השפעת אינתיפאדת אל אקצה על האלימות והמתח בבתי-הספר

הקדמה

לפני שאתאר את מרכיבי העבודה והבדיקות שנעשו בהקשרם, מצאתי לנכון לפתוח במשהו אישי. אני מורה במערכת החינוך מזה כ- 10 שנים. במסגרת עבודתי נתקלתי בסוגים שונים של תלמידים, ומתוך כך, בעולמות שונים של ילדים, במצבים ובהתנהגויות מגוונים. העבודה בצמוד לילדים אף פעם לא היתה קלה ופשוטה, אלא שנראה שבשנים האחרונות היא נעשתה קשה, ולעיתים אף קשה ביותר.

מאז ומתמיד נתקלו התלמידים בביה"ס (בארץ ובכלל) בבעיות עם הוריהם, חבריהם, בעיות לימודיות, אישיות ועוד. אלא שמהתרשמות ראשונית נראה ששני דברים בסיסיים השתנו: ראשית-התחושה היא שעוצמת הבעיות הלכה והחריפה מאד. שנית- המצב הבטחוני, בהתגלמותו היומיומית בחיינו, דרך "אינתיפאדת אל - אקצה", הטביע את חותמו, לדעתי, על חלק מהבעיות שצויינו לעיל, ע"י כך שהכניס לחיינו ולחיי ילדינו- תלמידנו, אלמנט חזק וקשה של מתח וחרדה.

בחרנו לבדוק את תחושותינו באמצעות פנייה ליועצות ביה"ס וזאת מתוך הנחה שהמודעות לקיומו של יועץ, כאדם המגיש עזרה , ברמה האישית וברמה המערכתית גדלה לנוכח הצורך העז בהתמודדות ובמתן תשובות למצבים קשים. הנחה נוספת היתה שהמידע על גילוייהן של בעיות שונות מנוקז אל היועצות.

חשוב לציין שמעיון בספרות המחקר עולה התייחסות לבעיות בהן עשויים להיתקל התלמידים בעקבות מצב בטחוני קשה אלא שקשה מאד היה למצוא מחקר שיטתי, עדכני ומסודר על המידה בה השפיעה "אינתיפאדת אל אקצה" על התלמידים. לצורך כך ייתכן ויש צורך בפרספקטיבה של עוד כמה שנים על מנת לבדוק את הדברים לעומק.

הבדיקות שנערכו התבצעו באמצעות שאלונים שהועברו ליועצות במיגזרים שונים. המיגזרים שנבדקו היו החילוני, הדתי, היסודי מול חטיבות הביניים והתיכון, הקו הירוק לעומת שטחי יהודה ושומרון ("שטחים"). חשוב לציין עם זאת שמספר השאלונים שהועבר היה מועט (שמונה במספר), ומכאן שאין פה יומרה להכניס את הדברים למסגרת מדעית ,אלא בעיקר לתת כיוון חשיבה כלשהו, שבמידה מסויימת נראה לי שכאזרחים, כהורים וכאנשי חינוך תהיה עלינו החובה לתת את הדעת בעתיד הקרוב. לסיום-ברצוני להודות מקרב לב לשני מורים יקרים, שבלעדיהם לא הייתי בוחרת לבדוק נושא זה, ובוודאי שלא להעלותו על אתר.

תודה לד"ר משה טטר, מהמגמה לייעוץ חינוכי באוניברסיטה העברית , שבזכות הכרתו והערכתו את יצירתיות המחשבה של תלמידיו, נתן לי את הלגיטימציה לבדוק נושא שכאמור, מעט נכתב עליו. כמו כן אני רוצה להביע את תודתי והערכתי העמוקה לד"ר אילנה מודלינגר, גם היא מהמגמה לייעוץ חינוכי באוניברסיטה העברית , שדחפה ועודדה ללא לאות אותי ואת חברי ללימודים, להתחבר ללא חשש לנפלאות המחשב והאינטרנט, ולימדה אותנו בדרכה המיוחדת אילו אוצרות טמונים בכלי זה, ועד כמה חשוב שכמורים וכאנשי חינוך נשתמש בנציג זה של המאה ה- 21. בסבלנות אין קץ, ובאמונה גדולה בצדקת דרכה (הצודקת), התחברנו כולנו (איש איש בדרכו) לנפלאות כלי זה. תודה רבה.

אסתר בוארון- אבירם
ירושלים, יולי 2003

אסתר בוארון- אבירם