גורמים לחרדת בחינות

חרדת בחינות נובעת מפרשנויות של הנבחנים את ההכנה לבחינה והבחינה עצמה כמצבים מאיימים, או מקשיים בלמידה לבחינה ובתפקוד נאות בעת הבחינה. העוררות הפזיולוגית גם היא, בדרך כלל , אינה קובעת את רמת החרדה, אלא הפירוש שמעניק לה האדם

תפיסות הנבחנים את מצב הבחינה כמעורר חרדה:

חרדת בחינות היא תגובה לאירועי בחינה המתפרשים אצל הנבחן כמעוררי חרדה. תהליך "הכניסה" לחרדה הוא דינמי ומורכב מרצף של תגובות הנובעות מהערכתו הראשונית של הנבחן את מצב. התגובות עשויות להיות מורכבות מעוררות ומהתלהבות או לחילופין מפחד וערגה חולשה וכדומה.

חרדה יכולה להיות נקודת שבירה לתלמיד אחד או, נקודת זינוק לתלמיד אחר.

הפרשנות האישית היא שתקבע אם החוויה תהיה של פחד וחרדה משתקים, או שתהפוך לגורם מוטיבציוני, ובהשפעתה יגויסו משאבי אנרגיה כדי לפעול במרץ ולהצליח. רמת מתח גבוהה מדי- משתקת, רמת מתח נמוכה מידי- גורמת לאדישות ולחוסר למידה. קיימת רמת מתח אופטימלית לתפקוד מיטבי.

גורמים המקשים על הלמידה לקראת הבחינה ובמהלכה

התרשים שלהלן מתאר את תהליך הלמידה המתרחש לקראת בחינה ובמהלכה:

ישנו מכלול תהליכי במעבר משלב אחד למשנהו. ניתן לדבר על ארבעה תהליכים עיקריים

1. מערך חושי- נפשי: בעיות ראייה, שמיעה או ליקויי למידה רחבים יותר כגון דיסלקציה וליקויים ;בתפיסה מחמת נכויות עלולים לשבש את המעבר התקין של החומר דרך הצומת החושי- נפשי. המעגל מתחיל בכשלון כלשהו, אובייקטיבי או סובייקטיבי. כשלון זה גורר בעקבותיו חרדה מטרימה לקראת המבחנים הבאים.

החרדה מתפשטת ומפריעה הן בשלב ההתכוננות, והן במהלך המבחן עצמו. ;תוצאות המבחן אכן נמוכות מן היכולת אך זאת עקב החרדה ולא בגלל רמת ידע נמוכה. הביצוע הירוד מגביר את החרדה, אשר גורמת שוב להישגים נמוכים, וחוזר חלילה.

2. מערך תוך- נפשי: המערך התוך נפשי עניינו תהליכים נפשיים בתלמיד המשפיעים על הלמידה. כגון: רמת ציפיות, סגנון ייחוס ומוטיבציית הישג, שהם חלק מעולמו הפנימי של הילד. כל אלה מעורבים בהיווצרות חרדת בחינות.

ישנן שתי קבוצות עיקריות של תלמידים הסובלים מחרדת בחינות עפ"י רמת היכולת ההתחלתית שלהם בלימודים:

א. תלמידים שרמת ידיעותיהם טובה, אך הם מתפקדים בעת הבחינות ברמה נמוכה מהצפוי, עקב חרדה גבוהה. תלמידים אלה בעלי רמת ידיעות גבוהה וציוניהם טובים בדרך כלל, אבל בעת הבחינה מופיעה אצלם החרדה על כל תסמיניה , לעיתים בעוצמה גבוהה מאוד. תלמיד כזה ישאף לציונים בטווח של 95-100 , ולכן ציונים בטווח של 75-85 יתפסו בעיניו כ"כשלון".

ב. תלמידים שרמת ידיעותיהם בינונית ובינונית- נמוכה והמתפקדים ברמה נמוכה מכך בעת המבחן, תלמידים אלה חרדתם "מוצדקת". הם מפגינים הערכה עצמית ירודה בנושא הלימודים, בעמדה שלילית כלפי ביה"ס. עמדות אלו טיפוסיות לתת- משיגים החוששים מכשלון. הכשלון נתפס כביטוי לחוסר יכולתם, וכך מפרשים זאת גם המורים, חברים והורים. אלמלא החרדה, תלמידים אלה יכלו להגיע להישגים סבירים, אולם החרדה מכשלון פוגמת בתפקוד במבחן, והתוצאה נמוכה בהרבה מהמצופה

3. גורמי מצוקה כלליים: לעיתים מבטאת חרדת הבחינות קונפליקט פנימי-אישי או משפחתי שאינו קשור ישירות ללימודים.

ירידה בהישגים הלימודיים, חוסר היכולת להתרכז, חרדה לפני בחינות-כל אלה עלולים להיות ביטוי למתח בין התלמיד לבין הוריו, בעיות חברתיות של התלמיד או אירוע טראומטי בחייו. המצוקה הרגשית מסיחה את הקשב של התלמיד, מחומר הלימוד אל רגשותיו, ואז הוא עלול להראות סימפטומים של חרדת בחינות.

4. קשיים בארגון הלמידה: ארגון למידה לקוי עלול לגרום לחרדת בחינות, הקשיים בארגון הלמידה מתחלקים לכמה קטגוריות:

א. קושי בארגון חומר הלימוד הצורה ברורה.
ב. אסטרטגיות זכירה בלתי יעילות- שינון מכני ללא עיבוד החומר והבנתו.
ג. קשיי קשב וריכוז- קושי לסנן גירויים ולהתעלם מן הגירויים המסיחים.
ד. קושי בהתארגנות והערכת זמן שגויה- קושי בקביעת סדרי עדיפויות בשעת התכוננות ובשעת המבחן.
ה. קשיים בשילוב ההכנות לבחינה בסדר היום הרגיל ביעילות.
ו. ארגון לקוי של הסביבה הלימודית בעת ההתכוננות.
ז. התנהגות בלתי יעילה ביום המבחן- חוסר מנוחה, חוסר שינה, חוסר תזונה וכדומה.
ח. התנהגות בלתי יעילה בזמן הבחינה- פזיזות, חוסר תשומת לב להוראות וכו'.
ט. התנהגות בלתי יעילה לאחר הבחינה- השוואות ביצוע לחברים, חיפוש שגיאות וכדומה.

לסיכום
נראה כי חרדות בחינה עלולות להיגרם עקב בעיות במערך הנירופיזיולוגי, במערך התוך נפשי, גורמי מצוקה כלליים, וקשיים בארגון הלמידה. חינה מעמיקה של הבעיות בכל שלב בתהליך הלמידה אצל תלמיד ועזרה ממוקדת בתחומי הקושי הספציפיים עשויות לשפר את מצבו של התלמיד באופן ניכר
ולהפחית את חרדותיו.