ליקויי למידה
עמוד הבית על האתר המחברת מפת האתר כתבו לי


גילוי אבן הרוזטה ופיענוח כתב החרטומים המצרי

פיענוח ההירוגליפים המצריים התאפשר בזכות גילוי אבן הרוזטה לוח האבן המפורסם ביותר בהיסטוריה של הארכיאולוגיה. נפוליאון, "תאב תרבות", צירף לגדודי חייליו בשעת הפלישה למצריים עשרות מלומדים, מהנדסים, גיאולוגים, מתמטיקאים ארכיטקטים, והפך את המסע שלו למשלחת הארכיאולוגית המקצועית הראשונה שיצאה למצריים.

המדענים -"הכלבים הפקינזים" בפי החיילים - מיפו,ציירו, רשמו מדדו ותיעדו כל דבר שנקלע בדרכם במהלך הפלישה. על קבוצה של חיילים שהוצבו במבצר בעיר רוזטה, בדלתא של הנילוס, הוטלה משימה להרוס קיר על-מנת להרחיב את המבצר. בשעת הריסת הקיר נגלה לעיני החיילים לוח מאבן שחם שחורה ועליו מסותתים רישומים מוזרים.

החוקרים הבינו את חשיבות הלוח והוא הועבר למכון הלאומי בקהיר. כאשר התברר שצבא נפוליאון עומד על סף תבוסה, לוח האבן הועבר לאלכסנדריה שנחשבה למקלט בטוח יותר עבור התגלית. כאשר הצרפתים נחלו כישלון, בתנאי הכניעה נקבע שהעתיקות בקהיר יינתנו לצרפתים ואילו אלה שנמצאים באלכסנדריה יעברו לידי האנגלים. לוח האבן המסתורי הובל למוזיאון הבריטי בלונדון ושם הוא נמצא עד היום.

הממצאים של המלומדים הצרפתים על מצריים העתיקה עוררו נחשול אדיר של התעניינות, עד כדי egyptomania בקרב עמי אירופה ואמריקה שנמשך לאורך כל המאה ה-19.

הכתובות על לוח אבן הרוזטה נסתתו בשנת 196 לפניה"ס ואותו הטקסט מופיע עליו בשלוש שפות : ביוונית, בכתב הדמוטי ובכתב החרטומים. הכתובת מהללת את פועלו של המלך הפרעוני תלמי. היות שהכתב היווני היה מוכר לחוקרים, הוא סלל את הדרך לפיענוח שני כתבי היד ההירוגליפים.

פיענוח כתב החרטומים התעכב במשך שנים רבות משום שהחוקרים היו כלואים בתפיסה השגויה שהסימנים הם סמגרמים, היינו סמלים שמייצגים רעיון שלם כלומר אינם אלא כתב סימנים פרימיטיבי. האפשרות שהכתב הוא פונטי נשללה משום שהיא מתקדמת ומשוכללת מדי עבור תרבות קדומה כל-כך.

הראשון שניגש לפיענוח כתב החרטומים הוא הגאון המדהים תומס יאנג האנגלי.

יאנג, שבגיל שנתיים קרא קריאה שוטפת ובגיל 14 שלט בתריסר שפות עתיקות ידע לפתור כל בעיה שהצליחה לעניין אותו.

בחופשת הקיץ של 1814 הוא לקח עימו עותק של שלושת הכתבים וניגש למלאכת הפיענוח.

משוכנע גם הוא, כמו כל שאר החוקרים, שהכתב הוא סמגרמי, הוא ניסה לאתר את קבוצות הסימנים שייצגו שמות, מתוך הנחה ששמות ניתן לכתוב רק בסימנים פונטיים. בכתב החרטומים על אבן הרוזטה היו מספר קבוצות של סימנים שהיו מוקפים בעיגול ונקראו cartouches 'תרמילים'. יאנג הניח שהסמנים האלה הם שמות של אותם אנשים חשובים שהכתוב מספר עליהם.

המהדורה היוונית של אבן הרוזטה היא דברי תהילה לתלמי, וכך יאנג איתר שישה תרמילים בכתב החרטומים שמייצגים, בצורה פונטית, את שמו של תלמי.

הוא כינה את עבודת הפיענוח "השעשוע של כמה שעות פנאי" ונטש אותה לפני סיומה לטובת בעיה חדשה שאתגרה אותו.

הפיענוח המלא של כתב החרטומים מיוחס לבלשן הצרפתי המבריק Jean Francois Champollion. בהיותו בן 9 שמפוליון ראה את סימני אבן הרוזטה, נכבש מיד בקסם של הכתב המיסתורי ונשבע שבאחד הימים הוא יפתור את תעלומת כתב החרטומים.

עד גיל 17 הוא למד 12 שפות עתיקות ואת כל המידע שהיה קיים בימיו על התרבויות הקדומות והחל בעבודת הפיענוח. שבוי בתפיסה המקובלת בתקופתו שכתב הפרעונים בנוי מסמלים דוממים וממוטיבים פיגורטיביים הוא ניכשל שוב ושוב במעשה הפיענוח.

פריצת הדרך התרחשה כאשר באחד הימים הגיעה לידיו מגילת קלף של רעמסס השני. את הסימן הראשון - ציור של שמש - אפשר היה להגות כמו Ra אל השמש, בזכות שליטתו המושלמת בקופטית הוא זיהה את האותיות ms ועוד s. והצליח לראשונה לפענח מילה כתובה בכתב ההירוגליפים -חצי פונטי וחצי פיקטוגרפי - Rams-s, רעמסס.

מרוב התרגשות הנער איבד את הכרתו. כאשר הוא התאושש מההלם הוא מיהר להודיע לאחיו -"עשיתי את זה". ב-1822, לאחר עבודת פיענוח של 14 שנים הוא בישר לאקדמיה על השלמת המשימה.


 
ד"ר אילנה מודלינגר
ליקויי למידה
הופעת הכתבים
האוניברסיטה העברית
©