גישות טיפוליות בחרדת בחינות:

מרבית גישות הטיפול בחרדת בחינות הן התנהגותיות- קלאסיות, התנהגותיות- הכרתיות, או התנהגותיות-
חברתיות ומתמקדות בעיקר בהפחתת גילויי החרדה הגופניים בעזרת הרפיית המתח בדרכים שונות

1. הרפיה מתקדמת: שיטה זו מבוססת על תרגילי הרפיה שפיתח ג'יקובסון. גישה זו מקורה בהנחה כי תגובות ההרפיה מנוגדות לתגובות החרדה, ולכן כשהן מזווגות עם הגירוי מעורר החרדה, ניתן להשתמש בהן כהתניית - נגד לחרדה.

2. שילוב ביופידבק: בשיטה זו ניתן לאמן נבדקים לשלוט בתגובות פיזיולוגיות בלתי רצוניות.

גישות המתמקדות בהכחדת תגובות החרדה גישות ההקהיה השיטתית: לפי גישות אלו, אם ייחשף המטופל ל"מנות קטנות" המתעצמות בהדרגה של הגירוי המפחיד בתוך סביבה תומכת ורגועה, החרדה תתקהה.

שימוש בשיטה זו נמצא יעיל בהפחתת חרדת בחינות בקרב תלמידים בביה"ס היסודי והתיכון.

שילוב תהליכי "מודלינג" (דיגום) בטיפול בחרדת בחינות בגישה זו נחשף התלמיד להקלטות בוידאו או לסרטים שבהם מודגמים טיפולים יעלים בבעיה דומה לשלו, ההנחה היא כי התלמיד יחקה את ההתנהגויות המסתגלות בתהליך הנצפה וכך יוכל להתמודד טוב יותר עם חרדת הבחינות.

טכניקות הכרתיות- התנהגותיות לטיפול בחרדת בחינות הגישות ההכרתיות-התנהגותיות מדגישות את הקשר שבין תהליכים הכרתיים לבין התנהגות ותפקוד. שיטת ההבניה הרציונלית נמצא במחקרים כי אין הבדל ברמת העוררות הפיזיולוגית לפני מבחן ובמהלכו בין נבדקים בעלי רמה גבוהה של חרדת בחינות ונבדקים בעלי רמה נמוכה של חרדת בחינות. השוני הוא בפירוש האישי שנותן כל מבחן לעצמו. מכאן שיש חשיבות רבה לדיאלוג הפנימי המלווה את תהליך הלמידה והמבחן. על יסוד זה התפתחו טכניקות התנהגותיות הכרתיות המסתמכות על התיאוריה הקובעת כי שינויים באמונות ובציפיות מובילים לשינויי התנהגות.

אם בונים מחדש חשיבה חיובית, העמדות משתנות, הרגשות נעשים רצויים וחיוביים, וההתנהגות משתפרת. טכניקה זו נמצאה יעילה בהפחתת חרדת בחינות אצל מבוגרים.

אימון במיקוד תשומת הלב א. מטרות תוכנית האימון הן: א. לעורר מודעות לכך שדאגה קשורה בהערכה עצמית בזמן מבחן מפריעה לעבודה יעילה בעתהמבחן ומסיטה את תשומת הלב.

ב. לחשוף את התלמיד למודלים של חיקוי המבטאים תפקוד יעיל ותכליתי תוך שימוש במחשבות חיוביות רלוונטיות לביצוע המבחן.

ג. לאמן את התלמיד באופן אינטנסיבי במטלות מגוונות הקשורות במבחנים תוך עצירת מחשבות הממוקדות בעצמי.

התוכנית נמצאה יעילה בהפחתת חרדה אצל תלמידים בוגרים.

גישת פתרון הבעיות:
   
מודל הפתרון של ד'זורילה מציע חמישה שלבי פעולה:   

 שלב 1: הכוונה הכרתית לבעיה ,בשלב זה נכללים הרכיבים הבאים:

 א. תפיסת הבעיה - זיהוי הבעיה על ידי התלמיד ותיוגה.
ב. ייחוס הבעיה - הסיבות שהתלמיד מייחס לבעיה.
ג. הערכת הבעיה הערכת התלמיד את חשיבות הבעיה.
ד. שליטה אישית - ראיית הבעיה ואמונה ביכולת לפתור אותה בעצמו.
ה. מחויבות לזמן ולמאמץ - הערכה נכונה של הזמן ונכונות להקדיש מאמץ.

שלב 2: הגדרת הבעיה וניסוחה:

א. איסוף מידע עובדתי רלוונטי.
ב. הבנת הבעיה.
ג. קביעת מטרה ריאלית כשלב בפתרון הבעיה
ד. הערכה מחדש את הבעיה

שלב 3: יצירת פתרונות חילופיים:

א. עקרון הכמות- הצעת פתרונות רבים ככל האפשר.
ב. השמטת עקרון השיפוט- אין לשפוט את הרעיונות המוצעים.
ג. עקרון המגוון- סוגים שונים של רעיונות.

שלב 4: קבלת החלטות:

א. צפיית תוצאות הפתרון.
ב. הערכת תוצאות הפתרון.
ג. הכנת תוכנית הפתרון.

שלב 5: יישום הפתרון ואימותו:

א. ביצוע תוכנית הפתרון.
ב. ויסות עצמי.
ג. הערכה עצמית.
ד. חיזוק עצמי.
ה. מיחזור.


סדנאות מובנות לטיפול בחרדת בחינות כלולות בספרים אלה:   
י"א בנדס, י' פרידמן 1993. חרדת בחינות, מכון סאלד, ירושלים.
א' יערי 1991. חרדת בחינות- מהות וטיפול, דיונון אוניברסיטת תל- אביב.