עמוד הבית
על האתר
המחברת מפת האתר כתבו לי


.











.

התנועה ההומניסטית

במהלך סוף ימי הביניים וראשית תקופת התחייה קמה התנועה ההומניסטית המוגדרת כדרך לגלות מחדש לפרש ולהטמיע את השפה, הספרות, החינוך ואת הערכים של יוון ורומי העתיקים. ההומניסטים האמינו בנאורות האדם, ביכולתה הייחודית, הבלתי רגילה של רוח האדם.

ההיסטוריונים לא רואים בהומניזם זרם פילוסופי כי אם שיטת למידה. החינוך ההומניסטים נבנה על תכנית 'Studia Humanitatis' שכללה חמישה תחומי דעת: שירה, דקדוק, היסטוריה, פילוסופיה של המוסר ורטוריקה. לימודי אריתמטיקה, מדעי הטבע. לוגיקה ותיאולוגיה אינם נחוצים למטלה העליונה של חיי האדם שהיא ידע הפילוסופיה של המוסר ויישומו למציאות.

ההומניסטים היו קבוצה של מורים מקצועיים שהתמחו בהוראת תחומי הדעת שכונו studia humanitatis. המורים הראשונים עיצבו את תוכנית הלימודים החדשה שלהם על בסיס משנתו החינוכית המהפכנית של Marcus Fabius Quintilianus. התלמידים נדרשו לשלוט בשפה הלטינית והיוונית ובכתבים של קיקרו, אפלטון ואריסטו.

מטרת החינוך ההומניסטי הייתה לעצב Homo Universalis, אדם שמגשים את כל יכולותיו הרוחניות והגופניות במלואן. "איש הרנסנס" האידאלי היה איש תרבות, בקי בשפות, בשירה, בכתבים הקלסיים ושולט בחרב וברכיבה על סוס. עם השנים הדמות הסמלית של התנועה קיבלה עומק והפכה לאדם שמגשים את הערכים של התחייה - תבונה, מוסריות וטוהר מידות.

ההומניסטים האמינו בכוחו של האדם התבוני לשלוט בסביבתו ולפסל אותה בהתאם לצרכיו ולטובת הכלל ברשימה המפוארת של ההומניסטים מורים דגולים רבים. אחד המקוריים והשנונים ביניהם הוא Francois Rabelais כומר, רופא וסופר צרפתי מחבר הרומנים ההזויים והסטיריים פנטגרואל וגרגנטואה.

רבלה, איש משכיל, תאב דעת שלמד מכל הבא ליד, יצא במתקפה ארסית נגד מערכת החינוך המאובנת של צרפת ובראשה הסורבון, מעוז מנוון של רוח ימי הביניים והסכולסטיקה. רבלה העלה בכתביו גם את הרעיון החדשני שבנוסף ל-quadrivium, חמשת תחומי הדעת של השיטה ההומניסטית יש ללמד גם מדעים.









המיסיונרים
בעוד בארצות אירופה רוח התחייה חוללה מהפך בדרכי הלמידה, בפינה אחרת של העולם התרחשה פעילות חינוכית מסוג אחר.

עם פלישת הקונקויסטדורים, הכובשים הספרדים לעולם החדש שזה עתה נתגלה, הכמרים שליוו את צבאות הכיבוש ניגשו מיד להקמת בתי ספר להמרת הילידים האינדיאנים לנצרות. המערכת החינוכית נשלטה במלואה על ידי הכנסייה הקתולית הרומית. המיסיונרים למדו את שפת המקום והקימו כיתות ללימוד קריאה, כתיבה, מעט חשבון וקטשיזם - עיקרי הנצרות.








Martin Luther






John Calvin








תנועת הרפורמציה

השחיתות וההתנוונות של הכנסייה הקתולית הפכה לבלתי נסבלת. בשנת Martin Luther 1517 נזיר ותיאולוג גרמני הדביק על דלת כנסיית Wittenberg את "The Ninety-Five Theses" שלו ויסד בכך את זרם הרפומרציה הפרוטסטנטית.

המנשר נכתב בכתב יד ואלמוני זריז דאג להעתיק, להדפיס ולהפיץ אותו. שבועיים לאחר מכן המנשר נקרא על-ידי אנשים בכל גרמניה, וימים ספורים לאחר מכן הופץ בכל אירופה. שלוש שנים לאחר הדבקת המנשר פורסמו באירופה 300.000 עותקים של מצע לותר לשינויים שיש לחולל בדרכי הכנסייה. הנזיר הגרמני הכופר ניפץ מאות שנים של אמונה עיוורת ברעיונות הקתוליות ופילג לעד את העולם הנוצרי.

לותר העניק חשיבות עליונה לחינוך: לו יכולתי לעזוב את יעודי כמטיף, התפקיד היחיד שהייתי בוחר בו הוא זה של המורה משום שהוא הטוב, החשוב והמועיל מכל המקצועות. חינוך הילדים הוא אחת המצוות הנעלות שקיימות בעולם.

את ההשכלה יש להעניק לכל הילדים, בנים, בנות, ולא רק לאצילי איטליה הנהנתנים. אפילו לילדים שנדרשים לעזור להוריהם, במסחר, בחקלאות יש לאפשר - ולו למספר שעות ביום - לבקר בבית-ספר מקומי שיוקם על ידי העיר, כדי ללמוד קרוא וכתוב.

להשכלה הלותריאנית הייתה מטרה שונה מזו של החינוך ההומניסטי. הענקת האוריינות ה-pietas litterata נועדה כדי לאפשר לילדים את קריאת כתבי הקודש, לחיזוק האמונה הדתית שלהם.

הרפורמטור השני בחשיבותו דגל במשנה חינוכית קרובה יותר לשיטה ההומניסטית. John Calvin נולד בצרפת אך עיקר פועלו התנהל בז'נבה. קלוין התחנך על ברכי השיטה ההומניסטית והנהיג אותה בכל מסגרות ההשכלה שהוא הקים בעיר. כדי לשמור על הצביון הדתי של החינוך, הוא חיבר קטשיזם, מקראה של עיקרי הנצרות שהילדים נדרשו ללמוד והוסיף לתוכנית הלימודים שיעורי דת וקריאה בספרי הקודש.

קלוין הטיף לחינוך לכל, מגיל צעיר והקים בכל רחבי העיר בתי-ספר ציבוריים Schola Publica בהם הילדים למדו תיאולוגיה, יוונית, עברית, שירה, דיאלקטיקה, רטוריקה, פיזיקה ומתמטיקה ושיעורים מוקדשים לפעילות גופנית. בבתי הספר הייתה הקפדה מיוחדת על משמעת, ניקיון ודיוק ונאסרו הענישה הקשה והתנהגות נוקשה וחמורה של המורים אל התלמידים.

השקפת העולם המכניסטית


במאה ה-17 מתחילים להופיע הניצנים הראשונים של השקפת העולם המכניסטית הקלאסית. השקפה זו. אומרת שהיצור החי הוא חלק אינטגרלי של עולם החומר וניתן להסביר את כל מנגנוני החיים באמצעות הפיזיקה, הכימיה והמתמטיקה. התנועה המכניסטית שמה לדגלה את עליונות הידע, ההיגיון והחרות. היא תיארה את העולם מונע על-ידי עקרונות מתמטיים ואת המדע והטכנולוגיה אמצעים להבנתו ולשליטה בו.

בתמונת העולם המכניסטית החשיבה האנושית כמוה כמכונה והיא הוסברה על יסוד הטכנולוגיה חדשה שיצאה לשוק. כאשר שעוני המים היו החידוש האופנתי, פעולת המוח הייתה הידראולית. עם ראשית עידן התיעוש, המוח הפך לבית-חרושת. גילוי השדה האלקטרומגנטי הביא לדימוי חשמלי של פעולת המוח. הטלגרף הושווה לתפקוד מערכת העצבים ועם הופעת הטלפון המוח הוסבר כמרכזיית טלפונים. המכניסטים של היום רואים את החשיבה האנושית כתוכנה שמופעלת במחשב-המוח.

השקפת העולם המכניסטית טוענת שלכל תופעה יש סיבה ואם נדע את התנאים ההתחלתיים של המכלול נוכל לחשב, במדויק, את התפתחויותיו העתידיות.

בגישה המכניסטית קיימת הפרדה ברורה בין החוקר לבין התופעה שהוא חוקר. החוקר צופה, מודד, מתעד באורח אובייקטיבי וניטרלי ולא מתערב בשום דרך במושא עבודתו. חקר תורת הקוונטים שהחל בראשית המאה ה-20 מוטט את התפיסה של ניטרליות החוקר.





ד"ר אילנה מודלינגר
ליקויי למידה
Copyright
הבאביתפרקקודם