החינוך בעידן המהפכה הטכנולוגית עתירת הידע

ב. הפיתוח הטכנולוגי, העולם, החברה והאדם

ב1 "הלם העתיד של עולם תזזיתי"

ב2. הפיתוח הטכנולוגי ושאלת המחסור

"הלם העתיד של עולם תזזיתי"

פרופ' דב פרומן סגן הנשיא העולמי של 'אינטל'5: רבים מבני ה - 40 ומעלה בארץ חסרי כישורים להתפרנס בעולם שמשתנה כול הזמן במהירויות אינטרנט, והמצב רק ילך ויחמיר. רק מי שיסתגל לשינויי התזזית התכופים והמהירים, ויהיה מוכן להסבה המקצועית הנדרשת - ישרוד. לא תהיה עבודה אחרת, והדבר הכי חשוב כיום זה להכין עובדים לעולם המחר. חברה שלא תיהפך מהר לחברת היי-טק, תחדל להתקיים וכול אדם שלא יוכשר בחינוך נכון לקראת עתיד ההיי-טק לא יוכל להתפרנס.

כדרכן של מהפכות, למהפכה הטכנולוגית השפעה על אורחות חיי האדם והחברה. החיים פירושם פעולת גומלין בלתי פוסקת בין האדם והסביבה. המחשב שינה את מערכות המושגים, התפיסות המוסריות ערכיות והתרבותיות. יש קשר הדוק בין טכנולוגיה להסדרים חברתיים בכך, שהטכנולוגיה עשויה, או עלולה, להשפיע על מערכות הערכים החברתיים. "אנחנו כבר 300 שנה קוראים לתרבות שלנו תרבות מודרנית. כעת כל המושגים משתנים. אנחנו מתנתקים עכשיו אפילו מהמדע המסורתי. למושגים ששייכים למדע הדיגיטלי, כמו כאוס, אין משמעות בחברה שמשתמשת במושגים מכניים. הלוגיקה, המתמטיקה והפיסיקה עברו שינוי". (א. קינן orange סתיו 1999).

הטכנולוגיה בתאוצת השינוי המואץ , יתכן ומביאה לביתנו, את החיים הנוחים. אך, ובאין היכולת לחזות במדויק את העתיד, עשויה גם להקשות על האדם. להקשות על נפש האדם את מלאכת ההסתגלות לשינויי העיתים. כפי שציין הביולוג ג'והן ריידר פלט עוד בשנות ה-70 . "אוטופיה עשויה להיות המערכת החברתית היחידה שתהיה בת קיום בעולם העתיד".

משנות ה- 60 ואילך, עם השימוש במחשבים לצורכי מחקר, התפתחו תחומי מדע חדשים החוצים את גבולות ההתמחויות המדעיות המקובלות. לדוגמא: תורת הכאוס6 ותורת הפרקטלים7. התורות הללו סימלו יותר מכול את הקושי שבחשיבה ליניארית, שביציאה ממקום מוגדר והגעה למקום צפוי מראש. של ראיית הנולד.

"התחומים החדשים הללו מתארים מציאות שאינה מוגדרת לעולם באופן מוחלט וסופי, ואשר אי הוודאות והלא-צפוי נוכחים בה תמיד. בכך הם חורגים מהמסגרות הישנות של המדע המערבי, ששאף להגיע לתיאור סופי ומוחלט של המציאות, שבה לא יהיה מקום לאי-וודאות".(יואב בן-דוד, פיסיקאי אפריל 1999)

לחידושים המהירים, השלכות מרחיקות לכת על שטחי החיים השונים של האדם והחברה, הטכנולוגיה המתוחכמת המתפתחת ומתעשרת בקצב מהיר והופכת את העולם, שבו אנו חיים לארעי. החברה החדשה, בניגוד לחברה הישנה, שהתבססה על קביעות, מבוססת על ארעיות, ולמרבית האנשים קשה להסתגל לכך. החברה הפוסט-תעשייתית קשורה בפיתוח מואץ של התעבורה והתנועה. חברות רבות אינן קושרות את מקום המגורים למקום העבודה בעיקר בארה"ב הגדולה. הניידות, אם ברכב ואם בטיסה קלה יותר ומהירה יותר. במפעלים רבים, וחברות רבות, התרחבות הידע, מסיתה לשינוי תדיר של העובדים ומקום העבודה. ההתפתחויות המהירות יצרו מצב של תלישות, ושל אי וודאות, ללא החמימות והביטחון של הידוע וההמשכי. לפני שהאנשים מצליחים להתרגל למצב קיים, המצב משתנה. ומי יישורנו מה ילד יום?

הזמן הנדרש כדי להסתגל לשינויים משתנה מאדם לאדם, ורבים הנגררים מאחור. לראייה רבים הם האנשים שעדיין אינם מסוגלים להסתגל למחשבים, הם משאירים את המחשבים לדור הבנים. ואילו אצל אחרים הפכו המחשבים, )גם אצל מבוגרים( ללחם חוקם, לנייר ולעפרון. עולם המחשבים מתפתח בתאוצה וזרם השינוי המיצבי עוד מאיץ את הקצב. ואנשים שאינם מסוגלים 'לצעוד עם התמורות' נשארים מאחור, אין הם מסוגלים לחיות את המציאות. מומחים, מדענים ועתידנים מבטיחים לנו עולם שבו המחשב שולט על כול פרט מחיינו. סרטים נוצרו וספרים נכתבים ובהם ביטוי לחששות האנשים. חששות שהאדם יאבד את זהותו, עצמיותו ועצמאותו. החשש שהמחשבים ישלטו בכול תחום מחיינו. חידושים וחששות לוחצים יד ביד.

יעקב פרי בראיון למוסף תעשייה 2000 של 'מעריב' בחודש מאי 2000; "המשמעויות של אינטרנט בעולם בו אנו חיים הן עצומות, בעיקר בתחומי הידע והמסחר ואנו נמצאים רק בתחילתם של תהליכים. התקשורת הניידת תהפוך לעוגן עיקרי בתקשורת נתונים של העתיד הקרוב, בעסקים בבידור ובמדע. אנו חוזים גידול מהיר, אם כי הדרגתי, בשימושי DATA, והעברת תכנים מכול הסוגים ובראשם קישוריות ברמות שונות לרשת האינטרנט שיאפשרו העברת מידע טקסטואלי וגרפי, באיכויות מתפתחות והולכות ומסחר אלקטרוני אישי נייד כמו ארנק וכרטיס אשראי סלולרי". אם נהיה זמינים כול הזמן מה יהיה על הזמן האיכותי לנו ולמשפחתנו? נראה שהמדע הבדיוני לא עוד בדיוני.

" קיימת השפעה פסיכולוגית של התמורות המואצות על האדם וקצב חייו, שהפכו להתנהל כרוח תזזית. תימות הנובעת מהיציבות מהקיים והידוע מתפוגגת. אם כי מידת הצורך ביציבות היא תלוית תרבות ואופי. הרגשת הארעיות קשה מאוד לרוב האנשים שרוצים להרגיש שרגליהם ניצבות יציבות על הקרקע, וזקוקים למידה מסוימת של זמן ". רוטנשטרייך (1980)

עוד ב-1974 הקדיש אלווין טופלר8 חלק נכבד מספרו "הלם העתיד" להשפעת תמורות העיתים על האדם. הוא מחזק את תפיסתו בספריו המאוחרים יותר. מתוך ספרו:"הלם העתיד הוא פגע זמננו, תוצר לוואי של תהליכי התמורה המואצים המתחוללים בחברה... התמורות הן נחלתו של היצור האנושי בעל החזון והן משפיעות על היצור האנושי שאפילו אם לא היה בין הפעילים לשינויי העתים התמורות אינן יכולות לחלוף על פניו מבלי שישפיעו או אפילו ישנו את חייו... תמורות הבאות עלינו בקצב מהיר. נחשול התמורות הרועם, זרם שעצמתו בדורנו מקעקעת מוסדות, מזעזעת את ערכינו ומחלישה את שורשינו... תאוצת התמורות כשלעצמה היא כוח פשוט ויסודי, אך לזעזוע מואץ זה השלכות אישיות, פסיכולוגיות וסוציולוגיות"

לשינויים ולחידושים, בקיצבם המואץ השלכות מרחיקות לכת על שטחי החיים השונים של האדם והחברה, וגבולות ההסתגלות של האדם אינם שווים לסביבה הטכנולוגית בפיתוחה המואץ. סימני דרך של החברה השפעה רבה ללחצים ולשינויים התכופים משפיעים על שינוי במעמד האישה כאם וכאישה ברת זכויות. נשים רבות יוצאות כיום לעבודה ולחיי קריירה, הקן שהעניק בטחון וחום בימי הילדות שינה את פניו. ערכי החברה כיום אינם דורשים כבעבר את שלמות הזוגיות כקן בהורות לילדים. משפחה חד הורית לגיטימית. אם יכולה לגדל את ילדיה כאישה עצמאית. יציבות חיי המשפחה. נפגמת, קצב הגירושים קצב הגירושים עולה, וילדים רבים גדלים במשפחה חד הורית.

הניידות התכופה, והצורך בהסתגלות לסביבה חדשה, בשינוי תדיר בחיי החברה, באובדן חברים וידידים, גורמים לכך שרבים האנשים ורבים במיוחד הילדים, שנפגעים נפשית כי חוסר היציבות מקשה עליהם. הם זקוקים לתחושת ההשתייכות והקביעות, לקשרים ממושכים. ארעיות השורשים הישנים, הנדודים, השינוי במקום המגורים, עם הצורך להחליף מקום עבודה לעתים מזומנות, גורמים גם להתרופפות הקשר עם המשפחה הגרעינית ולפגיעה בתהליכי חברות. תחלופה בתעסוקה כרוך במתח נפשי, בהרגשה של ארעיות ובצורך להתמודד 'ולהוכיח את עצמך' מחדש כל פעם. יציבות המבוססת על קשרים הדוקים עם מספר מצומצם של אנשים תהיה קשה, בשל הניידות הגבוהה, שטחי ההתעניינות הרחבים, השינויים בכשר ההסתגלות והשינויים החלים בחברה בעלת רמת אוטומציה גבוהה.;

פרופסור אלי גיינצבורג, מאונ' קולומביה (שם), מומחה לבעיות של ניידות כוח- אדם, "כולנו בארץ הזו )ארה"ב( נהייה טיפוסים של אנשי כרך ללא קשרים והתחייבויות לזמן ארוך כלפי שכנים וידידים." ההרגשה של מחוסור בקרקע מוצקה לצעוד עליה, עלולות להוות עד כדי סכנות על בריאות הנפש. מדענים ובעיקר פסיכולוגיים טוענים, שהבעיות הנפשיות של האדם המערבי, מקורם בכך. הפסיכולוג קורטני טול ואחרים טוענים שיש קשר ברור בין תמורות ובריאות. הטענה היא שתגובת הסתגלות גובה את מחירה ומתישה את מערכות הגוף לאורך זמן. קשיי הסתגלות תוקפים גם את הנפש. הלם השינויים פועל באופן שונה ובעוצמה שונה על אנשים שונים. יש המגיבים בצריכת סמים, יש המגיבים בתופעות נפשיות אנורמליות.

ד"ר דובו רנה בספרו "האדם בהסתגלותו" מזהיר שפעילות דחוסה וגדושת תמורות משפיעה על האורגניזם וטוען שגירוי יתר עלול לגרום לתופעות פיסיולוגיות שאי אפשר יהיה לתקן עד סוף ימיו של אותו אדם.

כיום בלוס-אנג'לס ארה"ב, כדי לפתור את בעיית השינוי המואץ בדמוגרפיה העירונית בונים כיתות ארעיות שניתן להעבירן ממקום למקום. מחירן זול יותר וניתן לחדשן בקצב הפיתוח הטכנולוגי. במקומות שונים בארה"ב. מחדשים דירות שניבנו מלכתחילה עם תוחלת חיים קצרה. לחילופין קיימים בשוק דירות רבות ומוצרים רבים הניתנים להשכרה ולשימוש ארעי ואין צורך לקנותם.

דוד פסיג מאוניברסיטת בר-אילן ואשר עידן (אורי מיכלסון 'המילניום החדש' ינואר 2000) צופים דווקא מצב הפוך של קביעות של מעין חזרה אל הטבע, לחיק המסגרת המשפחתית, הגרעינית משום שלא תהיה הפרדה בין עבודה, פנאי וחברים. ההורים יבלו יותר עם הילדים משום שרוב הלמידה והעבודה יתקיימו מהבית. כבר כיום ניצנים לתגבור מספר העובדים מהבית.

החברה הפוסט-מודרנית מאופיינת בפלורליזם רעיוני וערכי ובתהליך התפרקות הדרגתי מערכים מוחלטים. קני המידה שהיו מקובלים עלינו לשיפוט: אומנות, איכות ספרותית אמת היסטורית ואמת מדעית, כבר אינם בהירים ומוסכמים כבעבר. קיימת היום מגמה של פרוק טבואים ושל הסרת מעטה הקדושה מערכים מסוימים. לתלישות השפעה על המוסר והערכים: אנו עדים כיום להתגברות והתעצמות הפשע, להתרופפות הנורמות המקובלות, בקני המידה החברתיים בקריטריונים לשיפוט ולהערכה.

קיימת מגמה של הגברת הסובלנות כלפי גילויים שונים של חריגות מן ערכים ומוסר חברתיים מסורתיים. יש הרואים בכך התפרקות והתערערות ערכים ומוסר אוניברסליים. הצפי הוא שתופעות אלו ימשיכו ואף יתגברו. התמורות לא נעצרות, להפך הן מגבירות קצב, ומה יהיה על מוסר האדם וערכיו בעתיד? על חשיבות חופש האדם מול החשש של שימוש שלילי בחופש ובכוח הטכנולוגיה?

שאלות ערכיות מוסריות עולות בחינוך הנוער, בצורך במציאת פתרונות לצורכי 'הגיל השלישי', מאחר שתוחלת החיים מתארכת ויש לדאוג לרווחתם ואין להפקירם אישית וחברתית.

העתונות מביאה לידי ביטוי פובלציסטי את התהיות, המבוכה וחלוקי הדעות את הויכוחים הרבים בין אנשי חינוך, רוח ומדענים, לגבי מידותיהם של חידושים טכנולוגיים שונים. העולם נקרא על-ידי רוטנשטרייך, שמלא ועוד אנשי רוח לעסוק בשאלות ערכיות - מוסריות ואידיאולוגיות, כדי למנוע שיפוט בלתי מוסרי.

שמלא משה;(1989 ) רוטנשטרייך (1980) מבטאים התהיות לגבי הצורך בהפעלת פיקוח חברתי שיטתי על הטכנולוגיה. וטנשטרייך דורש ביקורת על החדשנות משום "שיש לדאוג לאיכותם וטיבם של החיים. הבעיה העומדת בפני התרבות המודרנית היא שמירה על יחסי גומלין בין מכסימום של חופש אפשרי והכוונה כדי לקיים עולם בו קיימות קביעות ויצירות ושאינו נהרס בתוך החדשנות של עצמו. מצד שני ללא הגבלת החדשנות ניתן להגיע למצב של אנרכיה"..

להערכתו אין דבר הנשגב מיכולתו של אדם כיום. "האוטופיות כיום נראות ברות השגה". קיים ערך אוניברסלי של חשיבות חופש האדם מול החשש של שימוש שלילי בחופש ובכוח הטכנולוגיה. האדם שבידיו היכולת ליצור, צריך להיות מוסרי יותר ולפעול בצורה מושכלת, כי בידיו הכלים לבניה מחד ולהרס מאידך.

במדע, מתלבטים בשאלות מוסריות עקרוניות העולות עם התרחבות והתקדמות המחקר המדעי. המחקר הגנטי יכול להיטיב עם האדם ולשפר את חייו; לאבחן, לדוגמא, עיוותים שנוצרו בתהליך ההריון, להשתיל איברים ולהציל חיים. אך מה בהקשר לאפשרות של שכפול גנטי? העולם התנסה בפריצת הדרך לכך, עם שכפול הכבשה דולי, והשאלות הערכיות מוסריות מהותיות ועיקרן; האם יש צורך ומתי יש צורך בהידוק הרסן? ברור, כאמת מידה אוניברסלית, שיש צורך לשכפל איברים לצורך השתלה והצלת חיים. אך, האם והיכן לעצור?

אנשי רוח דורשים לבקר את הפניית המשאבים, ולהחליט החלטות מוסריות עקרוניות של בחירה בין אלטרנטיביות. חוששים מחד מפיקוח יתר שידכא יצירתיות, יעכב את הקידום ויפגע בזכויות אנוש בסיסיות, אך מאידך גם מניעת פיקוח יכול להביא לתוצאות עתידיות הרסניות ולפגיעה בזכויות הפרט.

מאחר שהאדם הוא שיוצר את החדשנות, יש לשים סייגים לתהליכי החדשנות או לכוונם מבלי לפגוע בחופש האישי, במשטר הליברלי. אך אסור שיווצר מצב מסוכן שבו חשש להגיע למשטר טוטליטארי. אין לצפות את השפעת הטכנולוגיה אך יש לבחון ולנסות לחזות השפעות מראש למען נסות לרתום את הטכנולוגיה לצורכי החברה.

רוטנשטרייך (שם) "כאן עומדים אנו על הפרדוכס של הליברליזם המודרני: אי אתה יכול להציל איים אם אין אתה יוצר משטר שיש בו הצלה של איים אלה. הליברליזם מן ההכרח שלא יהיה לו עוד פירוש של יוזמה כלכלית אלא יתגבש כיוזמה של אומנות, אמנות ומלאכה, יוזמה בכלל ולאוו דווקא יוזמה הקשורה עם המפעלים הכלכליים".

הקידמה הולידה בעיות מוסריות, שהחוק צריך לתת להן את הדעת. תחום המשפט בישראל חייב היה שלא לדדות אחרי הקידמה, ולהתאים את מסגרת החוק לצרכים המשתנים. לעיתים החוק מאחר את המדע ואינו פותר את הבעיות המוסריות והמשפטיות, שעולות מהקידמה.

הנדודים ממקום עבודה אחד לאחר, כחלק מהקידמה הביאו לשינוי בדפוסים השמרניים של יחסי העבודה. השמירה על סודיות מסחרית, מתנגש בזכות העובד לחופש העיסוק וחופש המידע. בעבר למעטים במפעלים הייתה נגישות למידע ולכן לא הייתה קיימת בעיה כזאת בהיקפה הנרחב. החוק הגן על המפעל . כיום עם הניידות הרבה מה יהיה גורלו של המידע המופנם בתאי מוחו של העובד? הרי העובר למקום אחר טבעי שיעסוק במשלח ידו, וייהנה מחופש העיסוק.

חוק יסוד חופש העיסוק, חוק חדש יחסית, בא להגן על חופש האזרח. החוק קובע, שלאדם הזכות לעבוד במשלח ידו ללא "תקופת צינון", למעט מקרים מעטים ומיוחדים.

הנגישות למאגרי מידע פוגעת בצנעת הפרט. בישראל נחקק בשנת 1981 'חוק הגנת הפרטיות', ובשנת 1999 נכנס לתוקפו  'חוק הגנת הפרטיות'; לכול אדם הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית, אולם אין הוא חייב למסור מידע הפוגע בצנעתו ואל לאחר לפגוע בפרטיותו.

האינטרנט והמצאות טכנולוגיות, כגון צורב דיסקים, יוצרים מצב שמקל על הפרת זכויות היוצרים. בעולם קיים חוק זכויות יוצרים עוד מ - 1911 אך עדין אין לכך פתרון משפטי ברור למצב החדש. "אם יתברר במהלך המאה הנוכחית כי המשפט, אכן הסדיר את כול הבעיות שעוררו הקידמה ומהפכת ההיי-טק, אזי, רק אז, ניתן יהיה לייחס למשפט השמרני מהירות של סטארט אפ"9

שרונה שולב