עמוד הבית
על האתר
המחברת מפת האתר כתבו לי


.

Emanuel Kant










.

עידן הנאורות

בעידן הנאורות - הממוקם באירופה של המאה ה-17 וה-18 - עלתה השקפת העולם שבחרה בהיגיון על פני האמונה, האמונות התפלות, ההתגלויות והבערות ששלטו בחשכת ימי הביניים.

לפי קנט, הנאורות היא ההתבגרות של האנושות, שחרור התודעה של האדם מבערות. חוסר הבגרות של האדם, העדפתו להיות מובל על-ידי אחרים מקורו בהיעדר החלטיות ואומץ. אנחנו חייבים לנתק את עצמנו מאילוצי החברה ולשחרר -עד כמה שאפשר- את החשיבה שלנו מהשתעבדות להתנייה של הסובבים אותנו. !Sapere aude "העז לדעת" הוא מהות הנאורות.

בעידן הנאורות החלה נטישה של מסורת ימי-הביניים ועלתה השקפת העולם שראתה במדע, בתבונה את היסודות שיביאו לקידמה, לשיפור מצבו של האדם.

תנועת הנאורות הטיפה לחילון, לחופש הדיבור, ההתאגדות, המחשבה, לשלטון דמוקרטי, לשוויון בין כל בני האדם ללא הבדלי גזע, מוצא אתני, דת או לאום.

הנאורות נולדה על רקע ראשית המהפכה התעשייתית, תהליך מזורז של עיור, עליית הקפיטליזם ומעמד הבורגנות והיא העניקה את הבסיס הרעיוני למהפכה הצרפתית, לחוקה ולמלחמת העצמאות של ארה"ב.

תרומתה של הנאורות לחינוך התמקדה בתחומים חשובים רבים - המודעות ההולכת וגוברת שהחינוך הוא תפקיד המדינה ולא הממסד הדתי, חינוך חובה לכל ולא רק עבור בני השליטים והאמידים, הוראה בשפת האם של התלמידים, תוכנית הלימודים החלה לכלול את הוראת המדעים המדוייקים, חקר שיטות ההוראה המתאימות להתפתחות הילד והקמת מסגרות להכשרה מקצועית של המורים..
































ההוגים

אחד המבקרים החריפים של מערכת החינוך של תקופתו היה פרנסיס בייקון אריסטוקרט אנגלי שנחשב על -ידי רבים ל"מייסד המדע המודרני" שרעיונותיו החדשנים סללו את הדרך למהפיכה התעשייתית של המאה ה-17.

בייקון דרש שבמקום הוראת הקטשיזם והרטוריקה, בתי הספר יהוו מוקדים ללמידה מדעית, אמפירית לשרות כישורי החיים. תרומתו העיקרית של בייקון הייתה ביצירת מתודה מדעית המבוססת על תצפית, איסוף נתונים, מדידתם, ארגונם ובניית השערות להוכחתם. על בייקון

יוהאן עמוס קומניוס, כומר, מחנך וסופר צ'כי הגה רעיונות מהפכנים שהקדימו במאות שנים את תפיסת החינוך של בני זמנו.

בספרו The Great Didactic קומניוס החל לעצב את משנתו החינוכית שביסודה הרעיון education" according to nature" הפדגוגיה הטבעית, אשר היוותה השראה לרוסו, פסטלוצי, פרובל והשפיעת על כל המעשה החינוכי בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19.

קומניוס הפנה את זרקורי הדאגה - באמצע המאה ה-17 - אל נושאים בעייתיים מעולם החינוך: הבסיס הפסיכולוגי של שיטות ההוראה, ההתפתחות הרוחנית של האדם, הקשר בין בית הספר לחברה, הצורך בארגון ובהסדרה של תוכנית הלימודים ושל המבנה המנהלי של החינוך ולבסוף הצורך בגוף בין-לאומי שירכז בידיו את כל המחקר והחינוך ופתח בכך את הדרך לרפורמות מהפכניות של מחנכים גדולים שבאו בעקבותיו. על קומניוס ותורתו

ג'ון לוק, הפילוסוף האנגלי הניח את יסודות האמפיריציזם. בשעת הלידה מוח האדם הוא "לוח חלק" והידע נרכש באמצעות התנסות חושית ותצפית מדעית. על ג'ון לוק

בשנת 1762 יצא לאור ספרו המהפכני של ז'אן ז'אק רוסו "אמיל או על החינוך". לפי משנתו החינוכית של רוסו יש להכיר את המיוחד שבילד ולשחררו מן המכשולים והכבלים שהחברה שמה עליו. לא צריך תוכנית לימודים, לא צריך ספרים, לא צריך בתי ספר ולא צריך מורים, הילד ילמד כל מה שהוא צריך לדעת באופן טבעי, בליווי מורה פרטי ובכוחות עצמו. על ז'אן ז'אק רוסו

יוהאן היינריך פסטלוצי, המחנך השוויצרי, ניסה ליישם הלכה למעשה את הרעיונות החדשנים של הוגי הנאורות. הוא פיתח שיטת הוראה שהתבססה על למידה באמצעות החושים, מהמוחשי למופשט, מהקרוב לרחוק, מהקל למורכב - למידה הדרגתית, מצטברת ומתונה. על פסטלוצי








תומס ג'פרסון








החינוך בעולם החדש


הכרזת העצמאות של ארצות הברית התבססה על רעיונות הנאורות - התבונה, השוויון, הסובלנות החירות, המדע, הקידמה. מחבר ההכרזה והנשיא השלישי של ארה"ב תומס ג'פרסון היה גם נושא הדגל של החינוך בעולם החדש.

"על המדינה להעניק השכלה לכל אזרח בהתאם לגילו, למעמדו ולאורח חייו. לאזרח הממוצע ממעמד הפועלים מספיקה רמת השכלה בסיסית. לנערים שהטבע בירך בכישרון ובמידה טובה תוענק השכלה גבוהה יותר שתכין אותם לתפקידם העתידי בחברה הרפובליקנית."

בדו"ח Rockfish Gap שג'פרסון הגיש ב-1818 הוא פירט את מטרות ההשכלה לעם. להעניק לכל אזרח את המידע לו הוא זקוק לניהול עסקיו. להקנות לו את היכולת לחשב, לבטא ולשמר בכתב את דיעותיו, חשבונותיו ואת החוזים שלו. לשפר באמצעות הקריאה את יכולותיו ואת המוסריות שלו. לאפשר לו להבין את חובותיו לשכניו ולמדינה שלו ולמלא בנאמנות את התפקידים המוטלים עליו. - לדעת את זכויותיו ולהפעיל ביושר את אלה שהוא מאמץ - לבחור בשיקול דעת את נציגיו - ולעקוב בהתמדה, בתשומת לב אחר התנהלותם... ובאופן כללי - לבחון ולהעריך בתבונה את כל המערכות החברתיות בהן הוא יהיה נתון.

להשכלה הגבוהה הוא יעד מטרות נעלות יותר: לעצב את המדינאי. המחוקק, השופט בהם תלויים רווחת הכלל ואושרו של הפרט....לפתח את כושר החשיבה של צעירינו, לטפח את מוסריותם ולטעת בהם סדר ומידות טובות...להאיר אותם עם מדעי המתמטיקה והפיזיקה שמקדמים את האמנויות ומספקים את הבריאות, את הקיום ואת הנוחיות של חיי האדם. ... ובאופן כללי ליצור בהם חשיבה והתנהגות נאותה שיהפכו אותם למאושרים ומופת לאחרים.

"כל בני האדם נולדו שווים" כתב ג'פרסון אך במשנתו החינוכית לא כולם ראויים או זקוקים להשכלה. חינוך הנשים מעולם לא העסיק אותו והוא סבר שדי שאישה תדע לגדל את ילדיה ולזמן לבניה חינוך נאות כאשר אביהם אינו מסוגל - מכל סיבה שהיא - לדאוג לכך. לשחורים אין יכולות אינטלקטואליות ללמידה והם יזדקקו תמיד למישהו שידאג להם. האינדיאנים מסוגלים ללמוד אך לפני שהם יתקבלו למערכת החינוך הציבורית עליהם ללמוד את התרבות האמריקאית ולנטוש את תרבותם הם.

חייו של ג'פרסון התנהלו כמו טלנובלה עתירת משברים, שערוריות וסתירות. הוא לחם לביטול העבדות והעסיק באחוזתו עשרות רבות של עבדים. ההיסטוריונים מנסים לרכך את הסתירה בתירוץ מצבו הכלכלי הקשה ובטעון שהוא היה מעביד חביב וידידותי.

ג'פרסון היה אדם מורכב, משכיל ומוכשר מאוד. על המצבה שלו הוא ביקש לחרוט את הישגיו הגדולים, הכרזת העצמאות של ארה"ב, העברת החוק להפרדה בין דת למדינה וייסוד אוניברסיטת וירג'יניה








אלכסנדר הראשון






האבסולוטיזם הנאור

בעידן האבסולוטיזם הנאור, אחדים משליטי רוסיה אימצו את עקרונות הנאורות. הם תפסו את ריבונותם כזכות מולדת אך היא נועדה לשרת את עמם. שליטים אלה דגלו בסובלנות דתית, בחופש הדיבור, בשוויון זכויות והקדישו משאבים רבים לטיפוח המדע והחינוך.

מערכת בתי ספר ממלכתיים הוקמה ברוסיה על-ידי הצאר הראשון מבית רומאנוב, פטר הגדול. פטר הגדול הרחיב את רוסיה והפך אותה למעצמה בין לאומית. הוא הקים את סנט פטרסבורג וקבע אותה כבירה של הממלכה. בתי הספר שהוקמו נועדו להכשיר את התלמידים לעתידם המקצועי ותוכנית הלימודים כללה מתמטיקה, נווטות, ארטילריה והנדסה. ברבע הראשון של המאה ה-18 הוקמה בבירה האקדמיה למדעים שכללה בית ספר תיכון ואוניברסיטה. החינוך החילוני, המעשי והמדעי שנקבע על ידי פטר הגדול המשיך לאפיין לאורך הדורות את החינוך הרוסי.

יקתרינה הגדולה המשיכה במאמצי שיפור מערכת החינוך של רוסיה. היא הוציאה תקנון המחייב פתיחת בתי ספר בכל מחוז ובכל עיר ברחבי רוסיה ומינתה ועדה שתפקידה היה להקים רשת של מוסדות חינוך חינם פתוחים עבור כל הילדים - פרט לבני הצמיתים. בהשפעת המשנה החינוכית של ג'ון לוק, היא חיברה מדריך הוראה המפרט את שיטות ההוראה, תוכנית הלימודים, התנהגות המורים וניהול בית-הספר. בשל אילוצים כספיים, תכנית החינוך הממלכתית לא הצליחה להתממש במלואה.

ניסיון נוסף ליצור רשת חינוך ארצית נעשה על-ידי אלכסנדר הראשון, קיסר האימפריה הרוסית נכדה של יקתרינה הגדולה.

עם עלייתו לשלטון, אלכסנדר החל בקביעת רפורמות נועזות בממשל, במדיניות ובמערכת החינוך של ממלכתו. במחוזות החקלאיים הוא הקים בתי ספר עבור ילדי האיכרים בהם - ברוח החילוניות, המעשיות והמדע -הם רכשו קריאה, כתיבה, חשבון ולימודי חקלאות. במחוזות העירוניים ההוראה עסקה בהכשרת התלמידים לתפקידים ציבוריים ותוכנית הלימודים כללה לימודי חוק, כלכלה מדינית, טכנולוגיה ומסחר. ההשכלה הממלכתית ניתנה חינם והיא הייתה קרש הקפיצה להמשך הלימודים באוניברסיטה.

הרפורמות הנאורות של אלכסנדר הראשון עלו על שרטון משום שלדעת ההיסטוריונים, לא העם הרוסי ולא הקיסר היו בשלים להגשים אותן.

אחת ממערכות החינוך הטובות ביותר באירופה של המאה ה-18 נבנתה על-ידי פרדריק הגדול, מלך פרוסיה. פרדריק הגדול שראה את עצמו "המשרת מספר אחד של הממלכה" הוקסם מרעיונות הנאורות, הנהיג חינוך חובה לבנים ולבנות מגיל 5 עד גיל 14, הקים קתדרה לפדגוגיה, מסגרות להכשרת מורים והפקיד את ניהול כל מערכת החינוך הממלכתית בידי משרד החינוך.











חינוך הבנות בעידן הנאורות


האפליה הגנרית




Francois de Salignac de La Mothe-Fenelon

כדי לקבל רושם כללי על סוגיית חינוך הנשים בתקופת הנאורות נעיין בחיבורו של הארכיבישוף של קמבראי,Francois de Salignac de La Mothe-Fenelon תיאולוג וסופר צרפתי מפורסם.

ב-Treatise on the Education of Girls שראה אור ב-1687 הארכיבישוף מביע צער על ההזנחה של חינוך האישה. לנשים תפקיד חשוב בשיפור המוסר של החברה, הן נועדו למלא תפקיד של אם ועקרת בית ולכן יש להעניק להן חינוך דתי ומוסרי. עליהן ללמוד קרוא וכתוב, חשבון בסיסי, מוסיקה, ריקמה ולטינית, כשפת הכנסייה אך לא לימודים חילוניים או שפות מודרניות משום שהם משחיתים מבחינה מוסרית.

"המוח הנשי פחות מפותח אבל חוקרני יותר מזה של הגברים. נכון, עלינו להיזהר לא להפוך אותן מלומדות עד כדי גיחוך, הן לא נוצרו כדי לשלוט במדינות, לנהל מלחמות או להצטרף לכנסייה ואפשר לפטור אותן מלימודי מדיניות, אסטרטגיות לחימה, פילוסופיה ותיאולוגיה"

"הגוף והמוח של הנשים פחות חזק ואנרגטי משל הגברים אך הטבע פיצה אותן על מגבלות אלה ברוח של עשייה ודרך ארץ שהופך אותן לעטרה ולנועם של המשפחה."

'אין להזניח את חינוך הנשים משום שהן מהוות מחצית מהאנושות, האל גאל גם אותן בדמו מחטאיהן והן זכאיות, כמו הגברים, לחיי נצח."

סיבה נוספת לחינוך הנשים היא ש"כאשר הן מקבלות חינוך גרוע הן מסוגלות למעשים רעים ביותר: אילו קנוניות מציגה לנו ההיסטוריה, איזו חתרנות תחת החוקים והמנהגים, אילו מלחמות עקובות דם, איזו מרדנות נגד הדת, אילו הפיכות שלטון במדינות - כולם נגרמו מחינוך קלוקל של הנשים."

לארכיבישוף הטוב יש גם הצעות דידקטיות לחינוך הילדות. "אין לאלץ אותן ללמוד אם הדבר לא הכרחי לחלוטין, כדי לא לעורר בהן פחד או כניעה, הלמידה צריכה להתנהל כמשחק, באמצעות סיפורים שמחים ומשעשעים."





 ד"ר אילנה מודלינגר
ליקויי למידה
Copyright הבאביתפרקקודם