.

במהלך שלטון האימפריה הרומית ותקופת ימי הביניים משקל הכובד של החשיבה המדעית עבר לסין ולמזרח התיכון. בעולם המערבי, התרבות האיסלמית נטלה את ההובלה של הקידמה.

האימפריה האיסלמית השתרעה על ארצות רבות שקיימו ביניהן - ועם תרבויות אחרות - סחר פורה בסחורות ובמידע. בשנים האלה חדר השימוש בספרות הודו-ערביות וחלה פריחה עצומה בידע האסטרונומיה, הטריגונומטריה, האלגברה ומלאכת החישובים והמדידות בכלל. מרכזי חשיבה, למידה ומחקר קמו בערים רבות כמו בגדד בעירק וקורדובה בספרד.

476 עם נפילת רומי כל מוסדות ההשכלה חדלו לפעול. מסגרות הלימוד היחידות שקמות באירופה בימי הביניים נמצאו בידי הכנסייה, במנזרים ובכנסיות. תחומי הלימוד העיקריים היו תיאולוגיה ולטינית.עמדות המפתח בשלטון נרכשו בירושה, בממון או בכישורי לחימה ולא בזכות רמת ההשכלה.

התמוטטות האימפריה הרומית שמה קץ לפריחת הספריות. Ammianus Marcellinus ההיסטוריון הרומי הספיד אותן בזו הלשון: "הספריות נסגרות - כמו קברים - לעולם."

בתקופת השפל בין נפילת האימפריה הרומית להיווצרות ספריות המנזרים, הספריות האיסלמיות -במזרח הקרוב, צפון אפריקה, סיציליה וספרד - משגשגות. הספריות הוקמו בבתים פרטיים, באוניברסיטאות ובמסגדים.

בחשכה שכיסתה את אירופה של ימי הביניים כל אוצרות המידע עמדו בסכנת הכחדה. התיעוד הכתוב של הידע בעולם הנוצרי ניצל בזכות מסירותם המופלאה של הנזירים הבנדיקטים שקמו לגונן על הספרים ולהמשיך במורשת התרבותית











רצח Hypatia

405
-רצח היפטיה, המתמטיקאית, האסטרונומית והפילוסופית Hypatia מאלכסנדריה, בידי המון פרוע. מורה כריזמטית ונערצת, סמל ללמידה ולמדע, היוותה איום על הקתולים הקדומים והפכה מוקד לעוינות שלהם נגד ה"פגנים" הלא-נוצרים. מועד הירצחה נחשב בעיני רבים לראשית ימי הביניים.על היפטיה

"אז באו אלף שנים של אפילה מצרית אשר התפשטה על אירופה ושיתקה כל יוזמה, כל חידוש. באלף השנים בהן רוחם של סיריל הקדוש וכנסייתו שלטו ללא; עוררין בדת ובמדינה, לילה עקר עטף את אנושיותנו המיותמת ושרשראות של עבדות כבלו את החשיבה. ענן אבק שהתרומם עד השמיים חנק את הזרימה וייבש את המעינות אשר בימי פריקלס ואנטוניוס שפעו ים של מים חיים. התיאולוגיה העקרה והמגושמת של הכנסייה השתיקה את ההשראה והעולם, שהיה ביתו של האדם, הפך לכלא.

בזה אחר זה כבו האורות הגדולים. אתונה לא הייתה יותר, רומא נכחדה. הפריחה נעלמה מעל פני האדמה ובמקומה ירד עליו הצל הנורא של הגיהינום שעתיד לבוא."

מתוך: Mangasar Mugurditch Mangasarian "The martyrdom of Hypatia, or, The death of
the classical world.", The Rationalist, May 1915












Nalanda

427 - יסוד המרכז הבודהיסטי ללמידה, Nalanda בהודו האוניברסיטה הגדולה ביותר בעולם בתקופתה.

יותר מעשרת אלפים סטודנטים מהודו, סין, פרס, יוון וארצות רבות אחרות למדו בה פילוסופיה, רפואה, דקדוק ולימודי דת. האוניברסיטה פרחה עד סוף המאה ה-12 והושמדה בעת פלישת המוסלמים להודו. האגדה מספרת ששלוש הספריות של נלדה היו גדולות כל-כך שהן בערו במשך שישה חודשים. הרס מרכז הלמידה נחשב לגורם מכריע בשקיעת הבודהיזם בהודו.








 


סנדק הספריות



בנדיקטוס הקדוש

529 - בנדיקטוס הקדוש מנוריסיה ייסד בראש הר קאסינו, בין נפולי לרומא, את מינזר מונטה קזינו. בנדיקטוס - סנדק הספריות - ייזכר בשל פועלו לשימור האוצרות הספרותיים של העולם העתיק בימי- הביניים.

ב-Regula monachorum התקנון של המסדר שבנדיקטוס חיבר, הוא שילב את מצוות הקריאה - הן בציבור והן במסגרת פרטית - כחלק אינטגרלי של אורחות החיים של המנזר. היות ובקומונה של הנזירים לא היה רכוש פרטי, הספרים - בעיקר כתבי קודש - קובצו בגינזכים של המנזרים. כדי להעשיר את הספרייה, הנזירים שאלו - והחלו להעתיק - כתבי יד ממקורות שונים.

המנזר הושמד וקם מחדש מספר פעמים וכל שחזור היה מפואר יותר מקודמו. עם השנים המנזר התפרסם ברחבי העולם ושמו הפך סמל לקדושה, לתרבות ולאומנות.

עם פלישת הלומברדים, מונטה קסינו נהרס והנזירים נמלטו לרומא ושם, בהשפעת האפיפיור גרגורי הגדול הם החלו בהעתקת כתבי יד בקנה-מידה רחב לכלל הציבור של הכנסייה. ב-887 חילות הסרצנים בזזו ושרפו את המנזר. ב-1329 רעידת אדמה מחקה מעל פני האדמה את המנזר המהולל. במהלך מלחמת העולם השנייה מונטה קסינו שחצץ בין צבאות האויב הפך זירה לקרבות קשים והושמד - עם אזרחים רבים שבאו לחפש בו מקלט - שוב עד היסוד.
 
באחת הגומחות בכנסיית דורמיציון שבירושלים ניצב פסלו של בנדיקטוס הקדוש











קסיודורוס

lavius Magnus Aurelius Cassiodorus Senator 585 – 490 מדינאי רומי גילה דאגה לגורלה של חברה ללא תרבות כתובה וקיבץ - במנזר שהקים באחוזתו באיטליה - את כל כתבי היד שהוא הצליח להשיג. קסיודורוס היה חסיד נלהב של החינוך ושל הספר, וניסה, במשך כל חייו לגשר על הניגודים התרבותיים שפילגו את החברה במאה השישית.הוא כתב חיבורים בהם הוא הנחה את הנזירים בשיטות שיעתוק מדוייקות ופירסם כתב-יד De orthographia על חוקי הכתיב של תקופתו.











Gundishapur

666 -במהלך שלטון שושלת Sassanid הוקמה בפרס האקדמיה של Gundishapur. המרכז כלל ספרייה, אוניברסיטה ואת בית החולים הראשון בעולם שבו התקיימה הכשרה פעילה של פרחי הרפואה על-ידי צוות מורים. כאשר יוסטיאן 1 -במאבקו נגד הפגניות- סגר את האקדמיה של אתונה, מוריה נמלטולפרס והצטרפו לאקדמיה של Gundishapur














Charles Martel

732 - אחת הקריאות הבודדות להשכלה במרכז אירופה של ימי הביניים באה מהכיוון הכי פחות צפוי. Charles Martel "קרל הפטיש" נסיך הפרנקים - מפקד צבא אגדי שבכל מלחמותיו הפסיד רק קרב אחד - מינה כמרים אחדים כמורים לבניו ולבנים של משפחות מיוחסות. הוא לא הסתפק בהוראת לימודי דת וציווה עליהם ללמד גם ידע מעשי כמו מתמטיקה ושפות. נכדו, קרל הגדול, ימשיך בניסיון להקנות השכלה לבני עמו.

לקרל מרטל מייחסים גם את הקמת פלוגת האליטה של הלוחמים האבירים. בימי הביניים האבירים היו חיילים שכירים בעלי מעמד רם שהוכשרו לכל תורות הלחימה וזכו גם בהשכלה רחבה למדי. כאשר התמעטו הקרבות, האבירים השתלבו במעמד החברתי של האצולה ובמשך השנים נרקמו סביבם בזכות -"קוד האבירות" לו הם נשבעו אמונים - סיפורים, בלדות ושירי תהילה מפוארים.

פשוטי העם לא זכו בהשכלה. הם לא היו מסוגלים לשלם את דמי הלימוד הגבוהים שגבתה הכנסייה והמעמד השליט - כדי לדכא ולנצל אותם - העדיף לשמור על בערותם.













התחייה הקרולינגית

787 - קרל הגדול - אבי אירופה - נכדו של קרל מרטל - שאף להקים באימפריה שלו גרעין של מלומדים. הוא הוציא צו המורה לכל מנזר וקתדרלה להעניק השכלה בחינם - לכל נער שיש לו היכולת והנחישות ללמידה. הוא מינה את הנזיר האנגלי אלקואין לעשות רפורמה בשפה ובחינוך. "בכל מנזר ובכל בישופות ילמדו את המזמורים, התווים, הלחן, חשבון ודקדוק ויספקו ספרים מתוקנים בקפידה"

היעדר מלומדים ששלטו בשפה הלטינית וידעו קרוא וכתוב הטריד את מושלי שושלת הקרולינגית. בקהילות רבות של האימפריה, הכמרים לא היו מסוגלים לקרוא את ה"וולגטה" והשפה הלטינית שבעבר איחדה את מלומדי אירופה הלכה והסתאווה והתערבבה עם דיאלקטים מקומיים.

קרל הגדול, שליט משכיל ותאב דעת, גייס את מיטב המורים של אירופה והקים בארמונו קהילה של מלומדים שייסדו את התחייה הקרולינגית. בין המלומדים וקרל הגדול נוצרה מערכת יחסים של קירבה וחברות. בראש צוות המלומדים עמד Alcuin of York מורה, משורר ותיאולוג אנגלי. התפקיד הראשי של צוות היועצים החינוכיים היה חיבור של תוכנית לימודים עבור בתי הספר הקטדרליים והמנזיריים שהוקמו.

אלקווין כתב ספרי לימוד, רשימות מונחים ועיצב את "שבע האומנויות החופשיות" כבסיס ללימודים בבתי הספר החדשים. המלומדים פיתחו גירסה סטנדרטית של השפה הלטינית עם מילים חדשות תוך כדי שמירה על כללי הדקדוק של הלטינית הקלאסית ויצרו את הלטינית של ימי הביניים שהפכה לשפה הרשמית של המלומדים של הפקידות

אלקווין הפך לידיד קרוב וליועצו גם בסוגיות מדיניות של קרל הגדול. ההיסטוריונים מספרים שהוא התקומם נגד הצו של ההוצאה להורג של הפגנים שסירבו להתנצר. "האמונה היא בחירה של הרצון החופשי. אנו צריכים לפנות אל המצפון ולא להכניע אותו באלימות. אתה יכול להכריח את האנשים לעבור טבילה אך אינך יכול לאלץ אותם להאמין". קרל הגדול ביטל את עונש המוות על הפגניות בשנת 797.

על המצבה של אלקווין רשומות המילים:
...Dust, worms, and ashes now.. Alcuin my name, wisdom I always loved
Pray, reader, for my soul 
 












House of Wisdom

802 - הכליף al-Mamun - בנו של Harun al-Rashid - הקים בבגדאד את בית החכמה Bayt ul-Hikmah וריכז בו את צוות המוחות הגדול ביותר של תקופת ימי הביניים.

בבית החכמה התכנסו מלומדים שנטלו על עצמם את התרגום לשפה הערבית של כל הכתבים של המסורת הפילוסופית והמדעית של העולם העתיק. הספרייה הייתה פתוחה לכל מי שרצה לקרוא או להיוועץ בספרים.

בבית החכמה למדו אסטרונומיה, רפואה, גיאוגרפיה, מתמטיקה, היסטוריה ופילוסופיה. מלומדי המקום מדדו את היקף כדור הארץ, יצרו את האלגברה, החזירו את מחשבת יוון העתיקה וסללו את הדרך להתעוררות התחייה.

הכליפים של שושלת ה-Abbasid ראו בחשיבה ובלמידה ערכים ממדרגה עליונה ויצרו - לדעת המומחים - את אחת התקופות המדעיות העשירות והמפוארות ביותר בתולדות האנושות.

תרבות האיסלם ייחסה חשיבות רבה ללמידה בכלל ולספר בפרט. תעשיית ספרים, חנויות, ספריות, מתרגמים, מעתיקים, מאיירים, אספנים היו בכל רחבי העולם האיסלמי. ובעוד אירופה שותקה בעלטה של עידן החושך, בגדאד פרחה והייתה מרכז החיים התרבותיים האומנותיים והמדעיים של התקופה.








 



Al-Khwarizmi

Abu Ja'far Muhammad ibn Musa Al-Khwarizmi - 830 נחשב לאחד מגדולי המתמטיקאים של כל הזמנים. Khwarizmi עסק במתמטיקה, אסטרונומיה וגיאוגרפיה. הוא בנה מושגים וענפי מתמטיקה חדשים ויצר סינתזה בין הידע המתמטי של הודו ושל יוון. עבודתו החשובה ביותר Hisab al-jabr w'al וmuqabala - שממנה נגזרה המילה אלגברה -מתארת את הענף המתמטי של האלגברה. בהתאם לתפיסה מקורית של תפקיד המידע, האלגברה של ח'ואריזמי נועדה לפתור בעיות מעשיות של המציאות האיסלמית של תקופתו.

Al-Khwarizmi מסביר בכתביו את השיטה העשרונית, הספרות ההודו-ערביות ואת מושג האפס כתופס מקום. המונח אלגוריתמים נגזר משמו של Al-Khwarizmi. הוא לימד ב-House of  Wisdom מרכז







מפת העולם




1154 - השלמת מפת עולם על-ידי הגיאוגרף המוסלמי
Muhammad al-Idrisi. סיפור יצירת Tabula Rogeriana, "ספרו של רוג'ר" הוא אחד הסיפורים המדהימים על שיתוף פעולה בין יריבים שאוחדו בזכות חוקרנותם, אהבתם הטהורה לידע והתועלת שנגזרה מפועלם המשותף.

בראשית המאה ה-12 הרוזן Roger d'Hauteville מחבורת הרפתקנים רומאנים שפלשו לדרום איטליה כבש את סיציליה והושיב על כסא המלוכה את בנו Roger II. המלך, רוג'ר השני, שלט מארמון מפואר בפלרמו, בדיפלומטיות, בחכמה, באכזריות ובמיומנות רבה כל-כך שהיסטוריונים תיארו את סיציליה כמדינה האירופית שזכתה לשלטון הטוב ביותר בימי הביניים.

המלך אירח בארמונו קבוצה גדולה של מדענים, פילוסופים, רופאים. גיאוגרפים, משוררים ובילה בחברתם את כל זמנו הפנוי. הוא התעמק בכל תחומי הדעת אך יותר מכל הוא נמשך לחקר הגיאוגרפיה, מדע פני כדור הארץ, ישוביו ויושביו.

בימים ההם הקרטוגרפיה של אירופה הקתולית תיארה את העולם כמעגל הבנוי משלוש יבשות שוות בגודלן, אפריקה, אסיה ואירופה, עם פסים צרים של מים ביניהן. גן העדן הופיע בחלק העליון של המפה . וירושלים במרכזה. באזורים שטרם נחקרו צוירו דרקונים, בתולות ים, ומפלצות מעוררות חלחלה אחרות.

כדי ללמוד גיאוגרפיה, רוג'ר השני, המלך הנוצרי של סיציליה נאלץ לפנות אל חכמת האיסלם. הוא הזמין אל ארמונו את מוחמד אל-אדריסי וביקש ממנו לצייר את מפת העולם. העבודה המשותפת ארכה 15 שנים. המלך והגיאוגרף שכרו אנשים שיצאו לתור ולתעד ארצות שטרם נחקרו, הם איגדו את כל הידע האמין שהיה קיים, את זיכרונותיהם ממקומות בהם הם ביקרו ובעבודת נמלים אחראית ומדויקת הם בנו את המפה.

אל-אידריסי כתב, במהלך איסוף המידע, ספר עם הכותרת הנהדרת "ההנאה של זה שמשתוקק לחצות את האופק" או בקיצור "הספר של רוג'ר". הספר מחלק את המפה לשבעה אקלימים, מתאר בפירוט רב את האזור שנבחר, מונה את הערים הראשיות שבו, המרחק, בימי הליכה, ביניהן, מתאר את הערים, התושבים, תרבותם, מנהגיהם...

במשך שלוש מאות השנים הבאות המפה היתה המקור האמין ביותר למסעות בעולם וסייעה בניווטם של קולומבוס ווסקו דה-גאמה.

בתקופה בה הצלבנים נלחמו במוסלמים בארץ הקודש, המלך הנוצרי של סיציליה והגיאוגרף הערבי מיפו את פני העולם. המפעל המפרך הונע על-ידי השאיפה לידע וההנאה שבתגלית אך היו לו גם שורשים תועלתיים ומעשיים עבור השליט של ממלכת יורדי ים, על אי בלב הים התיכון.

המפה נחרטה על ספירה גדולה עשויה מכסף וניתנה למלך שבועות אחדים לפני מותו - בגיל 58 - מדום לב.














היווצרות האוניברסיטאות

1100-1500-היווצרות האוניברסיטאות באירופה הנוצרית. במהלך המאות האחרונות של ימי הביניים חלה התייצבות פוליטית ותקופה של שלום במדינות אירופה שאיפשרה הקמה של האוניברסיטות הראשונות שפתחו את שעריהן גם לסוחרים ולבעלי מלאכה אמידים.

האוניברסיטה, בראשיתה, הייתה קבוצה קטנה של צעירים ששכרו מלומד ונפגשו אתו - בכנסיות, בבתים פרטיים - כדי לשמוע מפיו דעת. כאשר קבוצת הלומדים גדלה הם שכרו אולם שיכיל את כולם.

מוסדות השלטון זיהו את הפוטנציאל הטמון במוקדי למידה אלה והחלו לפרוש את חסותם עליהם. בבולוניה, צרפת, הסטודנטים המשיכו לשלם את שכר המרצים ולשלוט בדרך זאת באיכות ההוראה. בפריס, הכנסיה הקתולית נטלה את ניהול האוניברסיטה ופטורים מאימת הסטודנטים, מורים רבים נהרו ללמד בה.

האוניברסיטאות אוקספורד וקמברידג' באנגליה נתמכו על-ידי בית המלוכה וניצלו בדרך זאת ממשברים שעברו על הממסד הדתי. האוניברסיטאות התמחו בתחומי דעת שונים, בפריס לימדו תיאולוגיה, בבולוניה התמחו בלימוד משפטים.

האוניברסיטה שקמה בפלרנו איטליה הפכה מרכז ללימודי רפואה ומשכה אליה מורים ותלמידים מכל רחבי אירופה, אסיה ואפריקה. בית הספר השכיל לשמר את המסורת הרפואית של יוון ורומי ולשלב בה את הידע הרפואי העשיר של חכמי היהדות והאיסלם.

במוסדות ההשכלה תחת חסות הכנסיה הקתולית המעמד החוקי של הסטודנטים היה זהה לזה של הכמורה. החוק הקאנוני של הכנסייה הנוצרית, לפיו נשים לא הורשו להיות כמרים, הוחל גם על המורים והסטודנטים ולכן נשים לא הורשו ללמד או ללמוד באוניברסיטה. באוניברסיטה של פלרנו, לימודי הרפואה היו פתוחים הן למורות והן לתלמידות.













הסכולסטיקה

עם התפתחות האוניברסיטאות הראשונות במדינות הנוצריות של ימי הביניים התחדשה והגיעה לשיא פריחתה שיטת הוראה שכונתה השיטה הסכולסטית. הסכולסטיקה שמה דגש על הסקת מסקנות הגיוניות בדרך למתן תשובה לשאלה או לפתרון סתירות. תהליך הלמידה הסכולסטית נבנה על מספר שלבים. הסכולסטים בחרו בספר או בנושא שיהווה מוקד ללמידה. לאחר שהנושא נלמד על בוריו, הלומדים היו מאתרים את הבעיות שהוא מעלה. בשלב הבא נבחנו כל מקורות המידע שדנו בנושא הנחקר וכל הנקודות השנויות במחלוקת היו מועלות על הנייר.

את הבעיות שעלו בנושא המקורי ואת הסתירה בין המקורות השונים ניתן היה לפתור בשתי דרכים:בניתוח פילולוגי שבו נבחנו המילים הדו-משמעיות ועם שינוי משמעות המילה הוסרה הבעיה או הסתירה. דרך שנייה לפתרון הבעיה או להסרת הסתירה היתה באמצעות הניתוח הלוגי לפי חוקי הלוגיקה הפורמלית.

השיטה הסכולסטית הלכה ודעכה עם הופעת דרכי ההוראה החדשות שעלו בתקופת התחייה ואחריה.

בסוף המאה ה-14, עם הופעת הניצנים הראשונים של ההומניזם, תחום לימודי חדש studia humanitatis "לימודי האדם" החל להשתלב במערך ההשכלה. הרנסנס האיטלקי הביא דגשים חדשים, השקפת עולם שראתה במימוש הפוטנציאל האנושי ערך מרכזי ומטרה; מיוחלת של הלמידה.












מהפכת הדפוס

 1440
- צורף גרמני 
Johannes Gutenberg המיר מתקן לדריכת ענבים למכבש דפוס ושינה את פני העולם. בתקופה שקדמה להמצאתו של גונטברג, בני-האדם רכשו חדשות כאירוע חברתי. הם התכנסו בכיכרות ודנו בצוותא בחדשות שהובאו אליהם מפי עוברי-אורח מזדמנים. קריאת הספר, העיתון, שברה את המסגרת החברתית הזאת ואיימה בקיטוע ובפירוק הקהילה.

תוך שלושה עשורים הדפוס התפשט באירופה והפך לאמצעי שדרכו הרנסנס, ההומניסטים שהחייו את הענין בלמידה ובספרי המופת, עבר מתרבות לתרבות. לימים,  הספר המודפס הפך למתווך בתהפוכות הפוליטיות, הדמוקרטיות, החברתיות והתרבותיות של המאות הבאות.




ד"ר אילנה מודלינגר
ליקויי למידה
Copyright
הבאביתפרקקודם